בין החודשים מרס למאי 2019 פרצו יוסף עוואלי (27) ואחרים מהכפר אעבלין שבגליל התחתון לבית הספר לקציני ים בעכו שלוש פעמים, וגנבו מהנשקיה שבה מוחזקים כלי נשק ואמצעי לחימה אחרים 49 רובי תת מקלע M16. הרובים שהוחזקו במחסן ליד אולם הספורט שמשו את התלמידים לביצוע תרגילי סדר חמושים בטקסים, מסיבה הזו הם נמסרו לבית הספר על ידי צה"ל כאשר הם מעוקרים – בוצעו בהם הלחמות בקנה, קיצור הנוקר או הברגת פין בבית המחסנית, כך שלא ניתן יהיה לבצע בהם ירי באש חיה. את הגנות הללו ניתן לבטל בקלות רבה באמצעות הסרת ההלחמה והפינים והחלפת הנוקר, כך שיוכלו לירות תחמושת חיה שוב.
עוואלי והאחרים פרצו לבית הספר באמצעות חיתוך הגדר החיצונית ומנעול המחסן. פעם אחת הם גנבו שבעה רובים, פעם שנייה שישה, ובפעם השלישית 36 רובים. לרוע מזלו של עוואלי, די-אן-איי שלו בלבד אותר על הגדר שנפרצה, ונמצאה התאמה בין כלי פריצה שנמצאו סמוך לביתו לבין החתכים שבוצעו בגדר בית הספר ובמנעול של מחסן הנשק.
עואלי כפר במיוחס לו אך נעצר עד תום ההליכים. במהלך המשפט נגדו נשמעו עדי תביעה רבים, ביניהם גם הנאשם עצמו, וגם מדובב אשר הפליל אותו בעת מעצרו.
את המשפט ניהל מטעם הנאשם, עו"ד ווליד גאנם, שהצביע על קשיים ראייתיים בתיק החקירה. בין היתר הוא גילה כי לא היה רישום מדויק ביחס בין כמות הנשקים שיוחסו למרשו לבין הכמות שנגנבה בפועל, לא נוהל רישום על טיבם של כלי הנשק ומספר הפריצות שאירעו לפני הפריצות אשר יוחסו למרשו.
באישור בית המשפט, הסנגור גאנם ערך בדיקה משלו במחסן הנשקים וספר את כלי הנשק, מה שהוביל לחיזוק טענותיו על אי ההלימה בין הנשקים שנטען שנגנבו לבין המצב בפועל. במסגרתצ הדו"ח שלו על הבדיקה בנשקייה הוא גם הראה כי הנשקים הוחזקו ברמת אבטחה נמוכה ביותר.
טיעונים אלה של הסנגור הובילו בתום הליך משפטי ארוך להסדר טיעון שבמסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן, במסגרתו עוואלי הודה והורשע בעבירות התפרצות לבניין שאינו משמש למגורים בצוותא, ועבירות בנשק (החזקה, נשיאה והובלה) בצוותא.
התביעה עתרה לגזור עליו 10 עד 14 שנות מאסר לנוכח חומרת העבירות, וציינה כי הנאשם לא חשף את זהותם של המעורבים האחרים ולא סייע למשטרה בחקירה, מה גם שבחר לנהל משפט הוכחות בטרם הודה והורשע. כמו כן עתרה התביעה לגזור על הנאשם קנס כספי, וגם פיצוי לקופת המדינה.
מנגד טען הסנגור גאנם, כי לבית הספר לקציני ים בעכו יש "אשם תורם" בפרשה, נוכח השמירה הלקויה על כלי הנשק. הסנגור הוסיף והציג דו"ח סוציאלי ומצב משפחתי מורכב של הנאשם, וביקש להתחשב בכך שבסופו של דבר הוא לקח אחריות על עצמו והתחרט. הסנגור ביקש להימנע מקנס כספי בנימוק שלנאשם לא צמח רווח כתוצאה מגניבת כלי הנשק.
"פוטנציאל הסכנה בהימצאותם של עשרות רובי תת מקלע, שיכול והגיעו כבר לגורמים עוינים או עבריינים הוא עצום", ציין השופט ארז פורת בגזר הדין, "נזכיר כי מדובר בכלי נשק שניתן להכשירם בנקל ולהפכם לנשק תקין".
עם זאת, השופט הסכים עם הסנגור כי "אכן, אופן שמירת הנשקים לא היה מניח את הדעת ויש להצר על כך שרק לאחר המקרה מושא תיק זה, השתנו הנהלים במקום".
לבסוף, השופט החליט לגזור על הנאשם שבע שנות מאסר בפועל, והפעיל עונש מאסר על תנאי בן שישה חודשים שהיה תלוי נגדו – חציו בחופף וחציו במצטבר. בסך הכל ירצה הנאשם 87 חודשי מאסר. השופט אמנם הסכים עם הסנגור ולא הטיל על הנאשם קנס כספי, אולם חייב אותו בתשלום פיצוי של 15 אלף שקל למדינת ישראל.
