ילדים אינם יכולים להמתין. בעוד הליכים משפטיים עלולים להימשך חודשים ולעיתים שנים, הנזק שנגרם לקטין המנותק מאחד מהוריו מתחולל בזמן אמת.
מתוך ההבנה הזו יוצאים בתי הדין הרבניים במהלך משמעותי, שנועד לשנות את אופן הטיפול באחד התחומים הרגישים והנפיצים ביותר בדיני המשפחה – ניכור הורי ופגיעה במוגנות ילדים.
נשיא בית הדין הרבני הגדול, הראשון לציון הרב דוד יוסף, חתם על נוהל נשיא חדש ומחייב, המסדיר לראשונה באופן אחיד את הטיפול בכל בתי הדין הרבניים בבקשות דחופות הנוגעות להבטחת קשר בין ילדים להוריהם ולחשש לפגיעה במוגנותם.
הנוהל יפורסם ברשומות ובאתר בתי הדין הרבניים וייכנס לתוקפו באופן מיידי.
מאחורי המהלך עומדת תפיסה ברורה: זכותו של ילד לקשר תקין ורציף עם שני הוריו היא זכות יסוד, לצד זכותו להגנה מלאה במקרים שבהם קיים חשש ממשי לפגיעה בו.
בתי הדין מבקשים להעביר מסר שלפיו הזמן הוא גורם קריטי, וכי עיכובים ממושכים עלולים להעמיק את הנזק וליצור מציאות שקשה מאוד לתקן בדיעבד.
החידוש המרכזי בנוהל הוא קביעת לוחות זמנים מחייבים לטיפול בתיקים דחופים.
לפי ההוראות החדשות, בכל מקרה שבו מוגשת בקשה לסעד זמני או דחוף להבטחת קשר בין הורה לילדו או להגנה על מוגנותו של קטין, יידרש בית הדין לקיים דיון בתוך שבעה ימים לכל היותר.
לחלופין, ניתן יהיה לתת החלטה מנומקת על יסוד החומר הכתוב בתוך 72 שעות בלבד.
הנוהל גם מבקש למנוע את אחת התופעות המוכרות במאבקי משפחה: דחיות בלתי פוסקות.
כל שלבי ההמשך, לרבות תגובות הצדדים, הגשת תצהירים וקבלת חוות דעת מקצועיות, יידרשו להתבצע בפרקי הזמן הקצרים ביותר האפשריים. חריגה מהמתווה תותר רק במקרים חריגים ובכפוף לנימוקים שיירשמו בהחלטה.
כדי להבטיח שההנחיות לא יישארו בגדר הצהרה בלבד, נקבע מנגנון בקרה חריג בהיקפו: ראשי בתי הדין האזוריים יחויבו לדווח אחת לחצי שנה לנשיא בית הדין הגדול ולמנהל בתי הדין על כל תיק שבו נרשמה חריגה מלוחות הזמנים שנקבעו.
מניכור הורי להתעללות רגשית
במסמכים שהוגשו מטעם הנהלת בתי הדין הרבניים לוועדה לזכויות הילד בכנסת מוצגת גישה נחרצת כלפי תופעת הניכור ההורי.
מנהל בתי הדין הרבניים, הרב אליהו בן דהן, כתב כי בתי הדין רואים בניכור הורי תופעה חמורה שיש להילחם בה באופן נחוש. במסמך המקצועי שצורף לוועדה אף מתואר הניכור ההורי כפגיעה קשה בילדים ולעיתים אף כ"התעללות בקטין".
המסמך מפרט שורה של סימנים שעשויים להעיד על ניכור הורי, ובהם מניעת קשר עם ההורה האחר, שיבוש הסדרי שהות, תלונות שווא, העלאת טענות בלתי מבוססות לפגיעה בילד והישענות על הטענה כי "הילד אינו מעוניין לראות את ההורה השני".
