הסדר הטיעון עם שר האוצר לשעבר משה כחלון, שהיה יו"ר דירקטוריון חברת האשראי "יונט קרדיט", וסיים בעונש קל של מאסר על-תנאי ללא קלון בגין אי-דיווח – לכד את רוב הכותרות. ואולם, כתב האישום העיקרי בתיק הוגש נגד בעלי השליטה ושורת בעלי תפקידים ביונט, נגדם עומדות האשמות קשות בגין מעילה, וההליך נגדם עשוי להימשך זמן רב.
הנאשמים:
בעלי השליטה בחברת יונט שנסחרה בבורסה – צחי אזר, שלמה אייזיק ושי פנסו.
קצין הציות של החברה יואב צבר, שמילא בעבר תפקידי פיקוח בכירים במשרד האוצר, ולפני שעבר ליונט שימש כממונה על נותני שירותי מטבע.
סמנכ"ל הכספים של יונט והיועץ לבעלי השליטה, דוד בן נעים,
מזכיר החברה והיועץ המשפטי, עו"ד עידו מלין.
המנהל בפועל של סניף נצרת ביונט, יצחק אביתר.
כתב האישום מתאר שרשרת של עסקאות מרמה של בעלי החברה ומנהליה, ומייחס לנאשמים קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הפרת אמונים בתאגיד, דיווחים כוזבים ועוד.
בתחילה לצחי אזר, שלמה אייזיק ושי פנסו היתה חברה פרטית עם שם זהה (יונט) שנתנה אשראי ללקוחות פרטיים.
בסוף 2017 העבירו אזר, אייזיק ופנסו את רוב פעילותם לחברה ציבורית בה רכשו שליטה (יונט קרדיט שירותים פיננסים). הם החזיקו בחברה 55 אחוז.
אבל נשאר להם תיק הלקוחות הפרטי. לחברה הפרטית של בעלי השליטה (יונט הפרטית) נשאר תיק אשראי שהיה עליה לגבות, בשווי 57 מיליון שקל. לצד זאת, היה על החברה הפרטית לפרוע אגרות חוב שהונפקו לגורמים פרטיים, בסך 54 מיליון שקל.
לפי האישום, בעלי השליטה אייזיק, פנסו ואזר חיפשו מקורות כספיים כדי לפרוע את חובות האג"ח הפרטיים שלהם. יועציהם דוד בן נעים ועו"ד עידו מלין, רקמו תוכנית לפיה יונט הציבורית תקצה להם (לחברה הפרטית) מניות נוספות, מתוך ציפייה שערכן יעלה, ואז בעלי השליטה יוכלו לכסות את חובותיהם.
באופן רשמי, בעלי השליטה הודיעו שתמורת המניות – הם ישקיעו ביונט הציבורית עוד 50 מיליון שקל במזומן, באמצעות מימון מצדדים שלישיים.
לפי כתב האישום, זה היה דיווח כוזב.
התוכנית האמיתית לכאורה של אזר, אייזיק ופנסו היתה – שיונט הציבורית תרכוש את תיק האשראי הפרטי שלהם שכלל לקוחות בעייתיים, בתמורה להעברת המניות.
לפי תוכנית זו, החברה הציבורית היא למעשה זו שמממנת עבור בעלי השליטה את רכישת המניות, באמצעות כספים שהחברה הציבורית מעבירה לחברה הפרטית.
אבל לפי האישום, בעלי השליטה הסתירו את המתווה הזה, כדי לקבל אישור ממוסדות יונט.
לצורך ביצוע תוכנית המרמה לכאורה, בעלי השליטה הפעילו קבוצות קש של לווים מטעמם. אחת הקבוצות כללה את אנשי הפיננסים איציק אביתר ושותפו עבד אל קאדר זועבי ז"ל.
אביתר וזועבי היו שותפים עסקיים מקודם של אייזיק, פנסו ואזר; מאז 2020 הפעילו אביתר וזועבי את סניף נצרת של יונט הציבורית וניהלו אותו בפועל.
