בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע רשמית את שר האוצר לשעבר משה כחלון, בעבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך בעת שכיהן כיו"ר החברה הציבורית יונט קרדיט.
לפי כתב האישום במסגרת הסדר הטיעון בין הצדדים, כחלון עודכן בתחילת שנת 2022 על אי סדרים חמורים בסניף צפון של יונט – אך הוא לא מסר דיווח לדירקטוריון החברה ולציבור המשקיעים, במשך חמישה חודשים.
הפרשה נחשפה לראשונה באתר "פוסטה".
עוד לפני שכחלון נכנס לתפקיד יו"ר הדירקטוריון, ידעו מנהלי החברה ובכיריה על צ'קים חסרים בסך מיליוני שקלים בסניף נצרת, ועל עסקאות ניכיון במיליוני שקלים החשודות כפיקטיביות.
סניף נצרת של החברה הציבורית-בורסאית נוהל בפועל על ידי עבד אל קאדר זועבי והעבריין המורשע איציק אביתר, אשר ריצה בעסקיו הקודמים לפני עשור מאסר על ניכוי חשבוניות פיקטיביות במאות מיליוני שקלים ומרמה ותחבולה בנסיבות מחמירות, במטרה להשתמט ממס.
בתחילת ינואר 2022 עדכן קצין הציות של יונט, יואב צבר, את כחלון לגבי אי הסדרים שהתגלו בסניף נצרת, כמו גם על ההאשמות ההדדיות שבין בעלי השליטה והמנכ"ל צחי אזר לבין "מתפעל" הסניף איציק אביתר, על גניבת כספים מהחברה.
צבר דיווח לכחלון כי הוא מצא חוסר של 10 מיליון שקלים כתוצאה מצ'קים ש"נעלמו" בעסקאות נכיון שביצע אביתר. בנוסף צבר דיווח על חוסר של שלושה מיליון שקל אותו ייחס לזועבי.
מנגד, זועבי ואביתר טענו להוצאת כספים במרמה מהסניף על ידי המנכ"ל אזר.
צבר עדכן את הדירקטוריון באופן כללי כי סניף נצרת ייסגר כיוון שהעבודה שם לא מתנהלת כשורה, ותחתיו ייפתח סניף חדש ששיטת העבודה בו תתבסס על צ'קים "מזומנים" (להבדיל מדחויים) ועל מט"ח.
במרס 2022 אישר דירקטוריון יונט בראשות כחלון את דוחות החברה השנתיים לשנת 2021 והחברה לא מסרה כל דיווח לציבור על החשד לגניבת כספי החברה על ידי בעלי תפקידים. דבר לא נכתב בדוחות על אי הסדרים הידועים להנהלת החברה ולכחלון.
בחודש מאי 2022 אישר הדירקטוריון בראשות כחלון דו"ח כספי נוסף לרבעון הראשון של שנת 2022, שוב מבלי לדווח דבר.
הודעת החברה על החשד למעילה כספית בתוכה, נמסרה בהמשך, חמישה חודשים לאחר שיו"ר החברה כחלון כבר ידע אודותיה.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין צווארון לבן >>
נציגי הפרקליטות עורכי הדין יוסי צדוק, דרור לוי ודנה שטרום אמרו כי "כחלון לא היה מעורב בעבירות המרמה עצמן, אך כשל בהפרת חובות הדיווח לציבור, והרשעתו משדרת מסר הרתעתי למעגל שומרי הסף בחברות ציבוריות.
"במעשים המתוארים גרם הנאשם ליצירת תמונה חסרה בקרב ציבור המשקיעים באשר למצב החברה הציבורית בזמן אמת, כשלמעשה לא היתה למשקיעים שום דרך אחרת לדעת מהו המצב לאשורו… מתוקף תפקידו היה אמור לפקח על ניהול השוטף של החברה, על פעולותיה באופן המשרת את ציבור המשקיעים. הנאשם קיבל שכר מכובד, ותגמול נוסף בהתאם לביצועיה העסקיים של החברה. אין חולק כי עבירות המרמה, בוצעו על ידי אחרים טרם כניסתו לתפקיד, לא בידיעתו וללא מעורבותו".
סנגוריו של כחלון הטילו אחריות על קצין הציות ומנהל הפיקוח הפנימי של החברה, יואב צבר, שלטענתם הכשיל את כחלון: "טרם כניסתו לתפקיד, הוא רצה ללמוד מי החברה הזו, והתייעץ עם מספר גורמים בכירים שנתנו לו את ברכת הדרך.
"אחד מהם היה יואב צבר, שהיה קודם שומר סף ומנהל אגף במשרד האוצר האמון על נושא אשראי חוץ בנקאי והלבנת הון. מר כחלון סמך על כך שהאיש הזה (צבר) הוא דמות מפתח בחברת יונט. כעולה מכתב האישום, אותם אי סדרים חמורים, החלו עוד טרם כהונתו של כחלון, ומנהלי החברה, כולל אותו קצין ציות שעליו צריך לסמוך, הסתירו את העובדות ממר כחלון כאשר הוא נכנס לתפקיד ביוני 2021, ואותם אי סדרים היו קודם".
"לא היה לו שום מניע כלכלי או אינטרס אישי בטיפול בנושא הזה. אנו מודים כי כחלון טעה בשיקול הדעת והיה צריך לדווח על כך (מרגע שנודע לו) ולפני מאי 2022".
הסנגורים הזכירו במעמד הטיעונים לעונש את פועלו הציבורי של כחלון, את היותו חתום על רפורמות בתפקידי שרים שביצע, ואמרו כי "הנאשם ידוע בציבור כדמות אהובה, מוערכת, כמי ששירך את דרכו מלמטה".
עוד הם הזכירו, במעמד שלפני מתן גזר הדין, את תמיכתו של כחלון במערכת המשפט כאשר היה שר בממשלה. "היום זה נראה כמו חיזיון נדיר. הוא עמד כחומה בצורה כנגד ניסיונות להחליש את מערכת המשפט, הטיל וטו על חקיקת פיסקת התגברות ואמר שבית המשפט העליון הוא מעוז החלשים".
כחלון עצמו, ביכר לא להוסיף דבר על דברי סנגוריו.
בהתאם להסדר שאושר, השופטת דנה אמיר מבית משפט המחוזי בתל אביב גזרה עליו בגין עבירת אי-דיווח, מאסר על תנאי, קנס בסך 180 אלף שקל והגבלת כהונה כנושא משרה בחברה ציבורית למשך 18 חודשים (31 מאי).
קראו גם:
כתבי האישום בתיק יונט-קרדיט: המעילה של בעלי השליטה עם האסיר המשוחרר
