 |
| בית החולים וולפסון |
בית משפט השלום בתל אביב זיכה השבוע אח לשעבר במחלקה הגריאטרית בבית החולים "וולפסון" מתקיפת מטופל קשיש בן 80. האח, עובד מדינה לשעבר, פוטר לפני שנתיים, והוא שוקל עכשיו תביעה אזרחית.
בכתב האישום נטען כי האח (38) תקף בנסיבות מחמירות מטופל חסר ישע במשמרת לילה, היכה אותו בפניו וגרם לשטף דם בצד שמאל של פניו ולשברים בלסת. הנאשם הכחיש כי תקף או הכה, וטען כי עשה תנועה אינסטינקטיבית עם היד כדי להסיט את ידו של הקשיש מצינור ההנשמה, לאחר שהוא שלף את הצינור וניתק אותו מספר פעמים באותו לילה ממכונת ההנשמה.
חלקו של האירוע נקלט במצלמת בית החולים אך גופו של של האח גדל הגוף הסתיר את עיקר ההתרחשות והסרט באיכות בינונית. רואים בו תנועה חדה של הזרוע אך לא רואים את פני הקשיש. "הסרט לבדו אינו יכול לבסס מסקנה", קבעה השופטת לימור מרגולין-יחידי.
הקשיש, שתיקשר בצורה מוגבלת ולא בדיבור, זיהה אמנם את הנאשם כמי שנתן לו "בוקס", אך חוות דעת של ראש המכון הפתולוגי לשעבר, פרופ' יהודה היס, לא היתה חד-משמעית ולא שללה אפשרות שהחבלות נגרמו במקום אחר ובזמן אחר. עם זאת, התפנית במשפט הגיעה בעקבות עדות של מומחה מטעם ההגנה, ד"ר לובושיץ, מומחה לרפואה פנימית והמטולוגיה, שטען בחוות הדעת כי עקב גילו של המטופל, מצבו הרפואי והתרופות שקיבל, כל מכה, ולו בעוצמה חלשה, היתה אמורה לגרום מיד לסימני שטף דם ברורים לעין על עורו, ואילו במקרה זה סימני שטף הדם על פניו של הקשיש נראו רק יומיים אחרי המועד בו נטען שהאח "נתן מכה". כשהחבלות נצפו, החל צוות בית החולים והמשטרה לחפש רמזים ותיעוד לגורם לכך במצלמה. מומחה ההגנה קבע כי חבלות אלה לא היו יכולות להיגרם יומיים קודם, כאשר נראה הנאשם במצלמה עם המכה שהיתה או לא היתה.
המדינה ויתרה על חקירה נגדית לאחר שבחנה את חוות הדעת של המומחה, ובמקום זאת ביקשה לתקן את כתב האישום לתקיפה סתם – כלומר עמדה על כך שהאח היכה אך לא קשרה עוד את החבלות שנראו על פני הקשיש לאותה מכה, בנימוק שתתקשה להוכיח את הקשר ביניהן.
השופטת מרגולין יחידי כתבה בפסק הדין כי "ניתוק הקשר בין המכה הנטענת לחבלות משפיע על כל הנחות המוצא, שכן הראיה הפיזית (החבלות – ז"ק) שלימדה לכאורה על תקיפה אינה קיימת עוד". לאור מסכת הראיות המעורערת, החליטה השופטת לזכות את הנאשם מחמת הספק וקבעה כי בגרסתו יש כדי לבסס ספק סביר.
 |
 |
| השופטת לימור מרגולין-יחידי | עו"ד גיל פרידמן |
השופטת מתחה ביקורת על "מחדלי חקירה משמעותיים הנובעים מן העובדה שהחקירה המשטרתית התבססה על מסקנות הצוות הרפואי בבית החולים, מבלי שגורמי החקירה ניסו לבדוק את המסקנות האלה ולבחון אפשרויות נוספות". בין היתר, אשת צוות רפואי שנכנסה לחדרו של המטופל שניות לאחר שהאח הנאשם יצא ממנו, ונצפתה בסרט, לא נחקרה באופן תמוה, וצוות החקירה גם לא גבה תלונה מהקשיש, שאמנם התקשה לתקשר אך כתב (ונפטר בינתיים).
הסנגור, עו"ד גיל פרידמן, מוסיף: "חקירת המשטרה את האח נמשכה דקות בודדות ותועדה ב-12 שורות, אפילו לא הקרינו בפניו את הסרט, ועל כך הגישו כתב אישום. במהלך ניהול התיק הציעו לנו עסקת טיעון עם שנה מאסר בפועל”. לדברי הסנגור, התברר כי השבר בפניו של הקשיש היה משנתיים קודם.
את המדינה ייצגה בתיק עו"ד אריאלה בן אהרון.
