למי קראת אייכמן, ד"ר?

שתף כתבה עם חברים

פעיל השמאל, גלעד ליברמן, ד"ר למדעי המוח, חוייב לפצות את מנהל היחידה להרחקת מסתננים, סא"ל במיל' גדעון כהן, לאחר שכינה אותו "אייכמן, רוצח" במסדרונות בית המשפט * במקביל  הוגש נגדו כתב אישום פלילי על העלבת עובד ציבור 

saharonim shabas
כלא סהרונים. צילום: באדיבות שב"ס

קריאות "אייכמן" ו"רוצח" שהושמעו לעבר פקיד בכיר במשרד הפנים, האחראי על הוצאת המסתננים מהארץ, מהוות לשון הרע ואינן חוסות תחת הגנת חופש הביטוי. כך קבע שופט בית משפט השלום בתל אביב, עדי הדר, אשר חייב פעיל למען הפליטים בתשלום פיצויים של 15 אלף שקל לגדעון כהן, מנהל "היחידה ליציאה מרצון" של רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים. 

ביוני 2014 התקיים בבית הדין לעררים דיון על החלטות רשות האוכלוסין, בעניינו של אזרח סודני מדרפור שהסתנן לארץ ובקשתו לקבל מקלט נדחתה. כהן זומן למתן עדות, מתוקף תפקידו כמנהל היחידה ליציאה מרצון. בסיום הדיון, בפרוזדור בית הדין, פנה אליו פעיל חברתי בשם גלעד ליברמן (34), תושב שכונת שפירא בתל אביב, וצעק לעברו: "אתה יודע כמה אנשים רצחת? אתה רוצח! אתה אייכמן!".

כהן דרש מיד את פרטיו של הפעיל, ומאבטחי בית הדין חייבו אותו למסור את פרטיו המזהים טרם שיעזוב את הבניין.

כהן, סא"ל במילואים בחיל המודיעין, ניגש למשטרה והגיש תלונה על הטרדת עד בהליך שיפוטי, והעלבת עובד ציבור. בעקבות זאת נפתח הליך פלילי נגד ליברמן והוא הועמד לדין. במקביל, באמצעות עו"ד שלומי וינברג, כהן הגיש נגדו גם תביעת לשון הרע בסך 70 אלף שקל, על פרסום "מכפיש מבזה וקיצוני במיוחד". 

לפי כתב התביעה, "הקביעות המכפישות, המהוות הסתה של ממש, על כך שכהן הינו רוצח וכי 'רצח אנשים', פורסמו כעובדות נחרצות ללא כל סייג או סיוג ולא כהבעת דעה… יש לדחות בשאט נפש השוואה בין עובד ציבור בכיר עליו הטילה מדינת ישראל לבצע תפקיד לאומי חשוב, לבין, להבדיל אלפי הבדלות, אדולף אייכמן יימח שמו.  יש מקום כי בית המשפט, הן כצעד חינוכי והן כצעד הרתעתי, יורה על פסיקת פיצוי משמעותי ביותר לנתבע אשר שם לו למטרה לפגוע בעובדי ציבור הפועלים בשליחותה של המדינה".

היחידה להוצאה מרצון היא זרוע ביצועית של הממשלה במסגרת הצעדים שננקטו בשנים האחרונות להרחקת נתינים זרים המוגדרים מסתננים. במסגרת צעדים אלה הוקמו המתקנים "סהרונים" ו"חולות" לכליאתם והחזקתם, נחתמו הסכמים עם מדינות שלישיות וניתן מענק כספי למי שהסכימו לעזוב את ישראל. לפי התובע, היחידה בראשה הוא עומד "מסייעת לשוהים בלתי חוקיים בישראל לשוב לארצם בדרך מכובדת והוגנת". 

shofet hadar adi od vainberg shlomi 200 200
שופט עדי הדר עו"ד שלומי וינברג

ד"ר למדעי המוח

מנגד, בכתב ההגנה שהגיש הנתבע ליברמן, נטען כי היחידה והעומד בראשה אחראים לגירוש אכזרי של פליטים חסרי ישע, אזרחי סודן ואריתראה, "אשר הסכימו לעזוב למקומות בהם מתנהל רצח עם לאחר שנכלאו או אוימו בכליאה באחד ממתקני שב"ס שבמתחם קציעות".

הנתבע, גלעד ליברמן, הוא ד"ר למדעי המוח ועובד כחוקר במחלקה לפיסיקה כימית במכון ויצמן. לאחרונה הוגש נגדו כתב אישום נוסף בעבירה פלילית של העלבת עובד ציבור אחר, נטען שהוא כינה קצין משטרה "שוטר אלים, מניאק וקאפו של נתניהו".

בכתב ההגנה שהגיש באמצעות עו"ד ישי שנידור ועו"ד כרמל פומרנץ, נטען כי במסגרת פעילותו החברתית הוא חונך ילדים, מלמד מבקשי מקלט עברית ונוסע למתקן חולות מדי שבוע לתמוך בפליטים, הכל בהתנדבות כמובן.

לטענתו, לאחר שהעמיק את עניינו בגורלם, הוא למד שחלק מאלו אשר הוחזרו למדינותיהם עונו, נכלאו, נעלמו ואף נרצחו על ידי ממשלת סודן ומיליציות. זאת, כאמור אף שרבים מהשוהים חתמו לכאורה על יציאה מרצון, והוטסו למדינות אחרות כגון רואנדה ואוגנדה.

ליברמן טען כי התפרץ כלפי הבכיר במשרד הפנים לאור "עדותו המטרידה והמקוממת המלמדת על אדישות לגורל הפליטים", ולדבריו מדובר בהבעת דעה על מי "שהציג עצמו כבורג קטן והתנער מחובתו לקחת אחריות מוסרית על פעולותיו". למרות זאת לטענתו, לא פנה אל כהן בקולניות בבית המשפט  ולא התכוון לפרסום.

ichman

השופט עדי הדר קבע כי מילים כמו "אייכמן" ו"רוצח" לפקיד במדינת ישראל אינן יכולות לחסות תחת הגנת "אמת דיברתי", ואינן יכולות להיחשב כ"הבעת דעה בתום לב", שכן נוסח הקריאה ומטרתה היו הצגת הפקיד באור עובדתי כשותף בפשע חמור. הנתבע חוייב בפיצוי של 15 אלף שקל ובהחזר הוצאות של 7,500 שקל לתובע.

עו"ד וינברג, שייצג את כהן מסר בתגובה כי "בית המשפט אמר את דברו בצורה ברורה ונחרצת וקבע כי הכפשות קשות העושות שימוש במוטיבים נאציים כנגד עובד ציבור שפועל בשליחות לאומית אינן חוסות תחת ההגנות בחוק איסור לשון הרע. המסר חשוב במיוחד בתקופה שבה מושמצים לשווא עובדים מסורים ברשות האוכלוסין והכל בכסות של הגנה על זכויות אדם".

עוה"ד פומרנץ ושנידור, שייצגו את ליברמן אמרו כי פסק הדין שגוי וכי בית המשפט סירב לשמוע את טענותיהם לגבי ההקשר בו נאמרו הדברים, ולגבי הביקורת החריפה באשר להתנהלות אותו פקיד, שלדבריהם הושמעה על ידי בית המשפט העליון. "אנו חושבים שהאמירה היתה קשה אך בנסיבות בהן נעשתה היא היתה לגיטימית. פעיל למען מיעוטים, למען הקבוצה המבוזה אולי ביותר בחברה הישראלית, מתרעם על רשלנות שעלולה להביא למות אנשים".