
האם יש קשר כלשהו בין ג'יפ מרצדס, חוות כבשים וניסיון להסתיר חברה שבבעלותך – לטראומה נפשית קשה ומסוגלות לשמש כהורה לשני ילדים קטנים?
התשובה נמצאת בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בחדרה, שבו נדונו במאוחד שלוש תביעות בין בני זוג לשעבר: על משמורת, מזונות ורכוש.
האם סיפרה כי במשך שנות הנישואים סברה שבעלה סובל מנכות פיזית, אולם לאחר הפרידה גילתה לדבריה כי מדובר בנכות נפשית, כאשר מצאה אצלו תעודת "פטור מתור". לטענתה, הוא סירב להסביר את מהות הנכות והדבר עורר אצלה חשש ממשי לגבי תפקודו כהורה.
האם טענה, כי האב התקשה לעמוד בלוחות זמנים, איחר לטיפולים רפואיים של הילדים ולעיתים כלל לא הביא אותם לטיפולים שנקבעו להם. בשל כך ביקשה להותיר את זמני השהות מצומצמים ואף להטיל עליו קנסות במקרה שיפר אותם.
האב השיב, כי הוא נפגע בעבר מעבירת מין קשה, שבעקבותיה נקבעו לו 50% נכות רפואית ו-100% אי כושר עבודה, אך לדבריו הוא מתפקד ומעולם לא נשקפה סכנה לילדיו.
כבשים, כלבים וחברה שנעלמה
אבל עיקר היצרים התלהטו דווקא סביב הכסף. האם טענה כי העסק המשפחתי, שלדבריה היה " עסק של מיליון ש' ", כלל לא נמכר באמת אלא הועבר לאחיו של האב כדי להרחיק אותו מהליכי הגירושים.
לטענתה, גם חברה נוספת הנושאת את שמה של בתם המשותפת – אינה באמת של האח, אלא של האב עצמו. היא צירפה לבית המשפט התכתבויות, פרסומים ברשתות החברתיות, מסרונים על "1,000 כבשים", הודעה על קבלת היתר לדיר ואפילו חומר המלמד, שהאב השתתף בקורס לגידול צאן.

גם מכירת כלבים גזעיים נכנסה לתמונה. האם טענה, כי האב מכר גורי כלבים תוך שהוא מציג אותם ככלבים גזעיים וכי מדובר בעוד מקור הכנסה שהוסתר מבית המשפט.
האב הכחיש את כל הטענות. לדבריו, החברות שייכות לאחיו, מכירת הכלבים הייתה אירוע חד פעמי והאם בונה תיאוריות שאין להן בסיס.
לאחר מכן, עסק הדיון בג'יפ מרצדס 350 שמצא את דרכו לפרוטוקול. לטענת האב, אחיו הלווה לו בעבר כספים שונים ובהם גם הלוואה ששימשה, לפי גרסה אחת, לרכישת הרכב. אלא שבחקירה התקשה האב למסור גרסה עקבית: פעם אמר שהיה הסכם, אחר כך הסביר שלא חשבו שצריך הסכם; בהמשך הכחיש שהכסף שימש לרכישת המרצדס; אחר כך טען, שקנה את הרכב "מהכסף שלי".
עד שלבסוף השיב שאינו זוכר ואולי בכלל היה מדובר במימון בנקאי.
אין מסוכנות אך דרוש טיפול
השופטת יפעת שקדי כץ לא התרשמה. בפסק הדין כתבה כי "עדותו של האיש לא הייתה סדורה" וקבעה שההלוואות הנטענות מהאחים לא הוכחו ולכן אינן חלק מהחובות שיאוזנו בין בני הזוג.
למרות שלל הסיפורים, בית המשפט קבע כי האם לא הצליחה להוכיח שהאב הבריח נכסים. השופטת שקדי כץ ציינה, שטענה להברחת רכוש מחייבת רמת הוכחה גבוהה במיוחד והאם לא צירפה את החברות להליך, לא ביקשה צווים מתאימים ולא הביאה ראיות מספקות לכך שהרישום הרשמי אינו משקף את המציאות.
גם הטענות בדבר חוות הכבשים, מכירת הכלבים והנכס שלכאורה הוחזק באמצעות בני משפחה -נדחו מחוסר ראיות.
אך למרות דחיית רוב הטענות, השופטת לא אימצה את גרסת האב במלואה. היא קבעה כי לא הוכחו הכנסות נוספות, אך הוסיפה כי אי אפשר להתעלם מהעובדה שבעבר השתכר סכומים גבוהים בהרבה, שהוא עובד כיום אצל אחיו וכי קיימת סביבו "איתנות כלכלית עקיפה" הנובעת מהסיוע המשפחתי.
"לא ניתן להתעלם משיעור הכנסותיו של האב כאשר היה עצמאי… וניכר כי פוטנציאל השתכרותו גבוה יותר", כתבה בפסק הדין (2.7).
בסוגיית הילדים קבעה השופטת שקדי כץ כי לא הוגשה כל חוות דעת רפואית המלמדת שנכותו הנפשית של האב פוגעת בכשירותו ההורית. עם זאת, היא התרשמה שקיימים קשיים מסוימים בהתנהלותו והורתה כי יעבור הליך טיפולי והדרכה הורית של לפחות עשרה מפגשים.
רק לאחר שלושה חודשים, ובכפוף להשתתפותו בטיפול, יורחבו זמני השהות ותיוסף לינה באמצע השבוע.
לעניין המזונות
בסופו של ההליך, חוייב האב לשלם 1,600 שקל לחודש עבור כל אחד משני הילדים, בתוספת 1,500 שקל עבור מדור, כך שסך המזונות עומד על 4,700 שקל בחודש. בנוסף יישא ב 80% מהוצאות החינוך והבריאות החריגות.
עוד פרטים במדור לענייני משפחה >>
עורכי הדין המומלצים לענייני משפחה >>
גם דרישת האם לקבל פיצוי בגין "מוניטין אישי" ו"מוניטין עסקי" של האב נדחתה, לאחר שבית המשפט קבע כי לא הוכח שהעסק הותיר מוניטין בר איזון ולא הונחה תשתית עובדתית לפערי השתכרות המצדיקים פיצוי.
בסופו של דבר, פסק הדין מזכיר שלא כל חשד הופך לראיה. גם כשהתיק עמוס בטענות על עסקים נסתרים, כבשים, כלבים, מרצדס והלוואות משפחתיות – ההכרעה נשענת על ראיות ולא על תחושות בטן.
ב"כ האם: עו"ד שקמה עצמון גל
ב"כ האב: עו"ד יוסי שוקרון
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"







