שלושה עצורים בכלא מגידו ביקשו מבית המשפט המחוזי בנצרת לשנות את סיווגם מ"ביטחוניים" ל"פליליים".
העצורים שמואשמים בעבירות נשק טענו שכתב האישום נגדם אינו כולל סממנים ביטחוניים או מניע לאומני, ולכן הגדרתם כביטחוניים שגויה ופוגעת בתנאי כליאתם.
סיווגם של השלושה שונה בסוף השנה שעברה לעצורים פליליים, אך בתחילת 2026 שונה בחזרה הסיווג, מבלי שנמסרו לעצורים פרטים נוספים.
למרות מספר בקשות בנושא, שירות בתי הסוהר דחה את בקשת השלושה לשינוי הסיווג בטענה לסכנה לביטחון המדינה, והם עתרו לבית המשפט.
את העותרים ייצגו בעתירה עו"ד שני מורן ועו"ד חגי בנימין.
השופט סאמר ח'טיב קבע בפסק הדין כי החלטת שב"ס לסווג את העצורים כביטחוניים סבירה ואינה מצדיקה התערבות. השופט נימק זאת בכך שעבירות נשק, גם בהיעדר מניע לאומני מובהק, עלולות להתבצע מתוך אדישות או עצימת עיניים לסיכון לביטחון המדינה, מה שמקנה לרשויות סמכות לסווגם ככאלו בהתאם לפקודת הנציבות.
למרות דחיית הסעד העיקרי לשינוי הסיווג, בית המשפט קיבל את הסעד החלופי שהעלו העותרים. הוא הורה להחיל על השלושה את הוראות סעיף 4(ב) לפקודת בתי הסוהר, המאפשר לאסיר המוגדר ביטחוני לשהות בנפרד מאסירים ביטחוניים אחרים וליהנות מתנאים מקלים יותר.
בהחלטתו הדגיש השופט ח'טיב כי לא הוצגה תשתית ראייתית המצביעה על השתייכות העותרים לארגון עוין או על סיוע פעיל לכזה.
בנסיבות אלו נקבע, כי אין הצדקה להחזיקם יחד עם אוכלוסיית האסירים הביטחוניים בעלת האידיאולוגיה הקיצונית, דבר העלול להשפיע עליהם לרעה.
פסק הדין מחייב את שב"ס להחזיק את העותרים בנפרד מאסירים ביטחוניים אחרים.
כמו כן, על שב"ס לקבוע בתוך ימים, בהחלטה מנומקת, אלו מהמגבלות המחמירות החלות על אסירים ביטחוניים אינן נדרשות בעניינם של העותרים, ולהימנע מלהטילן עליהם.
משמעות הדבר היא שעל אף שהסיווג הפורמלי כ"אסירים ביטחוניים" נותר על כנו, תנאי כליאתם בפועל של השלושה יהיו דומים במידה רבה לאלו של אסירים פליליים רגילים, והם יוחזקו בבית כלא שאינו מיועד לאסירים ביטחוניים.
