בשנת 2024 המשטרה ביצעה מיפוי של למעלה מ-1,300 כתובות בכל רחבי הארץ – החשודות כזירות פעילות לעסקי זנות ובתי בושת. למרות שפע המודיעין, המידע לא תורגם לאכיפה בשטח; במהלך ארבע שנים (2022-2025) המשטרה סגרה רק 60 בתי בושת בכל הארץ.
הנתונים הובאו בדוח של מבקר המדינה היוצא מתניהו אנגלמן, המתפרסם היום, על האכיפה בתחום עבירות סחר בבני אדם.
לפני עשור הוערך מספרם של כל העוסקים בזנות בישראל בכ-12 אלף. הערכות עדכניות יותר מ-2025 קובעות כי 3,000 עד 5,000 קטינות וקטינים מצויים במעגל הזנות.
מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על הטיפול המשטרתי המועט מדי בתחום.
תחילה: מספר החקירות הנמוך כנגד מחוללי העבירה, הסרסורים.
לפי הדוח, בשנים 2022-2024 המשטרה לא עמדה ביעדים שהיא עצמה הציבה וביצעה רק 40 אחוז ממספר החקירות שתוכננו. מחוזות חוף, מרכז וש"י לא פיצחו שום פרשייה של סחר בבני אדם במשך כמה שנים רצופות.
המבקר מעניק ציון לשבח רק למחוז תל אביב – המחוז היחיד שיש בו "מחלק מוסר" לעבירות סחר בבני אדם. בשנים 2022-2024 נפתחו במחוז 13 תיקים רחבי היקף ומשמעותיים והוגשו כתבי אישום.
בספטמבר 2023 החליטה המשטרה כי בשנת 2024 יוקמו גם במחוזות מרכז וחוף מחלקי מוסר. בפועל, הקמת המחלקים טרם הושלמה במהלך הביקורת.
גם חוליית הסחר בבני אדם במטה הארצי אינה מאוישת, ובשנה האחרונה היתה בה קצינה אחת בלבד.
אכיפה נגד הלקוחות
בשנת 2020 נכנס לתוקף חוק איסור צריכת זנות שקבע קנסות מנהליים של 2,000 שקל, או 4,000 שקל בתפיסה חוזרת על לקוחות הנתפסים בבית בושת או צורכים שירותי זנות.
מספר הקנסות שהטילה המשטרה ירד בעקביות. בשנת 2022 הטילה המשטרה 3,004 קנסות על צרכני זנות. בשנת 2024 מספר הקנסות ירד ב-90 אחוז ל-378. בשנת 2025 חל גידול במספר הקנסות ל-1,061, אך הוא עדיין נמוך מאוד ממספר הקנסות שהוטל בשנה הראשונה.
בסך הכל בשנים 2022-2024, סכום הקנסות שהוטל על צרכנים הסתכם בשמונה מיליון שקל.
המבקר קובע שזה לא מספיק: לפי הדוח, פעילות האכיפה של ארבעה מתוך שבעה מחוזות במשטרה היתה אפסית, ומספר הקנסות שהוטלו בהם היה מזערי.
כ-99 אחוז מכלל הקנסות שהטילה המשטרה על הצרכנים, היו בשלושה מחוזות בלבד: תל אביב, מרכז וחוף – ובעיקר בתחנות זבולון (קריות) ראשון לציון ושרת (דרום תל אביב).
בשנת 2024 התקבלו במוקד 100 במחוז דרום 143 דיווחים של אזרחים על "מטרדי זנות", אך המשטרה לא ביצעה אכיפה ולא הוטלו קנסות כלל. בנסיבות אלה, עלולה לעלות טענה לאכיפה בררנית.
כמו כן, על אף הצטברות מידע על מאות כתובות החשודות כזירות זנות במחוזות דרום, ירושלים וצפון – מספר הקנסות בכולם היה… אפס. גורמים במשטרה אמרו למבקר כי האכיפה השוטפת "מתפזרת" בין מערכי הסיור לבילוש, ובפועל אין גורם ריכוז אחד של הנושא.
