בית המשפט העליון קיבל ערעור של אסיר מכפר-קרע, אשר הורשע ביידוי אבנים ממניע גזעני לעבר רכב במהלך מבצע "שומר חומות". האסיר בשיר אבו ראשד, המיוצג על ידי עו"ד אביגדור פלדמן, ביקש לבטל את הסיווג שלו כאסיר בטחוני – משום שהסיווג מונע ממנו חופשות, ביקורים, שיחות טלפון, התייחדות, שיקום או שחרור מינהלי בהמשך.
שופטי העליון חאלד כבוב, אלכס שטיין ויחיאל כשר קבעו היום (3 יוני) כי בהחלטת שב"ס לסווג את האסיר כביטחוני, קיים פגם חמור מפני שלא נשקלו נסיבותיו האישיות של האסיר ושיקומו.
השופט כבוב סבר, כי יש לבטל כליל את החלטת שב"ס אשר פוגעת בזכויותיו של האסיר – ולסווגו כאסיר פלילי רגיל.
השופטים שטיין וכשר, בדעת רוב, קבעו גם הם כי החלטת שב"ס בטלה. יחד עם זאת, הם קבעו כי יש לאפשר לשב"ס לקבל החלטה חדשה לגבי סיווגו של האסיר – בהתאם לשיקולים שיורו לו לשקול – ולא לקבל את החלטה מיידית כעת בעצמם.
בחודש מאי 2021, על רקע מהומות "שומר חומות" בכל הארץ, השתתף בשיר אבו ראשד בהתפרעות לאומנית בצומת כפר קרע. הוא היה רעול פנים, יידה אבנים וירה זיקוקים לעבר שוטרים במקום.
בהמשך, הוא יידה שלוש אבנים גם לעבר רכב נוסע, בסוברו כי נוסעים בו יהודים. האבנים פגעו בפח. נוסעי הרכב בסופו של דבר נחבלו מאבנים שזרקו מתפרעים נוספים.
בית המשפט המחוזי גזר על אבו ראשד 45 חודשי מאסר, בעקבות הודאתו בעבירות של התפרעות, יידוי אבן בכוונה לפגוע בנוסע, חבלה במזיד ברכב ממניע של גזענות, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות ועוד.
באוקטובר 2025, בית המשפט העליון קיבל ערעור שהגיש אבו ראשד על חומרת העונש באמצעות עו"ד פלדמן וקיצר את מאסרו בשבעה חודשים – בהתחשב בגילו הצעיר ובתסקיר שירות המבחן.
קצין המבחן ציין, כי הנאשם הביע חרטה ובושה וכי להתרשמותו לא מדובר באדם "בעל דפוסי חשיבה או התנהלות אלימים בדרך כלל".
המחוזי דחה את הבקשה
זמן קצר לאחר תחילת ריצוי העונש בכלא מגידו, אבו ראשד עתר לבית המשפט המחוזי, באמצעות עו"ד פלדמן, לשינוי סיווגו מאסיר ביטחוני – לאסיר פלילי.
במהלך הדיונים, התברר כי שב"ס הגדיר אותו כאסיר המשתייך לפת"ח, למרות שלא השתייך לארגון ומדובר באזרח ישראלי. שב"ס הודה בטעות הזו, אך לא שינה את הסיווג.
בנוסף, גם שב"כ וגם אגף המודיעין של שב"ס המליצו להשאיר את הגדרת האסיר כ"בטחוני" – ולדחות את בקשתו לשינוי סיווג, בגלל העבירות שבהן הורשע ממניע של גזענות.
גם בית משפט המחוזי בבאר שבע דחה את עתירת האסיר. השופטת נועה חקלאי קבעה כי החלטת שב"ס סבירה.
אבו ראשד, באמצעות עו"ד פלדמן, הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
עו"ד פלדמן טען, כי כדי לקבוע אם אסיר "בטחוני" או "פלילי" – הגדרה המשליכה על זכויותיו – אין די רק בבחינת העבירה, אלא יש לשקול את הנסיבות של האסיר.
הסניגור טען כי לאור הנסיבות – היעדר השתייכות לארגון טרור, הכאתו על חטא, והתסקיר החיובי שניתן בעניינו – לא היה מקום לסווגו כאסיר ביטחוני.
