מפקד בכיר בשב"כ, בדרגה המקבילה לאלוף משנה בצה"ל, ששירת בכוח הלוחם של שירות הבטחון הכללי כ-20 שנה, הגיש ערעור לבית המשפט העליון על מעצרו עד תום ההליכים.
איש השב"כ שהשתתף במבצעים מסווגים ונועזים, קיבל לפני שנה פרס הצטיינות במעמד ראש הממשלה ונשיא המדינה, על תפקידו בכוח הלוחם אשר חילץ את החטופים נועה ארגמני, אלמוג מאיר ז'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו, ב"מבצע ארנון" ביוני 2024 ממחנה הפליטים נוסייראת ברצועת עזה.
שנה וחצי אחרי המבצע ההירואי והמרהיב, בכיר השב"כ נעצר בינואר 2026 במסגרת גל המעצרים בגין הברחת משאיות סחורה לעזה.
בחודש פברואר הוגש נגדו כתב אישום לבית משפט המחוזי מרכז בלוד, שם הוא הואשם בעבירה של "סיוע לאויב במלחמה" – עבירה אשר בחוק העונשין מסווגת תחת עבירות מסוג "בגידה".
בכתב האישום נטען כי בכיר השב"כ קשר קשר עם שלושה אזרחים מהצפון ש"גייסו" אותו להבריח משאיות סחורה אסורה לעזה, וקיבל עבור זאת שוחד של שמונה מיליון שקלים – שני מיליון עבור כל משאית.
לפי כתב האישום, איש השב"כ ניצל את תפקידו וארגן את הכנסת המשאיות – בכך שפנה בכל אחד מהאירועים לקצינים בצה"ל האחראים על הגזרה, וביקש לצרף משאית לשיירה צה"לית שנכנסה לעזה. הוא טען שהמשאיות נכנסות "במסגרת פעילות מסווגת".
לפי כתב האישום, איש השב"כ התרברב כי באפשרותו לדאוג להכנסת המשאיות "בשיחת טלפון", ושיטה בכוחות הבטחון.
על המשאיות היו טלפונים סלולריים, סיגריות, טבק, מזון, לוחות סולאריים, מצברים, גנרטורים, מחשבים ואופניים חשמליים.
לשניים מהאזרחים שקשרו עם איש השב"כ את ה"מיזם הכלכלי" של ההברחות, יש עבר פלילי, מדובר בעבריינים שהורשעו בעבר בעבירות של גניבת רכב, חבלה חמורה, מרמה והחזקת סמים.
לפי כתב האישום, הוברחו שש משאיות במעורבות איש השב"כ, בחודשים אוקטובר-דצמבר 2025 לעזה. תמורת כל משאית קיבלו הקושרים לפחות 4.5 מיליון שקל – ושני מיליון שקל מתוכם קיבל איש השב"כ.
ב-26 בינואר 2026 הוא נעצר, ואחרי חקירות הוביל את חוקרי השב"כ והמשטרה למקומות בהם הסתיר את הכסף המזומן.
שישה וחצי מיליון שקל, נתפסו במקום מגוריו של איש השב"כ במרכז הארץ ובבית אמו. עוד 1.4 מיליון שקל, לפי הנטען, הוא כבר בזבז לצרכיו הפרטיים.
בכתב האישום, טוענת המדינה כי "המשיבים סייעו לחמאס בהתעצמותו ושימור שלטונו בזמן מלחמתו בישראל", עבירה שדינה עד "מיתה או מאסר עולם". מלבד זאת מיוחסות לאיש השב"כ עבירות שוחד והפרת אמונים, מרמה בנסיבות מחמירות ועוד.
על פי טענת המדינה, איש השב"כ הודה במיוחס לו ברמה העובדתית של הכנסת המשאיות.
אבל יתר הנאשמים בתיקים אחרים של הברחות לעזה, שוחררו כבר כמעט כולם למעצר בית על פי החלטת בית משפט העליון, למרות שהואשמו בעבירת "הסיוע לאויב".
מדובר בנאשמים שהיו לכאורה בהתארגנויות אחרות, שפעלו במקביל להברחת סחורות לעזה, ואין להן קשר לאיש השב"כ.
סנגורו של בכיר השב"כ, עו"ד אביגדור פלדמן דורש לשחרר גם אותו באיזוק אלקטרוני, וטוען לאפלייתו לעומת אנשי בטחון אחרים – כמו בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ, שנאשם כי ביצע הברחות במהלך שירותו כמפקד בשירות מילואים בצה"ל.
זיני כבר שוחרר למעצר בית ללא תסקיר, כמו נאשמים רבים אחרים, לאחר שבית המשפט המחוזי והעליון קבעו שאין תשתית לעבירת "סיוע לאויב".
