לשכת עורכי הדין ערכה כנס מקצועי בתחום הלבנת הון במלון קרלטון בתל אביב (2 יולי). על הפרק: חובות של עורכי דין כנותני שירות עסקי ושיח "קציני ציות" ורגולטורים. את הריכוז האקדמי ערכו יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון, עו"ד עילית אוסטרוביץ לוי ועו"ד יעל גרוסמן.
בפאנל בנושא אפליקציות שירותי תשלום, נמסר שרשות ניירות ערך נתנה כ-20 רשיונות לאפליקציות שירותי תשלום חדשות, במטרה שיהוו תחרות פיננסית לבנקים ולאפליקציות המוכרות יותר כדוגמת ביט ופייבוקס.
המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, עו"ד יהונתן תדמור, פתח את הכנס: "בעבר כל תחום הפשיעה הכלכלית היה תחום מקצועי מצומצם. היום התמונה שונה לחלוטין. סוגיות של הלבנת הון, חילוט, ציות, סנקציות, מימון טרור וחקירות כלכליות נוגעות כמעט לכל תחום משפטי – מסחרי, אזרחי, מינהלי ופלילי.
"אנחנו מדברים על אחת החזיתות המרכזיות במאבק של מדינת ישראל בפשיעה בכלל, ובפשיעה המאורגנת וארגוני הטרור בפרט", אמר עו"ד תדמור. "עם השנים למדנו שיש לפעול אל מול הבסיס הכלכלי שמוביל לפשיעה. גם אם עיקר עיסוקו של ארגון הוא בפשיעה אלימה, הוא זקוק לתשתית כלכלית כדי להתקיים, לשלם לחיילים, הוא זקוק לכסף כדי להפעיל חברות קש. הוא זקוק לכסף כדי לצבור השפעה וכוח.
"תפיסה זו הביאה לשינוי עמוק באופן הפעולה של מערכת אכיפת החוק. מעבר מתפיסה המתמקדת בעבריין הבודד לתפיסה המתמקדת בארגון כולו. המטרה היא לחשוף את התשתית הכלכלית שמאפשרת לארגון להמשיך לפעול: לזהות את מקורות המימון, לאתר את הנכסים, להבין את מנגנוני ההסתרה וההטמעה, למנוע את העבירות הבאות באמצעות פגיעה במנוע הכלכלי".
"הגישה הזאת באה לידי ביטוי באופן בולט במיוחד במאבק בפשיעה בחברה הערבית. לא ניתן להתמודד עם התופעה באמצעות טיפול באירועי האלימות בלבד. לצד האכיפה הפלילית הקלאסית נדרש מאבק כלכלי ממוקד: מאבק שמכוון אל צינור החמצן של הארגון, אל הכסף, הנכסים ומקורות המימון".
עו"ד תדמור אמר כי "המאבק בהלבנת הון אינו מוטל רק על כתפיהם של גורמי האכיפה. הוא נשען גם על ציבור עורכי הדין, המלווים עסקאות, מעניקים ייעוץ משפטי, פוגשים את נקודות החיכוך שבין המשפט לבין העולם הפיננסי והעולם העסקי, ומהווים שותפים משמעותיים בשמירה על תקינותה של המערכת הכלכלית".
בהמשך לדבריו נערך פאנל שעסק בעורכי דין "נותני שירות עסקי" – שעורכים עסקאות נדל"ן, פיננסיות ומסחריות עבור לקוחותיהם, לרבות הקמת חברות. הנושא המרכזי: המתח שבין זכות הייצוג וחופש העיסוק לבין החובות החוקיות והאתיות המוטלות על העו"ד.
בפאנל השתתף בין השאר עו"ד עמיר הרן – ראש האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים, הממונה על הרגולציה על מקצועות ברשיון כגון רואי חשבון, נוטריונים, מתווכים ושמאים, חוקרים פרטיים וחברות שמירה.
עוד השתתף ראש אגף חקירות והערכה ברשות לאיסור הלבנת הון יובל רבין.
עו"ד עמיר הרן ורבין טענו כי מעורכי הדין מצופה לעזור לרשויות במלחמה בהון השחור, וכי בשלה העת לשדרג את שיתוף הפעולה. הם טענו כי על עורכי הדין לשתף את הרשויות במידע, והציעו במשתמע להטיל על עורכי הדין הפרטיים אחריות כבדה יותר – למרות שהחוק לא הטיל על עורכי הדין חובת דיווח.
גם אם אם הדברים נועדו "לעורר" את הפאנל – הם צרמו לעורכי הדין שבאולם.
לפני כעשר שנים הטילה הרגולציה על עורכי דין בתחום המסחרי חובה למלא טופס "הכרת הלקוח", כדי לזהות האם השירות או ביצוע עסקה כרוכים בסיכוני הלבנת הון והאם יש חשד לכך שהכסף ממקור לא כשר.
לשכת עורכי הדין נלחמה והצליחה כדי שלא יוטלו על עורכי הדין חובות דיווח על לקוחות שהם מזהים אצלם בצד הפיננסי "דגלים אדומים".
על עורכי הדין הוטלה חובה אתית, לבחון האם לבצע עסקה עבור לקוח שבצדה סיכוני הלבנת הון, וכן חובה טכנית – למלא טופס הכרת לקוח ולשמור אותו במשרד למשך חמש שנים למקרה של עריכת ביקורת מנהלית.
עו"ד אורי גולדמן, יו"ר (משותף) בוועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, טען בתגובה כי הדרישה להרחבת אחריות של עורכי הדין למסירת מידע אקטיבי, נוגדת חזיתית את חובות עורך הדין ואת חסיון עורך דין-לקוח.
עורך הדין מחויב להליך הכרת הלקוח ולשיתוף פעולה בביקורות שעורך הממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים. יחד עם זאת, לא ניתן לדרוש מעורך הדין הנותן שירותים עסקיים ללקוחותיו לזנוח את החסיון ולדווח, זהו תפקידם של קציני חקירות ומודיעין.
