בית משפט השלום בחיפה ביטל את כתב האישום נגד קצין מג"ב, רב-פקד ג'ריס ג'ריס, שהיה מפקדו של שוטר הסדיר אפיק טויבי, שירה למוות בחברו ליחידה נעים מאדי ותקף שוטרים נוספים.
כזכור, אפיק טויבי שיוצג על ידי עורכי הדין תמי אולמן ושאדי סרוג'י, זוכה מעבירה של רצח באדישות, הורשע בעבירה חמורה פחות של המתה בקלות דעת, ונדון ל-12 שנות מאסר.
טויבי שיחק בנשק בבסיס מג"ב בעכו, היפנה אקדח טעון לעבר ראשו של חברו לפלוגה מאדי ולחץ על ההדק. בנוסף לעבירת ההמתה, טויבי הורשע גם באיומים ותקיפה סתם כנגד שוטרים נוספים בפלוגה.
כנגד המ"פ ג'ריס ג'ריס הוגש כתב אישום, על עבירות של הפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט – בטענה כי לא דיווח על ארועי האלימות שבהם היה מעורב השוטר טויבי וכי לאחר שנפתחה חקירת מח"ש, הוא מסר גרסאות שקר בנוגע לאירועים האלימים בפלוגה. המ"פ טען שלא ידע על קיומם, עד שאירע המשחק הקטלני שהסתיים במותו של מאדי.
מח"ש טענה, כי רפ"ק ג'ריס טייח את מעשי האלימות של אפיק כנגד חבריו לפלוגה, אשר כללו אגרופים, נגיחות וחניקה, באירועים אשר קדמו למשחק בנשק.
לפני שנה כבר זיכתה השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב את המ"פ מכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
מח"ש ערערה על הכרעת הדין – ובית המשפט המחוזי דחה את הערעור בנוגע לזיכוי מעבירה של הפרת אמונים.
עם זאת, שופטי המחוזי קבעו כי מתקיימים היסודות של שיבוש מהלכי משפט – והחזירו את התיק לבית משפט השלום, להמשך דיון בעבירת השיבוש.
הסניגור עו"ד משה אלון העלה בהקשר זה טענות "הגנה מן הצדק".
במסגרת טענות אלה ביקש הסנגור לבטל את האישום הנותר על שיבוש מהלכי משפט, בשל שלוש עוולות של מח"ש ופגיעה בזכויותיו של המ"פ הנאשם:
חקירתו שלא תחת אזהרה,
אכיפה בררנית פסולה,
העמדה לדין בניגוד להנחיית פרקליט המדינה.
מנגד, מח"ש דרשה להרשיעו בהמשך לקביעה העקרונית של בית המשפט המחוזי – כי המ"פ לא מסר אמת בחקירה וטען בכזב שלא ידע על אירועים אלימים.
בסופו של דבר השופטת בוגדנוב קיבלה את שלוש טענות ה"הגנה מן הצדק" של הנאשם.
1. חקירת הנאשם ללא אזהרה
המ"פ נחקר כעד במסגרת "עדות פתוחה" בשתי חקירותיו הראשונות, מבלי שהוזהר בגין חשד לשיבוש מהלכי משפט ומבלי שניתנה לו זכות היוועצות עם עורך דין. דבריו בחקירות אלה שימשו בהמשך כבסיס להפללתו.
השופטת בוגדנוב כתבה: "החקירה התנהלה על דרך עימות הנאשם עם גרסאות שונות, כאשר לחוקרים כבר היה חשד כי הנאשם מסתיר את האירוע ואת פרטיו ובכך שיבש חקירה. חרף זאת, הנאשם לא הוזהר, לא הוסבר לו החשד העומד נגדו כי הוא משבש מהלכי משפט, לא הוסברה לו זכותו בדבר אי-הפללה עצמית וזכות השתיקה ולא ניתנה לו אפשרות להתייעץ עם עורך דין".