טענת המדינה כי ההברחות הגיעו לידי חמאס, או כי הנאשמים צפו שיגיעו לידי חמאס "בוודאות גבוהה" – נדחתה בתיקים האחרים.
משכך, גם השופטת אליאנא דניאלי שדנה בתיק של איש השב"כ, קבעה כי יש קושי להוכיח עבירת "סיוע לאויב".
למרות זאת, השופטת דניאלי מבית משפט המחוזי בלוד, קיבלה (20 מאי) את בקשת הפרקליטות להאריך את מעצרו של בכיר השב"כ עד תום ההליכים – מאחר שדרגתו גבוהה ותפקידו בכיר במערכת הבטחון.
השופטת קבעה כי מסוכנותו של הנאשם מהשב"כ רבה יותר, גם בשל מעמדו וגם עקב תסקיר שלילי של שירות המבחן.
עו"ד פלדמן הגיש ערעור לבית המשפט העליון, ושב ומבקש לשחרר את הבכיר מהשב"כ למעצר בית באיזוק אלקטרוני. הדיון בבית המשפט העליון יתקיים ביום ראשון (7 יוני).
עו"ד פלדמן טוען בערעור כי איש השב"כ זוכה "ליחס מיוחד (לרעה) ומבזה" – בגלל הרקע האישי השונה שלו. זהו רקע שבו השירות הצבאי אינו מובן מאליו.
עו"ד פלדמן, אולי בכיר הסנגורים ומהוותיקים בהם, תקף בחריפות את התסקיר שהגיש שירות המבחן לבית משפט.
לדבריו, מהתסקיר עולה ש"לקצין המבחן דעה קדומה כלפי העורר, משפחתו וקהילתו… מן הסתם קצין המבחן מניח כי העורר ומשפחתו המשרתים בצבא ומסכנים את חייהם, למעשה נאמנותם נתונה לאויבי המדינה".
קצין המבחן פגש את איש השב"כ פעם אחת לפגישה שארכה שעה בסך הכל, ופגש גם את המפקחים שהציע: אחיו, אשתו ואימו.
קצין המבחן ציין כי התרשמותו שלילית, וקבע כי גם בני משפחתו לא יוכלו לעשות את משימת הפיקוח עליו.
עו"ד פלדמן כתב בערעור: "העורר ומשפחתו קשורים בעבותות ברזל לשירות המדינה והגנה על בטחונה. אביו של העורר שירת בצה"ל ואחיו שירתו ביחידות מיוחדות. כולם מבטאים נאמנות מוחלטת למדינה.
"במהלך שירותו בשב"כ ביצע העורר משימות מסמרות שיער, שלא ניתן להרחיב את הדיבור עליהן, אך היו כרוכות בסכנת חיים, בהצלת אזרחים ישראלים, בהריגת מחבלים, בהשגת מידע חיוני לביטחון המדינה, ובשהות בזהות בדויה בשטחי אויב".
הסנגור הדגיש: "בשל ביצוע משימות הקשורות לחילוץ חטופים, זכה העורר לתעודת הצטיינות שהוענקה לו במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה וראש השב"כ, בבחינת הכרה על ידי צמרת המדינה בתרומתו שאת פרטיה אין לגלות.
"למרות הכל, קצין המבחן ניסה לחלץ ממנו (אמירה) כי ביצע את העבירות המיוחסות לו, מתוך חמלה כלפי תושבי עזה ובכוונה כי הסחורה שהועמסה על המשאיות תגיע לחמאס.
"העורר לא נענה להפצרות קצין המבחן, והסביר כי הוא לחם בחמאס, כמעט קיפח את חייו, סייע בהצלת חטופים בשבי, וכי נאמנותו לביטחון המדינה ראשונה בסולם ערכיו".
עו"ד פלדמן הדגיש כי "העורר והמפקחים המוצעים חשו באופן ברור, כי קצין המבחן הגיע עם דעה שלילית מגובשת על העורר ועל משפחתו… הם חשו כי הרקע השונה שלהם היה במרכז שיקוליו של קצין המבחן, שהעמיד בספק את נאמנותם למדינה".
לדברי עו"ד פלדמן, "התחושות של העורר ומשפחתו על הדעה הקדומה של קצין המבחן, קיבלו אימות מוחלט בתסקיר שהוגש על ידו לבית המשפט.
קצין המבחן כתב בתסקיר כי הנאשם, איש השב"כ "הפגין עמדה נוקשה ומוגבלת ביכולת להתבוננות עצמית ביקורתית, והתקשה להתייחס באופן מעמיק להתנהלותו".
עו"ד פלדמן תוקף את האבחנה: "למה ציפה קצין המבחן? שהעורר יגלה כי פעל לא מתוך רצון לרווח כספי, אלא כי הוא מזדהה עם החמאס או עם תושבי עזה?!