לפי האישום, בהתאם לתוכנית המשותפת כעת עם בעלי השליטה – קבוצת זועבי "לוותה" מיונט הציבורית 37 מיליון שקל, והעבירה את הכסף ישירות לאזר, פנסו ואייזיק, כדי שיוכלו לשלם באמצעות הכסף עבור מניות יונט.
בין הצדדים הוסכם כי בעלי השליטה יישאו בתשלומי קרן ההלוואה שנשלקחה מיונט הציבורית, וקבוצת זועבי תישא בתשלומי הריבית.
הוסכם שקבוצת זועבי תקבל גם את הזכות לגבות את תיק האשראי של יונט הפרטית. אבל מעבר לכך, הוסכם כי לקבוצת זועבי תינתן האפשרות לרכוש חלק מהמניות שהקצתה יונט הציבורית לבעלי השליטה.
לפי כתב האישום – אזר, אייזיק ופנסו חששו שרשות שוק ההון לא תאשר העברת מניות של יונט לקבוצת זועבי עקב מידע שלילי הקיים נגדם.
באתר "פוסטה" נחשף בהקשר זה כי איציק אביתר, השותף של זועבי גם בניהול של סניף נצרת ביונט וגם בעסקאות הפרטיות עם בעלי השליטה, היה למעשה אסיר משוחרר שסיים מאסר של ארבע שנים ב-2017 עקב הרשעה חמורה בעבירות כלכליות בגין הפצת חשבוניות פיקטיביות במאות מיליוני שקלים בעסקיו הקודמים בתחום סחר בזהב.
על כן לפי כתב האישום, בעלי השליטה הסוו את העברת מניות יונט לחברי קבוצת זועבי-אביתר.
לפי האישום, מוסדות יונט אישרו את העסקה בין בעלי השליטה אזר פנסו ואייזיק לבין החברה הציבורית, לאחר שהוצג להם מצג שווא כאילו יונט הפרטית מעבירה כספי מזומן לחברה הציבורית – בעוד שבפועל מדובר היה בהעברות כספים סיבוביות, מחשבון יונט הציבורית ליונט הפרטית (של בעלי השליטה), ומשם בחזרה ליונט הציבורית, תוך הסתרת העסקאות עם קבוצת זועבי-אביתר.
נטען כי בפברואר-אפריל 2021 נחתמו הסכמי ההלוואה בין החברה הציבורית לבין אביתר, זועבי וחברה בשליטת זועבי – אבל אלה הוצגו כהלוואות חדשות שנלקחו מיונט, ללא קשר כביכול לעסקה עם בעלי השליטה, ומבלי שדווח כי הכסף הועבר ישירות לאייזיק, פנסו ואזר.
כל המהלכים המרמתיים לכאורה, כולל הצגת פרטים כוזבים אודות העסקאות בדירקטוריון, בוצעו בטרם מונה משה כחלון לתפקיד יו"ר דירקטוריון יונט קרדיט ביוני 2021.
פרשת אי הסדרים בסניף נצרת
מה שעוד קרה טרם מינוי כחלון, היה פתיחת הסניף הצפוני של יונט הציבורית בניהולם של זועבי ואביתר.
באפריל 2020 דיווחו יונט והמנכ"ל אזר, שהיה גם אחד משלושת בעלי השליטה, על פתיחת "יונט קרדיט סניף זועבי נצרת", שאף הוביל את החברה בשיעורי פעילות האשראי.
זאת, על רקע ניסיונו של זועבי שהיה דמות מוכרת בתחום מתן האשראי החוץ בנקאי במגזר הערבי (בינתיים זועבי הלך לעולמו כאמור).
לפי האישום, זועבי היה אחראי על פעילותו השוטפת של סניף יונט בנצרת, קבע את מדיניות מתן ההלוואות, וטיפל באופן בלעדי בקליטת המזומנים בסניף, אחסנתם והוצאתם.