חוקרי מח"ש טענו בבית המשפט בהקשר זה, כי הם עברו לחקירה באזהרה של המ"פ רק לאחר שגילו הקלטת שיחה בין המ"פ לאמו של אפיק טויבי – שיחה שממנה עלה כי המ"פ היה מודע לכך שאפיק תקף שוטרים ביחידה. באותה שיחה שהיתה לפני הירי הקטלני של אפיק בחברו, ביקש המ"פ את עזרת האמא בריסון בנה ואמר לה שמפקד אחר כבר היה מעביר את העניין לטיפול מח"ש.
לפני שהתגלתה הקלטה זו, נחקר המ"פ כעד ולא תחת אזהרה. השופטת כתבה: "הגם שלא שוכנעתי כי מדובר במעשה מכוון מצד חוקרי מח"ש, התנהלות זו הביאה לפגיעה מהותית בזכויותיו של הנאשם כאשר נמנעה ממנו זכות ההיוועצות (בחקירות הראשונות), אשר הביאה אותו להפללה עצמית".
2. אכיפה בררנית
השופטת קיבלה גם את טענת האפליה של הסניגור, אשר טען כי מח"ש התמקדה במ"פ בלבד והתעלמה מכך שמפקדים נוספים ביחידה, אנשי קבע ותיקים, ידעו גם הם על האלימות שהפעיל השוטר אפיק טויבי נגד חבריו – ולא דיווחו על כך ואף לא מסרו גרסאות אמת.
"גם אם דרגתו של הנאשם הייתה גבוהה יותר, אין בשוני זה כדי להצדיק את ההבחנה שנעשתה בהקשר לעבירה של שיבוש מהלכי משפט, בינו לבין שוטרי הקבע ביחידה, שהיו חלק מהסגל הפיקודי", כתבה השופטת.
3. בסתירה להנחיית פרקליט המדינה
טעם שלישי ל"הגנה מן הצדק" נוגע לכך שמח"ש פעלה בניגוד להנחיית פרקליט המדינה, העוסקת בשיקולים לפתיחת חקירה והעמדה לדין בגין מסירת עדות כוזבת בחקירה.
לפי ההנחיה הקבועה, אין להעמיד לדין על שיבוש מהלכי משפט – אלא אם כן מדובר בעלילת שווא או בנסיבות מחמירות במיוחד.
השופטת כתבה: "נראה כי ההנחיה לא יושמה בעניינו של הנאשם. בדומה ל(מפקדים) אחרים, התגלו פערים משמעותיים בגרסאותיו של הנאשם ואף סתירות. יחד עם זאת, לא מדובר במקרה בו עד מסר עלילת שווא".
השופטת הדגישה: "אין זה סוד כי במרבית תיקי החקירה, העדים אינם מוסרים גרסה מלאה מיד. במקרים רבים מתגלות סתירות בין הגרסאות ועדים נוטים להסתיר פרטים או למזער אירועים מסיבות שונות. במקרים נדירים מאוד, מוגשים בעקבות כך כתבי אישום בגין שיבוש מהלכי משפט והמאשימה לא הציגה אף לא מקרה אחד שבנסיבות דומות הוגשו כתבי אישום. על כן, נראה כי העמדתו של הנאשם לדין בנסיבות תיק זה, הוא מקרה חריג".
השופטת הוסיפה כי הנחיית פרקליט המדינה, להמעיט בכתבי אישום דומים, מנחה לאזן בין אינטרסים – ולקחת בחשבון את ההשפעה האפשרית על נכונות עדים לשתף פעולה עם החקירה.
"למעשה הנחיה זו יושמה במלואה לגבי אנשי הסגל האחרים, כאשר חוקרי מח"ש לא חקרו אותם באזהרה בחשד לשיבוש מהלכי משפט, על מנת להמשיך ולנסות לקבל מהם את מלוא המידע הדרוש להם לחקירת תיק ההמתה והאלימות של טויבי".
בסיכום, קבעה השופטת בוגדנוב כי מכלול הפגמים מקנים לנאשם "הגנה מן הצדק" ואלו לא מובילים לזיכוי פורמלי, אך כן מביאים לביטול כתב האישום וסגירת התיק.
