בית המשפט דחה בקשה להעדת הורים נגד בנם הנאשם בהחזקת נשק

שתף כתבה עם חברים

נוכח פסיקות סותרות, התבקש בית המשפט לקבוע האם ניתן לאפשר עדות האב נגד הבן בתיק נשק. השופטת קיבלה את עמדת ההגנה: "עבירת החזקת נשק אינה כעבירת אלימות"

צילום ארכיון להמחשה: דוברות המשטרה. עיבוד: נעשה ב-AI לצורך אילוסטרציה בלבד

לנאשם ע"ח (23) מהיישוב עוזייר שבגליל מיוחסות עבירות נשק והחזקת סמים. בכתב אישום שהוגש נגדו בחודש מרס נטען, כי הנאשם החזיק בחדר-מחסן במתחם מגורי משפחתו תת מקלע מאולתר עם מחסנית ותחמושת.
בנוסף תפסה המשטרה במקום 46 סיגריות אלקטרוניות שהכילו סם סינתטי מסוג MDMB.

בתיק החקירה נגבו הודעות של חברים ובני משפחה אשר קשרו לכאורה את הנאשם למגורים באותו חדר-מחסן. גם הוריו של הנאשם הופיעו ברשימת עדי התביעה שהפרקליטות ביקשה להביא לבית המשפט.

התובעת בתיק, עו"ד עידית שדה, טענה כי לנוכח התפשטות עבירות הנשק בחברה הערבית והאלימות הגואה, והצורך להיאבק בכך בכל האמצעים, יש לאפשר את שמיעת עדותם של ההורים נגד בנם.
הפרקליטה צירפה פסיקה שלכאורה תומכת בכך.

סנגורו של הנאשם, עו"ד מוחמד רחאל, ביקש שבית המשפט ידחה את הבקשה לשמיעת עדות ההורים.
בהתאם לפקודת הראיות, הורה וילד אינם כשירים להעיד זה נגד זה. הכלל נועד להגן על שלמות התא המשפחתי, ולמנוע מהעד לעמוד בדילמה קשה בין חובתו המשפטית לבין נאמנותו לבן משפחתו.

החוק קובע רשימת חריגים שבהם סייג אי-הכשירות לא יחול, וניתן להעיד הורים – בעיקר בעבירות אלימות, חבלת גוף או עבירות מין בתוך המשפחה. עבירה של החזקת נשק אינה נמנית על חריגים אלו.

עו"ד רחאל ציין תיק דומה שבו יוחסה לנאשם אחר החזקת חמישה כלי נשק, וגם שם לבסוף הוחלט לגרוע את בני המשפחה מרשימת עדי התביעה.

הפרקליטות הציגה פסיקה נגדית.

השופטת מיסא זועבי מבית משפט השלום בנוף הגליל קיבלה את עמדת ההגנה וכתבה: "ספק רב אם ניתן לראות בהחזקת נשק 'עבירת אלימות' לצורך הכשרת עדות בן משפחה, גם אם קיים פוטנציאל סיכון עתידי. בעבירת החזקה 'נקייה' ללא מעשה אלימות נלווה, ההורים נותרים בלתי כשירים להעיד נגד הבן".

השופטת זועבי הסבירה כי עדות ההורה היתה הופכת לכשירה – אם החזקת הנשק היתה חלק ממסכת הכוללת עבירות אלימות או איום. למשל, אם הבן היה מאיים באמצעות הנשק על אחר.

גם במקרים בהם ההורה הוא זה שמגיש את התלונה נגד הבן בעניין החזקת הנשק – ההורה יהיה כשיר להעיד במשפט שנפתח בעקבות אותה תלונה.
אלא שבמקרה הנוכחי, ההורים לא הגישו את התלונה והנאשם גם לא ביצע עבירת אלימות כלשהי.

"אכן אין להתעלם מחומרת העבירה והאינטרס הציבורי לחקר האמת, עליהם הצביעה בצדק המאשימה", נכתב בהחלטת השופטת, "יחד עם זאת חומרת העבירה כשלעצמה אינה מצדיקה החלת החריג שבפקודת הראיות. כתב האישום לא מלמד על כך שהנאשם עשה או ניסה לעשות בנשק שימוש כלשהו… לא עסקינן בעבירה של נשיאה או הובלת נשק טעון, שיכולה להיחשב במקרים מסוימים כעבירת אלימות".

אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>

הפרקליטות טענה כי לצורך הפעלת עונשי מאסר על תנאי בתיקים אחרים, בתי המשפט הגמישו את הכללים והתייחסו לעבירות נשק גם כעבירות אלימות.
השופטת זועבי קבעה אין לגזור מכך לענייננו: עבירת החזקת נשק אינה נמנית על החריגים בהם תוכשר עדות הורים נגד בנם, ולפיכך הוסר שמם מרשימת עדי התביעה.