פרקליטות מחוז דרום הגישה בתחילת חודש ספטמבר לבית משפט השלום בבאר שבע, כתב אישום המייחס סחיטה באיומים ליונס אבו עסא (39) מתל שבע.
מכתב האישום עולה כי האיומים התבצעו באמצעות משלוח הודעות טלפוניות מאיימות, אלא שבבית המשפט הציגו הסנגורים קשיים ראייתיים ומחדלי חקירה בתיק, וחשפו בין היתר כי מי שתמלל עבור המשטרה את השיחות, היה לא אחר מאשר קורבן העבירה.
לפי כתב האישום, ב-15 באוגוסט התקשר הנאשם לקורבן מספר פעמים ללא היכרות קודמת, ולמחרת שלח הודעה בה כתב: "תענה יא בן זונה".
בחלוף יממה, כך נטען, לאחר שהקורבן חזר אליו, הנאשם איים באומרו: "אל תדאג, אתה תשלם על הכל, רק רציתי להגיד לך שאתמול כשהיית בעיר ויצאת מהצ'יינג', אלוהים הוציא אותך".
מכתב האישום עולה כי בהמשך שלח הנאשם הודעות קוליות וכתובות רבות המכילות איומים קשים, בהן תמונת בית מגוריו של הקורבן, ואמירות כגון:
"אם נרצה לחסל אותך, גם נחסל אותך…
"אני כל יום אחרייך עד שתשלם…
"אני יונס אבו עסא ואני אגיע עוד הרבה לבית שלך".
נטען כי ביום מעצרו ב-24 באוגוסט שלח הנאשם הודעות שבהן כתב: "אל תחשוב שאני שכחתי ממך יא בן זונה… בכבוד שלך הבת שלך שהכסף בחשבון שלה אל תשכח אותי חביבי".
כתב האישום שהוגש בתחילת חודש ספטמבר מתבסס על עדויות, השוואת בין קולו של הנאשם לקול המתועד בהודעות האיומים, וראיות נוספות.
הנאשם הכחיש את המיוחס לו, אך לצד כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים. מהבקשה עלה כי באמתחתו 12 הרשעות קודמות, האחרונה אף היא על סחיטה באיומים.
סנגוריו של הנאשם, עורכי הדין אורי בן נתן וספיר מן ממשרדו, לא הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה. לטענתם, מדובר באמירות שאינן חורגות מגדר איומים ואינן מגיעות לכדי סחיטה באיומים.
בין היתר נטען, כי המשטרה לא נעזרה במתורגמן אלא קיבלה את התרגום הקצר של הקורבן עצמו, בעוד שתמלול מפורט מטעם ההגנה מראה שהקורבן איים על הנאשם.
בנוסף נטען, כי חלק מהאמירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום אינן קיימות בתמלילים, אלא נטענו על ידי הקורבן בלבד.
זאת ועוד, ההגנה טענה כי הטלפון של הקורבן לא נתפס.
מנגד, הפרקליטות עמדה על קיומן של ראיות לכאורה וטענה כי עבירת הסחיטה מתקיימת, גם אם לא ברף הגבוה ביותר.
מהדיון עלה מדברי הפרקליטות, כי חלק מההודעות הוקלטו וחלק נמחקו על ידי הנאשם, שכן הוא שלח הודעות חד פעמיות שנעלמות לאחר שליחתן.
עוד עלה, כי אין בתיק החקירה תמונה שנטענה כי צולמה מביתו של נפגע העבירה.
השופט ערן צברי ציין כי לא קיבל מהפרקליטות תשובה מניחה את הדעת כיצד יתכן שההודעות תומללו על ידי הקורבן, והיה מצופה שגורם נייטרלי יתגרם אותן.
"יש קושי להתעלם מדרך הטיפול בתיק החקירה", אמר השופט, "הראיות המשמעותיות לא נאספו בצורה שיטתית, כלומר באמצעות חוקר מחשב מיומן. הדברים נשלחו על ידי נפגע העבירה ללא וידוא שכלל ההודעות אכן נאספו, בהמשך הוא גם שתמלל את הדברים".
"אין הלימה או תיאור של היקף המלל שהוחלף בין הצדדים ובאופן מובהק יותר במלל של נפגע העבירה במכלול השיחות, הדברים גם לא עמדו בצורה שלמה שעה שכתב האישום נוסח. אם לא די בכך – הדברים גם לא הוצגו וקיבלו מענה מול נפגע העבירה", ציין השופט.
כמו כן אמר השופט כי נפגע העבירה, ככל הנראה מתוך כוונה להתגונן ולהדוף את האיומים שספג, הסלים את המלל לאורך ההתקשרות בין השניים.
לדברי השופט, בשיחות בין השניים אין הודעות של דרישה כספית.
בית המשפט קבע כי קיימות ראיות לכאורה שהנאשם הוא ששלח את ההודעות לנפגע העבירה, וכי התוכן מאיים. אך מעבר לדברי הקורבן – אין דרישה כספית או דרישה בכלל שמתועדת באיזו מבין ההודעות שנשמרו.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
לדברי השופט, שליחת תמונה ומיקום של תחנת הדלק אותה הציע כנקודת מפגש ולאחר מכן דרישה לתשלום כספי – דברים אלה לא מגובים בראיות.
לפיכך, השופט קבע כי יש חולשה ממשית בכל הקשור לאפשרות להוכיח את עבירת הסחיטה.
בסופו של דבר, השופט קיבל את עמדת ההגנה, דחה את בקשת הפרקליטות והורה על שחרור הנאשם למעצר בית ובתנאים מגבילים נוספים.
