בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע רשמית את שר האוצר לשעבר משה כחלון, בעבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך בעת שכיהן כיו"ר החברה הציבורית יונט קרדיט.
לפי כתב האישום במסגרת הסדר הטיעון בין הצדדים, כחלון עודכן בתחילת שנת 2022 על אי סדרים חמורים בסניף צפון של יונט – אך הוא לא מסר דיווח לדירקטוריון החברה ולציבור המשקיעים, במשך חמישה חודשים.
הפרשה נחשפה לראשונה באתר "פוסטה".
עוד לפני שכחלון נכנס לתפקיד יו"ר הדירקטוריון ידעו מנהלי החברה ובכיריה על צ'קים חסרים בסך מיליוני שקלים בסניף נצרת, ועל עסקאות ניכיון במיליוני שקלים החשודות כפיקטיביות.
סניף נצרת של החברה הציבורית-בורסאית נוהל בפועל על ידי עבד אל קאדר זועבי והעבריין המורשע איציק אביתר, אשר ריצה בעסקיו הקודמים לפני עשור מאסר על ניכוי חשבוניות פיקטיביות במאות מיליוני שקלים ומרמה ותחבולה בנסיבות מחמירות, במטרה להשתמט ממס.
בתחילת ינואר 2022 עדכן קצין הציות של יונט, יואב צבר, את כחלון לגבי אי הסדרים שהתגלו בסניף נצרת, כמו גם על ההאשמות ההדדיות שבין בעלי השליטה והמנכ"ל צחי אזר לבין "מתפעל" הסניף איציק אביתר, על גניבת כספים מהחברה.
צבר דיווח לכחלון כי הוא מצא חוסר של 10 מיליון שקלים כתוצאה מצ'קים ש"נעלמו" בעסקאות נכיון שביצע אביתר. בנוסף צבר דיווח על חוסר של שלושה מיליון שקל אותו ייחס לזועבי.
מנגד, זועבי ואביתר טענו להוצאת כספים במרמה מהסניף על ידי המנכ"ל אזר.
צבר עדכן את הדירקטוריון באופן כללי כי סניף נצרת ייסגר כיוון שהעבודה שם לא מתנהלת כשורה, ותחתיו ייפתח סניף חדש ששיטת העבודה בו תתבסס על צ'קים "מזומנים" (להבדיל מדחויים) ועל מט"ח.
במרס 2022 אישר דירקטוריון יונט בראשות כחלון את דוחות החברה השנתיים לשנת 2021 והחברה לא מסרה כל דיווח לציבור על החשד לגניבת כספי החברה על ידי בעלי תפקידים. דבר לא נכתב בדוחות על אי הסדרים הידועים להנהלת החברה ולכחלון.
בחודש מאי 2022 אישר הדירקטוריון בראשות כחלון דו"ח כספי נוסף לרבעון הראשון של שנת 2022, שוב מבלי לדווח דבר, על אף הדיונים האינטנסיביים בתוך החברה.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין צווארון לבן >>
רק לאחר אישור הדוחות מסר צבר דיווח מלא לדירקטוריון ואמר כי החליט להתפטר בעקבות בדיקות מעמיקות שביצע בסניף נצרת, שם גילה חוסרים של 22 מיליון שקל, וכי חלק מהכסף החסר הועבר לכאורה לחברה פרטית של בעלי השליטה צחי אזר, שלמה אייזיק ושי פנסו ללא דיווח.
בעקבות זאת רואי החשבון המבקרים של החברה חזרו בהם מאישור הדוח הרבעוני, והפרשה יצאה לאור חמישה חודשים לאחר שיו"ר החברה כחלון כבר ידע אודותיה.
בהתאם להסדר הטיעון, השופטת דנה אמיר מבית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיעה היום את כחלון בעבירת אי-דווח, והוצג ההסדר במסגרתו הסכימו הפרקליטות וההגנה כי על כחלון ייגזר מאסר על תנאי, קנס בסך 180 אלף שקל והגבלת כהונה כנושא משרה בחברה ציבורית למשך 18 חודשים (31 מאי).
במסגרת הטיעונים לעונש אמרה הפרקליטות, כי נושאי משרה בכירים בחברות ציבוריות לא רק חבים חובת אמונים לחברה ולטובתה, אלא נושאים חובה גם כלפי ציבור המשקיעים ובעלי המניות, הנשען על המידע שמפרסמת החברה לצורך קבלת החלטות השקעה מושכלות.
קראו גם:
כתבי האישום בתיק יונט-קרדיט: המעילה של בעלי השליטה עם האסיר המשוחרר