הדבר שעליו בעלי השליטה ומנהליה לא דיווחו, הוא שאביתר שהיה שותף לניהול בפועל של הסניף – היה כאמור עבריין מורשע בתחום הכלכלי.
לפי הפרקליטות, אביתר אחראי על גיוס לקוחות לביצוע עסקאות ניכיון, דרישת כספי מזומן מהחברה הציבורית לסניף ומשיכתם, והיה בעל גישה למערכות המחשב של "יונט קרדיט".
במסגרת ההסכם בין הצדדים, נקבע כי רווחי סניף נצרת יתחלקו באופן שווה בין החברה לבין ה"מתפעלים" (כפי שהוגדרו) זועבי ואביתר .
עוד נטען בכתב האישום, כי בעלי השליטה, המנכ"ל אזר וקצין הציות של החברה יואב צבר, נמנעו מהגדרתם הרשמית של זועבי ואביתר כנושאי משרה או מנהלי סניף, בשל חששם כי רשות שוק ההון תפסול אותם.
במקביל, כך נטען, לבעלי השליטה אזר אייזיק ופנסו היה חוב פרטי לאביתר וזועבי בסך ארבעה מיליון שקל לפחות, במסגרת הקשרים שהוסתרו ממוסדות החברה והמשקיעים.
לפי כתב האישום, בפועל אפשרו בעלי השליטה וקצין הציות צבר, לזועבי ואביתר, לקיים פעילות עסקית ש"התאפיינה בצמצום אכיפה וקביעת נהלי אשראי גמישים", בשל האינטרסים האישיים של בעלי השליטה מול זועבי ואביתר.
בנוסף נטען כי במאי 2020 החליטו אזר וצבר ביחד עם אביתר, על שינוי מדיניות האשראי בסניף נצרת בלבד, כך שהסניף יוכל לבצע ניכיון המחאות עד מיליון שקל ללא אישור ועדת האשראי של החברה.
אולם, החשדות בדבר אי סדרים בסניף נצרת החלו כבר מחודשי הפעילות הראשונים. לפי האישום, הצטברו שם חובות גבוהים לאחר שזועבי ואביתר ניכו צ'קים רבים ללא כיסוי.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין צווארון לבן >>
באוקטובר 2020, הנהלת החברה ביצעה ביקורת פתע בסניף נצרת, ואז התגלה כי מתוך יתרת המזומן של כ-10.4 מיליון שקל שהיתה בקופת הסניף בסוף היום הקודם, נותרו בכספת הסניף 1.7 מיליון שקל בלבד.
בבירור שנעשה עלה, כי במהלך יום העסקים בוצעו עסקאות בסך של 6.3 מיליון שקל בלבד, בעוד יתרת כספי המזומן נשמרו בכספת פרטית בבית אביו של זועבי.
עוד התברר לפי האישום, כי אביתר ביצע עסקת ניכיון של שני צ'קים בסך של כחמישה מיליון שקל, תמורתם קיבל הלקוח 4.6 מיליון שקל במזומן – אבל הצ'קים נעלמו וכך גם חשבונית המס.
לפי האישום, אזר וצבר עודכנו כי כספי מזומן של החברה הציבורית שמורים בכספת פרטית בבית משפחת זועבי במקום בכספת הסניף. הם עודכנו גם בצ'קים שנעלמו בעסקת הניכיון של אביתר, החשודה כעסקה פיקטיבית.
חרף ממצאי הביקורת, אזר הנחה את צבר להמשיך את פעילות הסניף כרגיל והדירקטוריון לא קיבל דיווח.
לפי האישום, בדצמבר 2020 בוצעה ביקורת נוספת בסניף על ידי צוות בראשות צבר. הפעם, התגלה חוסר של 15 צ'קים, וחובות של לקוחות בסך מיליוני שקלים אשר לא קיבלו את אישור ועדת האשראי. גם עתה אזר וצבר נמנעו מלעדכן את הדירקטוריון.
