בית המשפט המחוזי מרכז האריך עד תום ההליכים את מעצרו של קטין, בן 15, שהואשם ברצח באדישות של ימנו בנימין זלקה ז"ל (21) בפתח תקווה.
תזכורת:
בפרשה הואשמו 16 נערים שהיו מעורבים בקטטה הקטלנית בפתח הפיצרייה שבה עבד זלקה. אולם, רק אחד מהקטינים הואשם בעבירה של רצח באדישות (שהעונש בגינה יכול להיות מאסר עולם, אך אינו חובה).
לצד כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של הקטין עד תום ההליכים. בדיון שעסק בשאלת קיומן של ראיות לכאורה, הפרקליטות טענה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית לעבירת רצח באדישות, המבוססת בעיקר על תיעוד מצלמות אבטחה.
הפרקליטות הדגישה בטיעוניה, כי שתיקתו של הנאשם בחקירותיו ואי נכונותו לזהות אף את עצמו – מחזקות את מסוכנותו ואת הראיות נגדו. מסד הראיות קושר באופן מובהק בין פעולותיו, הגעתו עם נשק קר ודקירת ימנו, לבין גרימת מותו.
הפרקליטות הדגישה כי מעשיו של הנאשם היוו את שיא האירוע האלים.
מנגד, בא כוחו של הקטין הנאשם ציין, בטיעוניו בכתב ובעל פה, כי מרשו הינו נער בן 15.5, תלמיד כיתה י', ללא כל רישום פלילי והוא טוען לחפותו. לפני מעצרו סייע המשיב בטיפול באביו החולה במחלה סופנית של ניוון שרירים ומרותק לכיסא גלגלים.
לדברי הסניגור, אין כל ראיה פורנזית כנגד הנאשם שכן הסכין לא נתפסה ואין עדות כלשהי לפיה הנאשם דקר את ימנו. עוד נטען, כי הנאשם לא נהג באלימות כלשהי כנגד ימנו, למעט אותה דקירה בודדת במפשעה המיוחסת לו, דקירה שלאחריה עזב את המקום.
ב"כ הנאשם, עו"ד אבי כהן, הסכים כי קיימות ראיות לכאורה לעבירה של חבלה חמורה, אך לדבריו, אין ראיות לכאורה לעבירה של רצח באדישות. נטען כי האחרים, המואשמים בתיק המקביל, הם שתקפו את ימנו באלימות קשה לפני ואחרי הדקירה.
בהקשר זה נטען ע"י ההגנה, כי לאחר שהנאשם דקר דקירה בודדת במפשעתו של ימנו הוא עזב את המקום ולאחר מכן, כאשר ימנו שכב פצוע, תקפו אותו באלימות קשה שורה של נאשמים אשר היכו אותו במכות אגרוף ובמיכלי שלג בפראות בראשו ובגופו. למרות זאת, נאשמים אלה הואשמו בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, הגם שלשיטתו ניתן היה להעמידם לדין בגין רצח.
כן טען הסנגור, כי מכותיהם דרדרו את מצבו של ימנו עד שנגרם מותו.
לטענת הסניגור של הקטין מדובר באכיפה בררנית בין הנאשם לנאשמים בכתב האישום הנוסף, וכן שהמבקשת עצמה הסכימה שהנאשמים האחרים, שנהגו באלימות קשה ביותר כלפי ימנו, לא העלו בדעתם שהדקירה תגרום למותו.
ב"כ הנאשם הוסיף וטען כי ספק רב אם התקיים קשר סיבתי עובדתי בעניינו של הנאשם ובוודאי שלא התקיים קשר סיבתי משפטי, רכיבים הנדרשים על מנת להרשיעו בעבירת הרצח המיוחסת לו.
בהתייחסו לדקירה עצמה, טען ב"כ הנאשם כי המשיב לא חלם שאותה דקירה יחידה שדקר את ימנו תגרום למותו, שכן הוא דקר לכיוון הרגל. לתמיכה בטענותיו הוגשה תמונה מתוך הסרטון, המלמדת כי ימנו המשיך להיות מוכה על ידי הנאשמים הנוספים, גם לאחר הדקירה ואף לאחר שהתמוטט.
בית המשפט קבע בדיון היום, כמו גם בדיונים של יתר המעורבים, כי "לא ניתן בשלב לכאורי זה לקבל את טענת הנאשמים לפיה הם לא היו חבורה אשר פעלה בצוותא, אלא בודדים אשר נכחו באופן מקרי בזירה בהגיעם לראות את שהתרחש. מסקנה זו יפה גם בעניין הנאשם שבפניי".
השופטת אליאנא דניאלי קבעה, כי "הנאשם נראה בסרטון מגיע למקום עם סכין שלופה, ממתין על הגדר כשהסכין בידו טרם שהוא מצטרף לארוע האלים המתרחש לנגד עיניו, ובסופו של יום מתקרב לימנו, ולאחר מכן חוזר לחומה ורק אז עוזב את המקום. לפיכך, אף אם ייטען כי לא ניתן לראות את הדקירה עצמה, הרי שמכלול הראיות אינו מותיר ספק לכאורי בשאלה מי ביצע את הדקירה".
לגבי הטענה של הסניגור לאכיפה בררנית שעניינה ביחוס עבירה קלה יותר לחבריו של הנאשם, ואי האשמתם ברצח, ציין בית המשפט, כי "הפרקליטות הבהירה במסגרת הדיון בעניינם של האחרים, חזור והבהר, כי אין בידה להוכיח כי האחרים היו מודעים לקיומה של הסכין טרם הדקירה, וכי אף לאחר הדקירה לא ניתן להוכיח כי הם היו מודעים לכך שימנו נדקר".
בסיום הדיון, קבע בית המשפט כי "הנאשם לא פעל בעידנא דריתחא – הוא נכח במקום החל מהארוע המקדים, הגיע לשלב השני של הארוע כשהוא עם סכין שלופה בידו, המתין לרגע המתאים, דקר את ימנו, השתהה טרם עזיבת המקום, ראה את המשך התקיפה, ואז עזב מבלי להזעיק כוחות הצלה.
"הראיות מלמדות כי דקירה זו היתה עוצמתית והביאה למותו של ימנו. לפיכך, קשר סיבתי עובדתי בין המעשה לתוצאה הקטלנית בוודאי התקיים".
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
השופטת דניאלי הוסיפה וציינה, כי "המארג הראייתי, הנלמד מטיב המעשה, החפץ בו נעשה שימוש, מיקום הדקירה, עוצמתה – הנלמדת מריקון הדם מגופו של ימנו, נסיבות המעשה, התנהגותו לפני הארוע ולאחריו, משקפים זלזול בחיי אדם, ושוויון נפש לאפשרות גרימת מותו של ימנו. אלו מלמדים על אדישות לתוצאה, ואינם מלמדים על רצון כלשהו כי התוצאה הקטלנית תימנע".
לאור כך, ציינה השופטת כי "נוכח המכלול שתואר ובהתאם לחוק ולפסיקה, נמצא לפיכך כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע מעשה הרצח המיוחס לנאשם".
קראו גם:
סנגור הנאשם ברצח ימנו זלקה מדווח על ירי לעבר בית המשפחה