לצד זאת, בתי הדין מדגישים כי קיימת חובה להבחין בין טענות אמיתיות בדבר סיכון לילד לבין מקרים שבהם נעשה שימוש בטענות כאלה לצורך ניתוק הקשר עם ההורה האחר.
ארגז כלים חדש נגד הורה מנכר
החלק הדרמטי ביותר בנוהל עוסק באמצעי האכיפה. הנוהל מגדיר את הניכור ההורי כפגיעה ישירה בנפשו של הקטין ומבהיר כי על בתי הדין לפעול בנחישות למיגור התופעה. לצורך כך נקבעה שורה של סנקציות שניתן יהיה להפעיל נגד הורה מסית או מנכר.
בין היתר מדובר בהפעלת הליכי הוצאה לפועל, הליכי בזיון בית המשפט והטלת מגבלות שונות על מפרי החלטות שיפוטיות.
בנוסף, ניתן יהיה להטיל קנסות והוצאות משפט לטובת אוצר המדינה או לטובת הצד הנפגע.
במקרים מתאימים יוכלו בתי הדין לשקול אף הפחתה או ביטול של חיוב במזונות כאשר מדובר בסרבנות קשר הנובעת מניכור הורי.
כמו כן, תיבחן האפשרות להשית על ההורה המנכר את עלויות הייצוג הציבורי שניתנו במסגרת ההליך.
הנוהל כולל גם הוראה נוספת: במקרים חמורים יישקל שינוי מקום החזקתו של הקטין. לפי תפיסת הנוהל, כאשר ניכור הורי מתרחש לאורך זמן אצל ההורה המשמורן, מדובר בכשל מהותי בתפקודו ההורי. בהתאם לכך ניתן יהיה לשקול העברת הילד להורה המנוכר או השמה זמנית במסגרת טיפולית שתאפשר את שיקום הקשר.
עוד סיפורים מרתקים במדור לענייני משפחה >>
עורך דין מומלץ לענייני משפחה >>
מי שגרם לנתק, עשוי לשלם על תיקונו
סעיף נוסף בנוהל עוסק בטיפול המקצועי הנדרש במקרים של נתק עמוק בין ילד להורה.
בתי הדין קובעים כי במקרים רבים יידרש טיפול ייעודי אצל גורמים פרטיים המתמחים בתחום, ולא רק במסגרת השירותים הציבוריים. בהתאם לכך, יובהר כבר בתחילת ההליך כי ההורה שיימצא אחראי לניכור עלול לשאת לבדו במלוא העלויות הכרוכות בשיקום הקשר.
בנוסף, הנוהל מנחה את ערכאת הערעור לנהוג בריסון בכל הנוגע לעיכוב ביצוע החלטות שנועדו לייצב ולחדש קשר בין הורה לילדו, מתוך תפיסה כי כל עיכוב נוסף עלול להעמיק את הנזק.
לצד ההוראות המעשיות, הנוהל משקף מגמה רחבה יותר המסתמנת בשנים האחרונות בפסיקה: מעבר מהתמקדות במאבק בין ההורים להתמקדות בנזק הנגרם לילד.
בדברי ההסבר לנוהל כתב נשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב דוד יוסף: "הצעות אלו באות למגר או לצמצם את הפגיעה בנפשם הרכה של ילדים החווים לצערנו ניכור הורי, ובהשלכות הקשות העתידיות לכך על אותם ילדים, אשר אין להם מושיע, ואלינו פניהם נשואות".
האם הנוהל החדש יביא לשינוי ממשי בשטח? מוקדם עדיין לדעת.
ואולם, כבר עתה ברור כי בתי הדין הרבניים מבקשים להעביר מסר חד: ניכור הורי אינו עוד סכסוך בין הורים. מבחינתם, מדובר בפגיעה בילדים המחייבת התערבות מהירה, נחושה ולעיתים גם כואבת, לפני שהקשר אובד והנזק הופך לבלתי הפיך.
הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
