 |
| חקירה עם משמעות פוליטית ערב בחירות |
היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 חושפת היום חקירת שחיתות רחבת מימדים במגזר הציבורי, שהחשודים המרכזיים בה הם סגנית שר הפנים ח"כ פאינה קירשנבאום ממפלגת "ישראל ביתנו", פעילים בולטים נוספים של המפלגה ומקורבים אליה בגופים ציבוריים כמו רשויות מקומיות וציבוריות, מוסדות ציבור, עמותות וכדומה.
המשטרה פשטה השכם בבוקר על משרדיהם ובתיהם של כמה עשרות מעורבים – חשודים ועדים – ועיכבה אותם לחקירה במשרדי יאח"ה בלוד ובשלוחות האזוריות של היחידה. החשודה הבכירה ביותר לא עוכבה פיזית בשל חסינותה הפרלמנטרית אולם היא זומנה הבוקר לחקירה ואמורה להגיע למשרדי יאח"ה במהלך היום, אלא אם כן היא תעדיף לנצל את זכויותיה במסגרת חוק החסינות ולהקשות על החוקרים.
המנגנון שאותו חשפו החוקרים מתייחס בעיקר להקצאת כספים לעמותות ומוסדות ציבור, שלנבחרי הציבור יש השפעה על החלטות באשר להזרמת כספים אליהם. לפי החשד, בתמורה לתעדוף אותם מוסדות דרש וקיבל בעל הסמכות שוחד כספי ממש או מינוי מקורבים שמזוהים איתו פוליטית. היקף הכספים בהם מדובר – בשוחד ובעלויות שכר ותקציבים שונים – מוערך בעשרות מיליוני שקלים. העבירות המיוחסות לכלל החשודים הם מרמה, הפרת אמונים ושוחד.
כאמור, הגורם הבכיר בפרשה היא חברת הכנסת הפופולרית קירשנבאום, אולם מלבדה מעוכבים כעת לחקירה ראשי מועצות אזוריות, שר לשעבר, מנכ"ל משרד ממשלתי, בכיר בשלטון המקומי, מנכ"ל רשות ציבורית הכפופה למשרד לביטחון הפנים, גזברי מועצות אזוריות, חברי מועצות מקומיות ועוד בעלי תפקידים ופעילים פוליטים – הרוב המכריע מבינהם מזוהים עם "ישראל ביתנו". במשטרה מבהירים כי לא מן הנמנע שהחקירה תסתעף לאנשים נוספים, ובינהם עשויים להיות גם דמויות מוכרות ואף בכירות יותר מהחשודה המרכזית.
 |
 |
| יועמ"ש עו"ד יהודה וינשטיין | ראש יאח"ה, תנ"צ אפריים ברכה |
לחקירה רחבת מימדים הממוקדת במפלגה מסוימת בעיתוי הזה של מערכת בחירות לכנסת יש משמעות מיוחדת, גם על רקע החקירה הקודמת של מנהיג "ישראל ביתנו", השר אביגדור ליברמן. במהלך 15 שנות החקירה שלו נלוו אליה האשמות חמורות על רדיפה מצד המשטרה, וכעת צפויות הטענות הללו של "רדיפה מגזרית ופוליטית" לשוב ולעלות ביתר שאת, הגם שליברמן עצמו לא הוזכר כאחד החשודים בפרשה. במשטרה ביקשו להדגיש בהקשר הזה כי החקירה הסמויה נמשכת כשנה והגיעה לאחרונה לסיומה לקראת המעבר לחקירה גלויה. לפיכך, המחיר של הימנעות מיציאה לחקירה בגלל הבחירות כאשר החקירה הגיעה לשלביה הסופיים היה כבד יותר מאשר עצם היציאה לחקירה גלויה מהסוג הזה ערב בחירות.
בהחלטה הזו נטלו חלק מטבע הדברים כל הגורמים הרלוונטים ברשויות אכיפת החוק, ובראשם היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין, שהוא זה אשר קיבל את ההחלטה על סגירת תיק השוחד של ליברמן דווקא. עוד נטלו חלק בקבלת ההחלטה המפכ"ל יוחנן דנינו, ראש אגף החקירות והמודיעין ניצב מני יצחקי, ראש להב 433 ניצב רוני ריטמן וראש יאח"ה תנ"צ אפריים ברכה. השר לבטחון פנים, יצחק אהרונוביץ, מבכירי "ישראל ביתנו" קיבל עדכונים על החקירה מהמשטרה ומהיועץ המשפטי לממשלה. את החקירה מלווה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
במשטרה חוזרים ואומרים כי הם מודעים למשמעות הפוליטית של חשיפת החקירה בעיתוי הזה אולם הם ביקשו להדגיש כי לא היו מעורבים בהחלטה שיקולים זרים בניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות, אלא מחויבות להגיע לחקר האמת ולבער שחיתות ציבורית חמורה.
ביום החקירות הראשון המפכ"ל דנינו קיים שיחה עם ראשי אגף החקירות והמודיעין, ולהב 433, יצחקי, ריטמן וברכה, וביקש לחזק את ידם ואת ידי השוטרים העוסקים בפרשה. המפכ"ל בהודעה לעיתונות דחה את הטענות והאשמות כלפי החוקרים והמשטרה: "משטרת ישראל הוכיחה לאורך השנים כי היא עשתה ותעשה ככל יכולתה כדי להילחם בשחיתות הציבורית בכל הדרכים והאמצעים העומדים לרשותה, חובתה לשמור על צביונה הדמוקרטי של המדינה וכל זאת בשוויוניות וללא משוא פנים.
"החקירה מתנהלת למעלה משנה והמעבר לחקירה גלויה הוא פועל יוצא של הערכת מצב הראיות ובשלותן, ומשיקולים מקצועיים בלבד, הדבר נעשה בעצה אחת עם היועמ"ש לממשלה ועם פרקליט המדינה, ולאחר שנבחנו מכלול השיקולים לרבות הרגישות בתקופת הבחירות".
