ימים ספורים לאחר שחרורו ממעצר של חן כהן החשוד ברצח ליה עופרי מלכה ז"ל בפיצוץ רכבה בנתיבי איילון, ועל רקע הביקורת של משפחתה לגבי התנהלות המשטרה בחודשים שקדמו לרצח, הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח"כ מירב כהן קיימה דיון קשה וטעון בנושא המאבק באלימות כלפי נשים ורצח נשים, שבמרכזו עמד הרצח הזה (6 יולי).
במהלך הדיון נחשפו עדויות קשות של בני משפחת המנוחה, על מסכת איומים מפורשים שנמשכה חודשים לפני הרצח, ועל פניות חוזרות למשטרה, שלטענתם לא זכו למענה.
ליה מלכה, בת 35, נרצחה בתחילת חודש יוני בפיצוץ מטען של כחצי קילוגרם ברכבה בנתיבי איילון, והותירה אחריה ילדה בת שנתיים.
ח"כ כהן הזכירה בדיון, כי בחודשים שקדמו לרצח נשלחו למנוחה ולבני משפחתה 157 הודעות מאיימות מצד בן זוגה לשעבר, בהן 95 הודעות בערב אחד.
בין האיומים שצוטטו בדיון: “תפתחו את העיניים בלילה, תעברו מהארץ, המשטרה לא תעזור לכם, אני אשב בכלא 200 שנה אם צריך”.
וכן: "ילדה תחת ילדה, אני מתאבד איתכם".
ח"כ כהן אמרה בפתח הדיון כי מדובר במקרה שמחייב חשבון נפש ציבורי ומערכתי: "איך יתכן שמשפחה מתריעה פעם אחר פעם, מנסה לקבל הגנה, מבקשת, מתחננת שיקשיבו לה – ובסוף נשארת עם אובדן שהוא כבר לא בר תיקון… 'הכתובת היתה על הקיר' היא אמירה שחוזרת ביותר מדי מקרים, והמסר שלה היה חד: נשים לא מוגנות במדינת ישראל".
אביה של ליה, יעקב מלכה, תיאר את הפנייה למשטרה בערב שבו המשיך החשוד לשלוח הודעות מאיימות. לדבריו, התחנה היתה "שוממה", נאמר לו שאין מי שיקבל ממנו תלונה, ורק לאחר שעות המתנה קיבלה אותו חוקרת. "מתוך שלוש שעות שהייתי איתה, הוא שלח לי עוד הודעות מאיימות מזעזעות – והיא צמצמה אולי שלושה משפטים ושלחה אותי הביתה", אמר מלכה בדיון הוועדה.
בהמשך הטיח מלכה בנציגת המשטרה דברים קשים: "מבחינתי, הידיים שלכם מגואלות בדם של הרצח של הבת שלי. זה היה אמור להימנע. חד משמעית”.
אמה של ליה, יהודית מלכה, שוטרת בפנסיה לאחר 33 שנות שירות, סיפרה כי בני המשפחה הגיעו לתחנה והגישו תלונה, אך לדבריה "במוצאי שבת הגעתי – ושום דבר עדיין לא נעשה".
היא הוסיפה כי באחת התלונות ליה אף התבקשה להגיע עם בתה הקטנה לתחנה בשעת לילה, לאחר שהילדה כבר ישנה.
בן דודה של ליה, תום, מתח ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה ואמר: "כשהמשטרה רוצה היא יודעת לעבוד". אלא שלדבריו, דווקא באירוע של איומים מפורשים נגד משפחה נורמטיבית, התגובה שקיבלה המשפחה היתה שהם "מגזימים" או "אולי ממציאים".
הוא תקף גם את תגובת דוברות המשטרה שלפיה הטיפול בתיקים היה "ללא רבב", ואמר כי האמירה הזו בלתי נתפסת לנוכח התוצאה הטרגית.
סנ"צ ענת יקיר בלום, ראש מדור נפגעי עבירה ומשפחה בחטיבת החקירות, הביעה השתתפות בצער המשפחה והבהירה בדיון כי בניגוד למה שנאמר בתגובת הדוברות על טיפול "ללא רבב", ראש אגף חקירות ומודיעין החליט לבדוק את הטיפול בתיקים שהוגשו בתחנת ראשון לציון.