המשטרה מסרה בתגובתה כי בשנים 2025 ו-2026 יש מגמת עלייה בהטלת דוחות בגין צריכת זנות בתחנות נוספות כגון אשדוד, חיפה, חולון, רחובות, באר שבע, עכו ונוף הגליל.
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
נתון נוסף שמציין המבקר: מעט מאוד ממקבלי הדוחות על "צריכת זנות" השתתפו בהליך שיקומי-חינוכי במסגרת שירות המבחן.
מעט מאוד אנשים יודעים כי ניתן להמיר את הקנס בסדנה חינוכית של שישה מפגשים, "במטרה למנוע את הישנות ביצוע העבירה בעתיד", או שרבים אינם מעוניינים בהשתתפות ומעדיפים את תשלום הקנס.
מתוך 5,345 "נקנסים" בשנים 2022-2025, רק 111 אנשים (שני אחוז) בחרו להשתתף באותה סדנה וסיימו אותה, במקום לשלם את הקנס.
המבקר מותח ביקורת גם על האכיפה במרחב האינטרנט. בסוף שנת 2017 נחקק החוק למניעת עבירות באמצעות אתר אינטרנט, ובשנים האחרונות הוצאו רק 95 צווים לסגירת אתרים שבהם פורסמו שירותי זנות.
בתשובת המשטרה צוין, כי בשנים קודמות הנושא לא זכה להתייחסות מספקת, אך בשנת 2025 התחזק הקשר בין המשטרה לבין פרקליטות המדינה בנושא סגירת אתרים, ולימ"רים נקבעו יעדים גם בתחום הזה.
מאבק הרשויות
משרד המשפטים ורשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים שרויים במחלוקת על הטיפול בקורבנות זנות וסחר בבני אדם.
אגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מתלונן על דפוס הפעולה של רשות האוכלוסין, הפוגע בניהול תיקים פליליים שמושקע בהם מאמץ רב.
משרד המשפטים טוען כי מתן אשרת שהייה זמנית לקורבנות, כולל אישור עבודה (בתחומים אחרים) הכרחי לשם הצלחת הטיפול בתיקים, וכדי שהקורבנות שמרביתן זרות יישארו בארץ ויעידו נגד הסרסורים.
אלא שרשות האוכלוסין מערימה קשיים: יותר קורבנות עוזבים את הארץ לפני מתן עדות במשפט, והתוצאה – כשלים ראייתיים שמתגלגלים לפגיעה בתיקים ולהסדרי טיעון מקלים.
המבקר אנגלמן קובע כי רשות האוכלוסין פועלת בניגוד לנוהל שלה עצמה – ומונעת אשרות עבודה מקורבנות סחר המבקשות להעיד.
גם בין המשטרה ומינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין לא מתקיים שיתוף פעולה בקשר לאכיפת עבירות זנות, וכל אחד מהם פועל בתחומו, ללא שיתוף מידע.
מפתיע או לא – גם שיתוף הפעולה בין המשטרה לפיקוח העירוני בערים רבות לוקה בחסר – כך על פי דוח המבקר.
מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראל רואה בחומרה רבה את תופעות הזנות, הסרסרות והסחר בבני אדם ופועלת לאורך השנים במישור המודיעיני, המבצעי והחקירתי נגד מחוללי התופעה, לצד הגנה על נפגעות ונפגעי עבירה ושיתוף פעולה עם כלל גורמי הממשלה הרלוונטיים.
"המשטרה תלמד את ממצאי דוח מבקר המדינה ותפעל ליישום ההמלצות הרלוונטיות. יודגש כי בשנים 2023-2024, על רקע מלחמת "חרבות ברזל" והמשימות הלאומיות הרבות שהוטלו על הארגון, חלה השפעה גם על תחומי אכיפה נוספים.
"לצד זאת, כבר בשנת 2025 נרשמה עלייה משמעותית בפעילות האכיפה בתחום, ובשנים 2025-2026 הוגדר הנושא כיעד ארצי במסגרת תכניות העבודה של המשטרה. בהתאם לכך הורחבה פעילות האכיפה, בוצעו מבצעים ייעודיים ברחבי הארץ, וננקטו פעולות נגד צרכני זנות, מפעילי זירות זנות וגורמים המעורבים בסרסרות ובסחר בבני אדם".
