בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר את עונשו של יוסף אבו סבייח, צעיר בן 25 מהישוב אבו קורינאת בנגב, שהורשע בעבירה של נשיאת נשק ואביזר נשק שלא כדין.
כתב אישום הוגש בדצמבר 2024, לאחר שהנאשם נעצר בעקבות חקירה בעניין אחר. במהלך אותה חקירה נתפס מכשיר הטלפון הנייד שלו ובו התגלה סרטון וידאו המתעד אותו נושא רובה סער מסוג M-16 ארוך בשטח פתוח, הסמוך ליישוב ערערה בנגב. האירוע התרחש בחודש אוקטובר אותה שנה, כשהוא מלווה באדם אחר שזהותו נותרה אלמונית.
בסרטון אף תועד הנאשם כשהוא מבצע ירי בודד ואוטומטי, אולם סעיף הירי נמחק במסגרת הסדר טיעון והוא הורשע על סמך הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירת הנשיאה בלבד.
בשלב הטיעונים לעונש, עתר נציג המאשימה, עו"ד מוחמד סולימאן, לקבוע מתחם עונש הולם שבין 40 ל-60 חודשי מאסר בפועל, תוך הדגשת החומרה שבנשיאת נשק התקפי זמין לשימוש לצד שתי מחסניות ותחמושת תואמת. התביעה הדגישה, כי עבירות הנשק הפכו ל"מכת מדינה" ול"מכת אזור" הפוגעות קשות בביטחון הציבור.
מנגד, סניגורו של הנאשם, עו"ד אורי בן נתן, ביקש להקל בעונשו וטען כי מתחם הענישה של המדינה מחמיר יתר על המידה ואינו תואם את הפסיקה, שלפיה המתחם בעבירות דומות מתחיל ב-30 חודשי מאסר.
הסניגור הדגיש כי מדובר בנשיאה קצרת זמן בשטח פתוח וכי מרשו הוא צעיר נעדר עבר פלילי שזוהי הסתבכותו הראשונה עם החוק. עוד צוין כי הנאשם הודה, חסך זמן שיפוטי יקר ואף השתלב במהלך תקופת מעצרו הממושכת במסגרות טיפוליות וחינוכיות במגזר הבדואי.
במסגרת הדיון פנה הנאשם בעצמו לבית המשפט, הביע חרטה עמוקה על מעשיו והבטיח כי לא יחזור על הטעות.
בנימוקיו לקביעת מתחם העונש, שעמד בסופו של דבר על 34 עד 46 חודשי מאסר, עמד השופט אלון גביזון על החומרה היתרה שבנשיאת נשק סער התקפי וארוך בשעות היום ובסמוך ליישוב מאוכלס, דבר המעיד על תעוזה וחוסר מורא מהחוק.
השופט אמר, כי המציאות שבה צעירים נורמטיביים ללא עבר פלילי מעורבים בעבירות אמל"ח מחייבת מענה מחמיר, וציין כי "נשק שנישא במערכה הראשונה ירה במערכה האחרונה".
בסיום גזר הדין שלח השופט מסר תקיף בנוגע למצב הביטחוני והחברתי בדרום הארץ, תוך שהוא מצטט את הציווי המקראי "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".
סוף דבר, נפסקו לאבו סבייח 36 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 11 אלף שקל.
עו"ד אורי בן נתן מסר בתגובה: "גם לאחר תיקון כתב האישום שהיה חמור יותר, התביעה עתרה לעונש מוגזם של 4 שנות מאסר בפועל. ביהמ"ש סבר שעונש של 3 שנים הולם את הנסיבות, למרות שיכול היה להסתפק בענישה מתונה יותר כפי שהצהיר בפני הצדדים בסוף הדיון. בעניין זה אנו נשקול את צעדינו".