לדבריה, "תיערך בדיקה פנימית לגבי אופן הטיפול בתיקים".
נציגת הפרקליטות, עו"ד אושרה פטל רוזנברג, מסרה כי תיק הרצח עדיין נמצא בחקירה ומלווה על ידי מנהל מלווה מטעם הפרקליטות, ולכן אין באפשרותה להתייחס לפרטי החקירה.
היא הדגישה כי כאשר קיימות ראיות מתאימות, הפרקליטות חותרת לייחס עבירות חמורות של רצח בנסיבות מחמירות, שמשמעותן מאסר עולם חובה.
במהלך הדיון עלה כי החשוד ברצח שוחרר למעצר בית, וכתב האישום על איומים הוגש רק לאחר הרצח, על אותם איומים עליהם התריעה המשפחה חודשים קודם לכן.
בני המשפחה שבו והדגישו כי גם כיום הם חשים מאוימים, והם נאלצים לבדוק את סביבתם וכלי הרכב שלהם מתוך פחד ממשי.
הדיון התרחב גם לשאלת הכשל המערכתי בטיפול בנשים מאוימות ובמשפחותיהן. יו"ר הוועדה כהן הדגישה כי יש צורך בצמצום שיקול הדעת של שוטרים בשטח באמצעות שאלון מסוכנות מובנה, שיזהה נורות אדומות ברורות ויחייב העברה מיידית לטיפול מתאים.
לדבריה, "צריך לפרמט את האירוע" כך שאיומים מפורשים, בדומה לאלה שהוצגו במקרה של ליה, לא יישארו ללא מענה מחייב.
נציגות ארגוני המשפחות והנשים התריעו כי המקרה של ליה אינו מקרה בודד, אלא חלק מדפוס חוזר שבו נשים ובני משפחותיהן פונים למשטרה ומתריעים על סכנת חיים – אך נותרים ללא הגנה מספקת.
לילי רוזן מארגון משפחות נרצחים סיפרה כי היא מלווה משפחה נוספת שמחזיקה בהקלטות של איומים ברצח, אך לדבריה בני המשפחה עדיין מפחדים על חייהם ואינם מקבלים מענה מספק.
בדיון הוצגו גם נתונים שלפיהם עד סוף יוני 2026 נרצחו בישראל 20 נשים.
עוד צוין כי בחברה הערבית ניכרת עלייה חמורה בשימוש בנשק חם ברצח נשים.
בסיכום הדיון דרשה הוועדה מהמשטרה להבהיר כיצד היא מבטיחה את ביטחון בני משפחתה של ליה מלכה ז"ל, שלטענתם עדיין נתונים לאיומים.
הוועדה ביקשה מהמשטרה ושב"ס לבחון כיצד ניתן להגן באופן כללי על משפחות נשים שנרצחו, בשל הישנות התופעה שבה בני משפחה ממשיכים לחוש מאוימים גם לאחר הרצח.
בנוסף דרשה הוועדה מהמשטרה לעדכן בכתב על בדיקת הטיפול בתלונות שהוגשו לפני הרצח, הן על ידי ליה והן על ידי בני משפחתה.
הוועדה קראה למשרד לביטחון לאומי, להנהלת בתי המשפט ולסיוע המשפטי במשרד המשפטים לקדם הכשרות בנושא צווי הגנה בפיקוח טכנולוגי לשוטרים, שופטים ועורכי דין, וכן ביקשה לעדכן בהקדם על הפעלת ממשק אוטומטי להעברת צווי הגנה מבתי המשפט למשטרה.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
הוועדה גם ביקשה ממשרד הרווחה להעביר בכתב את מסקנות הוועדה הבין-משרדית לבדיקת רצח נשים בידי בני זוגן ביחס לרצח ליה מלכה ז"ל, ובפרט להסביר מדוע, למרות תלונות ואיומים מוקדמים, לא הוצעה לה חלופת הגנה כגון מקלט.
ח"כ כהן סיכמה את הדיון בקריאה חד-משמעית להפוך את הרצח של ליה מלכה לנקודת מפנה: "לא מספיק לומר אחרי כל רצח שהכתובת היתה על הקיר. כשהכתובת על הקיר – המדינה חייבת לקרוא אותה בזמן, ולעצור את הרצח הבא".