במרס 2021 התברר כי קיים חוסר נוסף בקופת המזומנים בסניף נצרת בסך 2.12 מיליון שקל אשר נלקחו לפי החשד על ידי אביתר בעקבות סכסוך בינו לבין זועבי – אך צבר נמנע גם הפעם לפי הנטען לעדכן את דירקטוריון החברה.
הדוחות הכספיים של יונט לשנים 2020-2021 לא נתנו כל ביטוי לכאוס הכספי בסניף נצרת.
לפי האישום, כאשר ביקר אזר בסניף, הוא גילה לכאורה כי אביתר מנהל פעילות אשראי עצמאית עם לקוחות, בניגוד להסכמים ובניגוד לנהלי החברה הציבורית, ובכלל זה מבצע עסקאות ניכיון לצ'קים ללא כיסוי, או בצ'קים גנובים או מזויפים.
מכתב האישום עולה, כי צבר דרש הבהרות אך לא התעקש על דיווח למוסדות החברה ולציבור המשקיעים.
נטען כי צבר קיבל עוד דיווח שאביתר מעביר כספים לאזר בסך 7.5 מיליון שקל לצרכי עסקיהם הפרטיים, בידיעת שני בעלי השליטה הנוספים.
אבל רק בדצמבר 2021, לפי האישום, דיווח צבר ליו"ר הדירקטוריון משה כחלון, שנכנס לתפקיד ביוני אותה שנה, על אי הסדרים בסניף נצרת, כולל חוסר של 10 מיליון שקל.
כחלון וצבר ניסו לפתור את העניינים בשקט. כחלון הנחה אותו לא למהר עם הדיווח לדירקטוריון.
במרס 2022 פורסמו הדו"חות הכספיים של יונט לשנת 2021 מבלי שניתן בהם גילוי אודות החשדות. כחלון ואזר חתמו על הדוחות המטעים.
באותו חודש אישרה החברה מתן בונוסים מבוססי יעדים למנכ"ל אזר, ליו"ר הדירקטוריון כחלון ולקצין הציות ופיקוח הנהלים, צבר.
רק בסוף מאי 2022 החליטו כחלון וצבר לדווח לדירקטוריון החברה באופן פומבי על החשד למעילות בסניף נצרת, ולמנות רואה חשבון בודק חיצוני. לאחר מכן נחשפה גם התרמית לכאורה של בעלי השליטה בעסקת המניות בשווי 50 מיליון שקל.
כחלון התפטר ביוני 2022 לאחר שנה בלבד בתפקיד.
למנכ"ל אזר מיוחס אישום נוסף, של שימוש פרטי בכספי החברה בסך מאות אלפי שקלים, בין היתר לצורך תשלום שכר דירה ותשלום עבור שכר הלימוד של בתו בחו"ל.
כתב האישום הוגש על ידי עורכי הדין יוסי צדוק, דנה שטרום ודרור לוי מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
סנגוריו של יואב צבר – עורכי הדין קובי גולדמן, אורי גולדמן ועודד סלע – מסרו בתגובה:
"אין חולק כי מר צבר הוא אשר חשף את הפרשה, לאחר שפנה לגורמים הבכירים ממנו בחברה והתריע בפניהם על הליקויים שהתגלו לו – אלא שאלה בחרו, משיקוליהם הם, שלא לפעול בעניין. צר לנו כי חרף האמור, ראתה הפרקליטות לנכון לכלול את מרשנו בכתב האישום ולגרור אותו להליך פלילי שמקומו לא יכירנו. החלטה זו מעוררת קושי של ממש, ויש בה כדי לשדר מסר מצנן ומרתיע, אשר עלול להניא בעתיד יועצים ונושאי משרה בחברות ציבוריות מלהתריע על ליקויים וכשלים המתגלים להם – ובפרט מקום בו אין בידיהם כלי דיווח ישיר לרשות ניירות ערך. מרשנו, אשר נגרר להליך זה בלית ברירה, ישמיע את טענותיו בבית המשפט ואנו סמוכים ובטוחים כי יוכיח את צדקתו וחפותו".
