14 שנות מאסר למלמד המתעלל שפגע מינית ופיזית בעשרות ילדים

סוף דבר לפרשת התעללות במוסד חינוכי, בו נהגו חלק מהמורים להתעלל באופן שיטתי בתלמידים קטנים, פעם אחר פעם. המלמדים האחרים מאותו מוסד חינוכי, שנעצרו יחד עם אברהם מרדכי רוזנפלד (54), הגיעו כזכור בעבר להסדרי טיעון, שכללו תשלום קנסות ועבודות שירות. רוזנפלד הוא הנאשם המרכזי בתיק המורכב והקשה הזה ולאחר הליך משפטי ממושך, הגיעה הפרשה היום לסיומה עם גזר דין חמור ומהדהד (27 בדצמבר).

כזכור, חקירת הפרשה המזעזעת החלה בעקבות סיפורים של ילדים שלמדו במוסד החינוכי, בין היתר על-כך שהחשוד המרכזי, שכונה בפיהם "הרב'ה הנאצי" משום שהיה מתעלל בהם להנאתו על בסיס יומיומי. בין היתר נהג האחרון לצבוט אותם בגופם ואסר עליהם לצאת לשירותים במהלך השיעורים, עד כדי שעשו את צרכיהם במכנסיים. מדובר בילדים שהיו בזמן העבירה (בין השנים 2003 ל-2010) תלמידים בכיתה ג'.

לפי כתב האישום המקורי, לעתים קשר רוזנפלד תלמידים לכיסאות או לשולחן באמצעות חבלים או אזיקונים. בנוסף, נהג הנאשם להעמיד את התלמידים בכיתה בידיים ורגליים קשורות, אז הכניס לפיהם כפית עמוסה פלפל שחור חריף או סבון רחצה, ואסר עליהם לשטוף את פיהם לזמן מה.

לפי הכרעת הדין, המעשים של הנאשם עולים כדי התעללות גופנית ונפשית בקטינים עקב הצטברותם, התמשכותם, חומרתם ואופיים. כמו-כן, במהלך התקופה ובמספר הזדמנויות רב במוסד החינוכי, התעלל הנאשם בקטינים, פיסית ונפשית. המעשים החמורים התבטאו בכך שתקף המלמד את הילדים באופן יומיומי וגרם להם לחבלות גופניות ונפשיות, ביצע בהם מעשים חמורים לצורך גירוי, סיפוק או ביזוי שאופיינו באכזריות, השפלה והטלת אימה והכול תוך ניצול יחסי התלות והמרות בין הנאשם לתלמידיו הקטינים.
בנוסף הרשיע בית המשפט את הנאשם בכך שבמהלך שנת 2006 בכיתה, ולעיני קטינים ששהו בה באותה עת, התעלל בחתול אשר נכנס לכיתה, התאכזר וגרם לו סבל חמור בכך שדחף את בעל החיים מאדן החלון וגרם למותו.

התביעה עתרה לקבוע מתחם עונש הולם לכל העבירות שביצע הנאשם, שנע בין 21 ל-29 שנות מאסר ולמקם את עונשו של הנאשם במרכז התקופה. בנוסף, עתרה המדינה להשית על הנאשם מאסר על תנאי ופיצוי לנפגעי העבירות. בפרקליטות ציינו בטיעונים לעונש כי "הנאשם הורשע ב-20 סעיפי אישום, כאשר 19 מתוכם בגין עבירות שביצע בתלמידיו אשר היו כבני שבע שנים, ובסעיף אישום אחד הנאשם הורשע בגין עבירה של התעללות בבעל חיים. במסגרת ההליך העידו בבית המשפט 15 קטינים, בגילאי 15 עד 22. בעניין ארבעה קטינים נוספים, הוגשו הודעותיהם בהסכמה וחלקם נחקרו נגדית על-ידי ההגנה".

לדברי התביעה, "בית המשפט הרשיע את הנאשם במסגרת סעיף האישום הראשון, גם בביצוע עבירות מין ואלימות קשות, בעשרות הזדמנויות, בקטינים רבים, לרבות בתשעה קטינים אשר לא העידו בבית המשפט. אלא שפגיעת הנאשם בהם עלתה במפורש מעדותם של המתלוננים. לדברי התביעה, לא רק כמות הקטינים היא זו המייחדת תיק זה, אלא גם מגוון עבירות מין ואלימות, בדרגות חומרה שונות, העולות כדי התעללות מינית ופיסית, במסגרתן הפליא הנאשם ברמת 'היצירתיות' אשר אפיינה את התנהגותו".

עוד טענה התביעה, "כי ייחודיות נוספת בתיק זה נעוצה בכך שהמתלוננים הינם חלק מקהילה חרדית סגורה, וחרף זאת פנו אל גורמי אכיפת החוק, והעידו בפני בית המשפט, והכל במטרה לקבל הכרה בפגיעתם וכדי שהנאשם יבוא על עונשו, וזאת בידיעה שישלמו על כך מחיר יקר".