מנגד, שב"ס ביקש להשאיר את הסיווג המחמיר על כנו.
החלטה מופרכת
שופט בית משפט העליון חאלד כבוב כתב בפסק הדין, כי יש שתי תכליות לסיווגו של אסיר ביטחוני. האחת קשורה לחשש כי אסירים שביצעו עבירות ממניעים אידיאולוגיים, יבקשו לבצע עבירות דומות גם בכלא.
התכלית השנייה קשורה להשתייכות לארגוני טרור והחשש מאסירים שינסו לעמוד בקשר עם ארגונים אלה גם בזמן המאסר – ולכן יש עליהם מגבלות קשר עם "החוץ". לדברי השופט כבוב, שני חששות אלה נשללו במקרה של האסיר אבו ראשד.
השופט כתב: "ההחלטה להותיר את סיווגו כאסיר ביטחוני נשענת אך ורק על המעשים שבהם הוא הודה והורשע… הנמקה זו, אינה מספקת ולא יכולה לעמוד. לא די בהרשעה בעבירה ממניע גזעני… נדרשת בחינה אינדיבידואלית של נתוני האסיר".
השופט כבוב מנה שיקולים שמהם התעלם שב"ס בהחלטתו:
– העובדה כי הנאשם לא הורשע בעבירות לפי פקודת המאבק בטרור.
– התסקיר החיובי של שירות המבחן לגביו.
– החרטה שהביע.
– שילובו המוצלח בהליך טיפולי, במהלך משפטו.
– העובדה שהנאשם היה משוחרר בתנאים מינוריים בזמן ניהול המשפט והסתובב באופן חופשי בארץ – לפני שניתן גזר הדין ששלח אותו למאסר.
– העובדה כי הוא לא היה שייך לארגון עוין.
"שב"ס לא נתן כל משקל לשיקולים רלוונטיים", כתב השופט כבוב. "כדי לסבר את האוזן… המערער הועמד לדין ביוני 2021. חודש וחצי לאחר מכן, הוא הועבר למעצר (בית) באיזוק אלקטרוני… אחרי מספר חודשים נפתחו למערער חלונות התאווררות יומיים. אחרי תקופה נוספת הוסר האיזוק ונפתחו למערער חלונות (יציאה מהבית) לרוב שעות היום לצורך לימודים.
"במקביל, המערער שולב בהליך טיפולי. במאי 2023 הותר לו לחזור לגור באזור שבו בוצעו העבירות (בוטלה הרחקתו מכפר קרע)… ואם לא די בכך, הרי שאף לאחר שהמערער הורשע, בית המשפט המחוזי התיר לו לצאת מהארץ לאיחוד האמירויות, לתקופה של שבועיים לצורך סיוע בהקמת עסק משפחתי".
באופן זה, ציין השופט כבוב, "במשך קרוב לארבע שנים שבהן ההליך הפלילי התנהל, התנאים המגבילים שהוטלו עליו הצטמצמו. המערער היה משוחרר בתנאים מינוריים לפני כניסתו למאסר".
נוכח זאת, כתב השופט, "הקורא עומד תמה. כיצד יתכן שמסוכנותו של המערער במהלך ניהול משפטו הייתה כה נמוכה, עד שניתן לו להתהלך בארץ באופן חופשי, לאורכה ולרוחבה, ואף לצאת מהארץ למטרה עסקית ובמהלך תקופה זו לא ביצע כל עבירה… ואילו כאשר הוא נכנס לבית האסורים, פתאום הפך המערער לאדם כה מסוכן שנדרש לסווגו כאסיר ביטחוני?".
מסקנת השופט כבוב היא, כי בהחלטת שב"ס נפל "עיוות דין" והיא מתעלמת משורה ארוכה של נתונים המעידים "על שינוי ניכר באורחות חייו של המערער… לא מצאתי כל נימוק להצדיק את הבחירה (לקבוע את הסיווג כאסיר בטחוני). מדובר בהחלטה בלתי מתקבלת על הדעת, נוכח המידע ביחס לנסיבותיו של המערער… אין חולק כי רשות מנהלית איננה מוסמכת לקבל החלטה מופרכת".
