בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע את אביעד משה בכל מסכת העבירות שיוחסה לו – נסיון רצח וגרימת חבלה חמורה לאשתו לשעבר שירה איסקוב, והתעללות בבנם הקטין שהיה צמוד להוריו בשעת התקיפה ובגדיו הוכתמו בדמה של אמו.
השופטים יעל רז לוי, גילת שלו ואהרון משניות כתבו כי "האופן בו ביצע הנאשם את מעשי האלימות הקשים, העובדה כי לא 'הסתפק' בעשרות רבות של חבטות עם מערוך מעץ בראשה ובפניה, תוך שבירת שיניה ומה שניתן לכנות כריצוץ גולגולתה; אלא המשיך בחניקה ודקירתה פעמים רבות בנשק קר – סכין – בעיקר בפלג גופה העליון; כל אחד מהם לבד וביתר שאת הצטברותם יחד, מעידים על כוונת קטילה".
"ראיית הזהב או שמא ראיית האופל" – כינו השופטים את ההקלטה שביצע משה עצמו באמצעות הטלפון הסלולארי שלו במהלך כל התקיפה ובשעה שקדמה לה. "על פי העדויות נהג (הנאשם) לא אחת להקליט את המתלוננת", כתבו השופטים.
"המדובר בהקלטה אשר מרגע שמתחילה האלימות, נדמה לשומע כי בפניו פס קול של סרט אימה, פס קול קשה לשמיעה בו נשמעת באופן חריף, חריג ובוטה האלימות: החבטות, הדקירות, זעקות הילד, זעקותיה של שירה וצעקות השכנים הנשמעות ברקע שמפצירים בנאשם להפסיק, דופקים ומכים בדלת. ההקלטה הינה תיעוד מצמרר של המעשים. לא שיערתי כי מעשים אלימים יכולים להישמע בצורה כל כך ברורה וקשה להכלה, וזאת רק מתוך השמע ומבלי לראותם", כתבה השופטת רז-לוי.
אביעד משה לא כפר בפרטי התקיפה, אך באמצעות סנגוריו עורכי הדין אלון דוידוב ואהרון רוזה מטעם הסניגוריה הציבורית, טען כי איבד שליטה עקב התגרות של האשה שכינתה אותו "רוצח" על שום אשמתו לכאורה בהפלה שעברה שבועיים קודם, וסדרת גידופים קשים ממושכים וסטירה שנתנה לו. השופטים התרשמו באופן שלילי מעדותו וציינו כי הוא הודה במעשיו "באופן טכני" תוך שהוא ממשיך לתאר את עצמו כקורבן שביקש "שלום בית" ואת איסקוב כאשמה בתוצאות החמורות.
בית המשפט דחה את בקשת ההגנה לזכות אותו מאחת העבירות – נסיון רצח או גרימת חבלה חמורה. השופטים כתבו כי לשתי העבירות יסודות שונים והן אינן חופפות באופן מלא.
לבסוף, קיבל בית המשפט את בקשת הפרקליטות להרשיע את הנאשם, באופן תקדימי, גם בעבירה של התעללות בקטין עקב נוכחותו של הילד, בן פחות משנתיים, בזירה מבלי שהורחק ממנה על ידי אביו. הפרקליטות טענה כי למרות שהמעשים לא כוונו ולא בוצעו כלפי הילד, האב גרם לו סבל כאשר צפה בתקיפת אמו.
השופטים כתבו כי אכן, "לא מצאנו מקרה בו בתי המשפט הרשיעו בעבירת התעללות בקטין בנסיבות דומות… המאשימה מבקשת לאמץ פרשנות לשונית מרחיבה יותר, הבוחנת האם התרחשה פגיעה בקטין – ולאו דווקא כאשר הפגיעה מכוונת אליו… התעללות מעצם נוכחות הקטין בסיטואציה, הגורמת לו נזק ומהווה מעשה מתעלל כלפיו".
השופטים קיבלו את הבהרת המדינה על "שינוי מדיניות בקשר להעמדה לדין במקרים דומים", וציינו: "לא מצאנו מקרה דומה לענייננו – מבחינת עוצמת מעשה ההתעללות הנפשית בקטין, הקרבה הפיזית הרבה של הקטין למעשה האלימות עצמו, ואף גילו של הפעוט שהציב אותו במצב של תלות מוחלטת וחוסר אונים או יכולת לחלץ את עצמו מהמצב המתעלל. המדובר בנסיבות חריגות וקשות, במקרה בו הנאשם, לנגד עיניו של בנו הפעוט, מנסה לרצוח את אשתו באלימות קשה".
עורכי הדין מורן גז, אבי ביטון ומיטל אולק אמויאל מפרקליטות מחוז דרום, מסרו בתגובה להכרעת הדין: "בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות והרשיע את הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום של נסיון רצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, וכן בסעיף אישום תקדימי של התעללות בקטין או בחסר ישע. בית המשפט דחה פה אחד את כל טענותיו של משה כי לא הייתה לו כוונה לרצוח וקבע, כי הנאשם היכה את המתלוננת באופן שמלמד על כוונה אחת – לרצוח אותה. בנוסף, קבע בית המשפט באופן תקדימי, כי הגדרת ההתעללות הינה דינמית והיא יכולה להתקיים גם ללא מגע פיזי. בית המשפט ציין בהכרעת הדין, כי מדובר במקרה כה מובהק, שבו התעללות נפשית בקטין יכולה לקום גם כאשר המעשים אינם נעשים כלפי הקטין עצמו".
מעורך הדין דוידוב, סנגורו של אביעד משה נמסר בתגובה כי "בית המשפט, בניגוד לפסיקה שלו עצמו שניתנה השנה בתיק אחר, פסק כי הוא מרשיע בכפל עבירות של נסיון רצח וגרימת חבלה חמורה, וגם הוסיף והרשיע בהתעללות בקטין, בנסיבות בהן מעולם לא הואשם קודם אדם בארץ וממילא לא הורשע, רק מכוח נוכחות הקטין בזירת האירוע. שאלות אלו ילובנו בערעור שיוגש לבית המשפט העליון".