בדברי הסיכום טענו עוד נציגי הפרקליטות: "הנאשם הינו אחראי בלעדי לביצוע העבירות. הוא יכול היה לחדול ממעשיו בכל עת, אך לא עשה כן במשך עשור וניצל את הערכה והאמון שרכשו לו מנהלי בית-הספר. בנוסף, בענייננו קיימים מאפיינים ייחודיים בבחינת ריבוי קורבנות, זכרים, רכים בשנים, אשר חוו התעללות מסוגים שונים, בין מין ובין אלימות, משך שנים, על ידי מורה ומחנך בחברה החרדית, תוך ניצול תפקידו, גילו, והיותו חלק מקהילה אליה ביקשו המתלוננים להשתייך. בעדותם בבית-המשפט, שיקפו הקטינים את התנהגותו האלימה והאכזרית של הנאשם.
"ניתן לומר שהנאשם היה הבמאי, השחקן הראשי והצופה במחזה שיצר. הנאשם נהג להכות את הקטינים, באופנים שונים ודרכים שונות, לרבות על ידי שפשוף הזרוע, חימום המקום, סטירה על לחיו של מי שאינו שם אצבע על הסידור, שימוש במקלות שאספו עבורו כשידעו שאלו ישמשו לתקיפתם, הכנסת פלפל שחור לפיהם, שטיפת הפה בסבון, כליאתם במקרר ועוד. נדמה כי כל רכיבי החומרה חברו להם בתיק זה. לא בכדי עלתה המילה 'פחד' בעדויות הקטינים – פחד מהנאשם ופחד מחשיפת האירועים".

לעומת זאת, עורכי-הדין חיים גרינוולד, חנניה באואר וטלי גוטליב, שייצגו את הנאשם, ציינו בשלב הטיעונים לעונש כי הנאשם הוא אדם מבוגר וחולה. לטענת הסנגורים, אומנם הנאשם אינו נוטל אחריות, אך במהלך ניהול המשפט ההגנה ויתרה על עדותם של חלק מעדי התביעה והיו מתלוננים שלא העידו על עבירות המין, כאשר ההגנה הסכימה להגשת הודעותיהם במשטרה. באשר להשפעה של העונש על משפחתו של הנאשם, טענה בצוות ההגנה, כי "ההשלכה של העונש על משפחתו של הנאשם היא אדירה ומורכבת. המניע של המתלוננים בהגשת התלונות נגד הנאשם היה מניע כלכלי".

עוד טענה ההגנה כי בעקבות מגיפת הקורונה, ההסתכלות לגבי הענישה בכלל, ושל הנאשם דנן בפרט, צריכה להיות שונה בעניין של החזקת אנשים במאסר. זאת הן בהיבט של הבטחת מצבם הבריאותי של העצורים והן בהיבט שבחלק מהתקופה הזו הנאשם לא יכול היה לראות את בני משפחתו, כי הם מתגוררים באזורים "אדומים", ולכן יש בכך כדי לקצר, לדעת ההגנה, את תקופת המאסר.

רוזנפלד עצמו אמר בבית-המשפט לפני השמעת גזר הדין כי הוא מתחרט על המעשים שעשה, כואב לו על כל מה שהמדינה האשימה אותו בביצועו וכי הוא מתנצל ומבקש סליחה. הנאשם אף ביקש התחשבות במצבו. לטענתו, קשה לו מאוד וכי אף אחד לא יכול להבין את הסבל שהוא עבר ועודנו עובר בארבע וחצי שנים בבית המעצר. הוא סובל מהצקות, מצבו הבריאותי מתדרדר ובגלל אורח החיים שלו הסבל שלו הוא פי כמה וכמה מזה של בן אדם אחר.

כאמור, הרכב השופטים מבית-המשפט המחוזי בתל-אביב; השופט גלעד נויטל, השופטת טלי חיימוביץ והשופט גרשון גונטובניק, החליטו להטיל על רוזנפלד 14 שנות מאסר בפועל. בנוסף, נגזרו על העבריין המורשע 24 חודשי מאסר על תנאי ותשלום פיצוי כולל לכל הנפגעים בסך של 335 אלף שקלים.

מהפרקליטות נמסר בתגובה לגזר-הדין: "בית-המשפט גזר היום את עונשו של הנאשם, שהורשע בין היתר בריבוי עבירות של תקיפת קטין על ידי אחראי ומעשים חמורים. גזר- הדין מפרט שורה ארוכה של מקרים בהם הנאשם ניצל את מעמדו כמורה ומחנך ופגע פיזית, נפשית ומעשים חמורים בילדים רכים בני שבע, עליהם היה אחראי. העונש שהטיל בית-המשפט מגלם את חומרת מעשיו של הנאשם ומשקף את ההגנה שעלינו כחברה להעניק לילדים וחסרי ישע".

עו"ד טלי גוטליב, המייצגת את רוזנפלד יחד עם עורכי-הדין חיים גרינוולד וחנניה באוור, מסרה בתגובה: "בית-המשפט קיבל את טענות ההגנה לעונש ודחה את עמדת הפרקליטות, לעונש של 25 שנות מאסר. הפרקליטות ניהלה תיק סרק וסירבה לאורך כל הדרך להצעות גישור בתיק, ואף הגיעה להסדר עונשי מקל עד כדי גיחוך עם נאשמים נוספים בפרשה. בית-המשפט הטיל היום עונש מתון כפי שנכון היה לפרקליטות להסכים משחר ניהול התיק".