בסיום החלטתו, השופט כבוב אף הציע לחייב את שב"ס בהוצאות של 15 אלף שקל, משום שלא השיב על בקשת האסיר לשינוי הסיווג, בפרקי הזמן הקבועים בנהלי שב"ס.
דעת הרוב
השופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר הצטרפו לרוב חוות דעתו של השופט כבוב וקבעו כי החלטת שב"ס לא שקלה שיקולים חשובים ועל כן היא מבוטלת.
עם זאת, השופטים שטיין וכשר – בניגוד לדעת השופט כבוב – החליטו שלא לקבל החלטה חדשה בעצמם ולקבוע האם האסיר בטחוני או פלילי, אלא לתת לשב"ס לשקול מחדש את כל השיקולים ולקבל החלטה חדשה ומאוזנת יותר.
השופט שטיין כתב: "מידע רב לא זכה להתייחסות שב"ס… עם זאת, בית משפט זה אינו נוהג להיכנס בנעליה של הרשות המוסמכת. נורה למשיב לבחון מחדש את בקשת המערער, תוך שייתן דעתו – בלב פתוח ובנפש חפצה – לכל המידע הרלבנטי".
השופט כשר הוסיף כי אל לשב"ס לדחות על נקלה את בקשת האסיר.
עורך הדין אביגדור פלדמן מסר לאחר ההחלטה: "תחת השר בן גביר, הפכו חיי האסירים הבטחוניים לגיהינום.
"צמצום אכזרי במנות המזון, היעדר טיפול רפואי, מחלת סקביאס מתפשטת בין רוב רובם של האסירים הבטחוניים (ומהם גם לאסירים פליליים), מחלה שניתן להתגבר עליה בקלות באמצעות תרופות והיגיינה תקינה, החלפת בגדים עליונים ותחתונים ומצעי מיטות.
"במקביל, הגדרת אסיר בטחוני הפכה לרחבה וכמעט אוטומטית, וכפי שקבע בית המשפט העליון בפסק הדין שניתן היום, מתוך הפרה בוטה של כללי נציבות שב"ס. לא מתבצעת הערכה אינדווידואלית של האסיר, ופקיד מרשם בשב"ס מסווג אסיר כביטחוני אך ורק על פי סעיפי עבירות לא ביטחוניות.
"עוד התברר מפסק הדין, כי השב"כ מנפק לשב"ס חוות דעת ביטחוניות חסויות שאין בהן כלום לתמיכה בסיווג אסירים ביטחוניים. גרוע מזה, השופטים המחוזיים הדנים בעתירות אסירים נותנים משקל לחוות דעת אלה ולא מתייחסים להפרות הבוטות של כללי סיווג אסירים ביטחוניים.
"זה פסק דין תקדימי וחשוב ואני מקווה שיסייע לכל אותם אסירים שסווגו לשווא כאסירים ביטחוניים".
בגלל הדרשות ששמע
אין זו פעם ראשונה שבית המשפט העליון, ובייחוד השופט כבוב, מבקרים את שב"ס בחריפות על החמרתו בסוגיית האסירים הבטחוניים, במיוחד כאשר מדובר באזרחים ישראלים.
בחודש אפריל יצא השופט כבוב נגד פקודת שב"ס אשר הרחיבה את הגדרות האסירים הבטחוניים.
העותר אז היה אסיר מטייבה, שנאשם ברצח על רקע פלילי של מאבטח ראש עיריית טייבה – ולמרות זאת הוא סווג כאסיר בטחוני, רק משום שבמהלך מאסרו נתפס בתאו בכלא תקליטור עם עם דרשות לאומניות הקוראות לשחרור ירושלים בידי המוסלמים.
בית המשפט המחוזי דחה את עתירת האסיר לביטול הסיווג שלו כביטחוני גם במקרה זה – ואז בקשת הערעור הגיעה אל השופט כבוב.
בעקבות הערות השופט כבוב, שב"ס החליט באותו מקרה לחזור בו. הוא שינה את סיווג האסיר לפלילי – עוד לפני שניתן פסק דין סופי.
יחד עם זאת, השופט כבוב הורה לשב"ס לחדד את הפקודות והנהלים לסיווג אסירים ביטחוניים, וקבע כי נהלים אלה עמומים ושרירותיים מדי.