"האם היה קצין המבחן מעז להוציא משפט כזה על הנאשמים האחרים ששוחררו (ללא תסקיר) מבלי להיזקק לאנאליזה פסיכולוגית? האם היה מעז קצין המבחן לטעון כי לאחיו של ראש השב"כ, בצלאל זיני יש היבטים מורכבים באישיותו המונעים את שחרורו למעצר בית?
"למרבה הצער, הרפיסות והחדירות של גבול ישראל ורצועת עזה, פיתתה רבים לבצע עבירות דומות וחמורות הרבה יותר. כל מי שעבר את העבירה, עשה שימוש במעמדו, בסמכויותיו ובהכרתו את המערכת כדי לגרוף רווח כספי. וכל אלה שוחררו על ידי בית המשפט המחוזי, ושחרורם אושר בבית המשפט העליון".
עו"ד פלדמן חידד עוד: "מי מבין הנאשמים ששוחררו מגיע לקרסוליו של העורר מבחינת אופיו, חוש המשמעת, ונכונותו להקריב את חייו על מנת להציל את אזרחי המדינה?
"אין שחר לטענה כי עניינו חמור מנאשמים אחרים ששוחררו". לדוגמה הוא מציין את האזרח אלירן אלגרבלי, נאשם מרכזי הקשור להתארגנות אחרת ולא לאיש השב"כ.
אלגרבלי, המיוצג על ידי עו"ד שרון נהרי, היה מעורב לפי הנטען נגדו ב-15 הברחות שכללו פלאפונים, סיגריות ולוחות סלולריים והפיק הכנסה של כ-7 מיליון שקל, הוא גם בעל עבר פלילי, ולמרות זאת שוחרר באיזוק אלקטרוני.
עו"ד פלדמן כתב: "האומנם קיים פער לרעת העורר מול היקף הפעילות הפלילית של אלגרבלי? וכיצד שחרורו יסכן את הבטחון יותר משחרורו של נאשם אחר, יורי יעקובוב שניצל לצורך הברחת סחורות לעזה את שירות המילואים הפעיל שלו, נענה להצעת שוחד של האחים אלגרבלי והבריח סחורה לעזה ברכב שהועמד לשם מילוי תפקידו הצבאי?".
עו"ד פלדמן מבקש שהתרומה למדינה והשירות בשב"כ ייזקפו לטובה לנאשם. "העורר אינו מצפה כי תרומתו לביטחון המדינה תימחק. לתאר את העורר, כמי ששחרורו למעצר בית יסכן את ביטחון המדינה, היא בבחינת יריקה בפניו.
"אין סיבה להפלות את העורר מכל האחרים שעברו עבירות דומות וחמורות בהרבה ממנו, שאין להם רקורד יוצא דופן של נאמנות עד כדי הקרבת חייו למען המדינה… במהלך חקירותיו זעק העורר לא פעם אחת כי מתייחסים אליו כאל מחבל, אליו, זה שהרג מחבלים, שנלחם בהם כל חייו הבוגרים".
עו"ד פלדמן טוען כי "שירות המבחן הפך לידה הארוכה של התביעה וכי התסקיר אותו הגיש, סיפק את העילה למעצרו של העורר עד תום ההליכים, תוך שבית משפט קמא חזר על כל הקלישאות בתסקיר ולא שאל את עצמו מניין שאב קצין המבחן את שיפוטיו הנחרצים".
בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי לפני כשבועיים, עו"ד פלדמן הוסיף כי הנסיון להציג את איש השב"כ כמי שצפויה ממנו סכנה אם ישוחרר ממעצר, "היא טענה חצופה. המשיב לא זו בלבד שלא סיכן את בטחון המדינה, אלא סיכן את חייו למען בטחון המדינה ולטעון היום שיש לעצור אותו כי הוא מסוכן, זו טענה אבסורדית שיש לדחות אותה על הסף".
השופטת דניאלי כאמור העדיפה את עמדת המדינה, וכתבה: "למיטב ידיעתי, אף לא אחד מאותם נאשמים (אחרים) היה בעל תפקיד בכיר ובעל השפעה בהתאם, כמשיב שבפניי…פריצת הגבולות של המשיב והיעדר המורא נלמדים מנכונותו להונות את חבריו לשירות ולסכן חיילים".
השופטת כתבה גם כי במהלך מעצרו, הנאשם זעם ואיים על חוקריו לפרסם ידיעות משירותו בשב"כ. הנאשם מכחיש זאת.
הערר של עו"ד פלדמן יישמע ביום ראשון בפני השופטת גילה כנפי-שטייניץ בבית המשפט העליון.
