הממשלה אישרה השבוע תוכנית תקדימית, למתן פיצוי לבעלי עסקים אשר רכושם ניזוק על ידי עברייני פרוטקשן, כתוצאה מסחיטת דמי חסות. על פי התוכנית, הממשלה תקצה 30 מיליון שקל בשנת 2026 עבור פיצוי לבעלי עסקים שיימצאו זכאים.
נקבע כי משרד האוצר יגבש תוכנית ומתווה מפורט לפיצוי קורבנות פרוטקשן. מטרת התוכנית: הגדלת מספר התלונות למשטרה והגברת שיתוף הפעולה של בעלי העסקים הנסחטים ומסירת מידע על ידם.
התנאים לקבלת פיצוי: מי שרכוש העסק שלו או ביתו כבר נפגע עקב סחיטת דמי חסות, ובתנאי שהגיש תלונה במשטרה, והוא אינו זכאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח על הנזק.
לפי האוצר, המתווה יפתור כשל שוק שבו נזקי זדון, כמו פרוטקשן – אינם מכוסים על ידי חברות הביטוח.
מנגנון הפיצוי ינוהל בפועל ברשות המסים. לצורך אישור זכאות ומתן הפיצוי, המשטרה תעביר את כל המידע הרלוונטי לרשות המסים, בכפוף להסכמת המתלוננים.
מתווה הפיצוי יתקיים כפיילוט למשך חצי שנה, ולאחר מכן תיבחן יעילותו.
בהחלטת הממשלה נכתב: "כדי לצמצם את התופעה יש צורך בהרתעת העבריינים, אבל כיום מעטים בעלי העסקים אשר מתלוננים לאור הסיכונים הכרוכים בתלונה, ובהם פגיעה ברכושם".
עוד צויין, כי לפי סקר של ארגון הקבלנים, %87 מהקבלנים בארץ שילמו דמי חסות.
בהמשך להחלטת הממשלה ופרסום התוכנית, התקיים היום דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת (30 יוני), תחת הכותרת: "ביטוח לעסקים הפועלים תחת איומי סחיטה מצד ארגוני פשיעה".
הוועדה קראה להרחיב את המענה, לבחון פיצוי רטרואקטיבי מתחילת 2026 ולתת פתרון ביטוחי לעסקים, כבר עם הגשת תלונה למשטרה על איום ומבלי לחכות לנזק.
ח"כ אביגדור ליברמן שיזם את הדיון, ביקש כי מתווה הפיצוי יחול גם על מי שספגו נזקים לפני כניסתו לתוקף ואמר כי "לא יכול להיות שהאנשים שהיו הטריגר לכל הדיון יישארו מחוץ לגדר. חייבים להתחיל לפחות מתחילת 2026".
ח"כ עודד פורר העלה את סוגיית העסקים שטרם נגרם להם נזק, אך הגישו תלונה על סחיטה ובעקבות כך עלולים לאבד את הכיסוי הביטוחי. לדבריו, יש לתת מענה למצב שבו עצם הדיווח למשטרה מעלה את הסיכון בעיני חברות הביטוח ופוגע ביכולת העסק להמשיך לפעול.
ח"כ ליברמן הדגיש בהקשר זה, כי "אדם שהגיש תלונה למשטרה על סחיטה חשוף למרות שעוד לא נגרם לו נזק. זה מצב אבסורדי שמוריד כל מוטיבציה להגיש תלונה במשטרה. חייבים למצוא פתרון".
מפקד יחידת הפרוטקשן של להב 433 בדרום, סנ"צ ישראל חזן, אמר כי סוגיית הביטוח עולה שוב ושוב מצד קורבנות ומונעת מהם להתלונן. לדבריו, בדרום התופעה הפכה לממוסדת, כאשר גורמים עברייניים מפעילים חברות שמירה לכאורה לגיטימיות ומציעים מעין "שיפוי" לעסקים. חזן קרא לבעלי עסקים לפנות למשטרה גם באופן דיסקרטי.
מנכ"ל איגוד חברות הביטוח, ישראל מימון, אמר כי מתקיים דיאלוג עם משרד האוצר וכי חברות הביטוח אינן יכולות לשאת לבדן בסיכון ודאי, וקרא להסדרה ממשלתית.
בעלי חברת הסעות סגל, משה סגל, סיפר על הפגיעה הכלכלית שנגרמה לעסקו לאחר הצתת אוטובוסים: "הנזקים הם לא רק ישירים לרכוש שנפגע, יש גם נזקים עקיפים. כל אוטובוס כזה אמור להכניס 70-80 אלף שקל בחודש, ולא קניתי כלים חדשים כי לא היה לי ביטוח. צריך לדייק את המהלך ולא רק לשים פלסטר".
יו"ר ארגון חברות ההסעה, ניסים סרוסי, בירך על קיום הדיונים בנושא והזהיר כי "פיילוט" של חצי שנה אינו מספק ודאות לבעלי העסקים: "אם מאיימים על מישהו הוא שואל את עצמו מה יקרה ביום ה-181".
נציג לשכת סוכני הביטוח, מאיר רוטברג, אמר כי כאשר חברת ביטוח מבטלת כיסוי לנזקי זדון, המדינה צריכה להיכנס לנעליה ולהבטיח המשך כיסוי. לדבריו, התקציב המוצע אינו מספק ביחס להיקף הבעיה.
יותם שדה מהתאחדות הקבלנים טען, כי ביטול הכיסוי הביטוחי מהווה חסם משמעותי מפני אזרחות תקינה, משום שהוא מרתיע קבלנים ובעלי עסקים מהגשת תלונות. לדבריו, הצעד שאושר בממשלה רחוק מלתת מענה מלא ויש לדרוש פתרון גם מהמפקח על הביטוח.
נציגת האוצר אביגיל פלג הסבירה שהממשלה קבעה פיילוט לחצי שנה, שבמסגרתו יינתן פיצוי לבעלי עסקים שנגרם להם נזק ישיר לרכוש או לבית, שאינם מבוטחים בגין נזקי זדון ושהגישו תלונה במשטרה.
ח"כ ליברמן מתח ביקורת על כך שהמתווה עשוי שלא לכלול נפגעי עבר: "מה שמעניין אותנו הוא אזרח שומר חוק שלא התקפל תחת איומים, גילה אזרחות טובה, הגיש תלונה ולא אפשר לארגון פשיעה לסחוט עוד מישהו. כשמדובר באותה שנת כספים, האוצר יודע למצוא פתרונות; זה עניין של רצון טוב".
פלג השיבה על כך, כי במסגרת הערות הציבור תיערך בחינה מקצועית ומשפטית של האפשרות לפצות גם בגין נזקי עבר. לדבריה, יש לבחון את ההיתכנות לאמוד נזקים שכבר תוקנו וכן את המורכבות המשפטית הכרוכה בפיצוי רטרואקטיבי.
נציג רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, שמואל זקן, אמר כי הרשות משתפת פעולה עם אגף התקציבים בפיילוט ותסייע בקידומו. בהתייחס לפניית משפחת סגל, ציין כי להבנתו המשפחה תקבל פיצוי על הרכב הפרטי, אך ליברמן העיר כי בכך לא ניתן מענה לנזק המרכזי שנגרם לאוטובוסים ולנזקים הנלווים.
