בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים דחה עתירת תושבים נגד תוכנית "מתחם אפשטיין" ("בורג' חליפה"), הנחשבת לאחת השאפתניות שתוכננו בעיר בשנים האחרונות.
התוכנית שמקדם יזם הנדל"ן אילן רוזנטל אמורה לקום על ציר שדרות הרצל בירושלים, סמוך לשכונות קריית היובל ובית וגן. היא כוללת מגדל ענק שבו ייבנו 42 דירות, וכן הקצאת שטח של 11.5 אלף דונם לטובת מלונאות.
הבניין היה אמור להיות בגובה של 200 מטר, אך במהלך הדיונים על אישור התוכנית "צומצם" ל-165 מטר.
השינוי הזה לא הפיס את דעתם של מתנגדי התוכנית, והם עתרו נגדה.
המתנגדים טענו לחריגה ממדיניות התכנון הרשמית של העיר וגם ש"המגדל מהווה חריגה קיצונית מאופי הבינוי והנוף המקומי, שנשמר בקפידה עוד מתקופת המנדט הבריטי כאזור בעל רגישות נופית גבוהה המשקיף אל הרי ירושלים".
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט ארנון דראל, חיזק את החלטות הוועדה המחוזית ירושלים ו-ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה.
השופט קבע כי הוועדות ערכו איזון ראוי בין צורכי הפיתוח לבין ערכי השימור והנוף. הוא הוסיף כי התוכנית מיישמת את מדיניות הציפוף לאורך ציר הרכבת הקלה ותורמת להתמודדות עם משבר הדיור, לצד יצירת תועלות ציבוריות משמעותיות ובהן מבנה ציבור לתרבות, כיכר עירונית ומרפסת תצפית פתוחה לציבור.
השופט דראל קיבל את קביעת מוסדות התכנון לפיה השפעת הפרויקט על אתרים לאומיים ובהם הר הרצל ויד ושם – נבחנה באופן יסודי.
בפסק הדין הודגש כי צמצום גובה המגדל מכ-200 ל-165 מטר משקף איזון ראוי בין צורכי הפיתוח לבין רגישותם של האתרים הלאומיים.
בית המשפט דחה את הטענות לפיהן נפלו פגמים בתשתית העובדתית שעמדה בפני מוסדות התכנון. נקבע כי הוועדות קיימו סיורים בשטח, בחנו הדמיות רבות, שמעו את התנגדויות התושבים ואת חוות הדעת המקצועיות, והיו מודעות לרגישות הנופית והערכית של המרחב ולמשמעותו עבור משפחות שכולות, אך הגיעו למסקנה כי התועלת הציבורית שבתוכנית מצדיקה את אישורה.
עוד אישר בית המשפט את החלטת הוועדה המחוזית לאפשר חריגה ממדיניות הבנייה לגובה, וקבע כי מדובר בחריגה מוצדקת לנוכח מיקומו הייחודי של הפרויקט בקצה העיר, איכויותיו האדריכליות והתרומה הציבורית שהוא צפוי להעניק.
בית המשפט דחה גם את הטענות בדבר פגמים בהליך התכנוני, ובהן הטענות ל"משחק מכור" ולהיעדר תיעוד של דיונים פנימיים. נקבע כי מוסדות התכנון קיימו הליך מקצועי, שקוף ומעמיק, בחנו חלופות שונות, ואין חובה בדין לתעד כל התייעצות פנימית בין חברי הוועדה.
בנוסף נדחו הטענות שלפיהן התוכנית צפויה לפגוע פגיעה נופית משמעותית בשכונת עין כרם או עומדת בסתירה לתוכנית "יובלים-גנים".
השופט אימץ את עמדת מוסדות התכנון לפיה המרחק והטופוגרפיה אינם יוצרים פגיעה נופית משמעותית, וכי אין מניעה לקדם את מתחם אפשטיין במקביל לקידום תוכניות הפיתוח והתשתיות באזור.
מה קורה בוועדות לתכנון ובנייה >>>
מה חדש בנדל"ן בארץ >>>
בסיכומו של דבר קבע בית המשפט כי החלטות הוועדה המחוזית ירושלים ו-ועדת המשנה לעררים התקבלו לאחר הליך מקצועי, מנומק ומאוזן, וכי לא נמצאה כל עילה להתערבות שיפוטית.
לפיכך, העתירה נדחתה במלואה והחלטות מוסדות התכנון נותרו על כנן.
