פרקליט המדינה עמית איסמן הופיע בכנס חיפה למשפט שנערך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, בשיתוף לשכת עורכי הדין, ואמר:
"מערכת אכיפת החוק ניצבת בפני אתגר כפול. מצד אחד שחיתות שלטונית, פשיעה מאורגנת חוצת גבולות, פשיעה גואה בחברה הערבית, חקירות רגישות נגד גורמים בעלי כוח, עבריינות כלכלית מתוחכמת ומהפכה טכנולוגית.
"מן הצד האחר – קיטוב חברתי גובר, שחיקה מכוונת של בעלי עניין באמון הציבור במערכת אכיפת החוק וניסיונות חוזרים ונשנים לגרור הכרעות משפטיות לתוך המחלוקות הפוליטיות".
איסמן הדגיש כי "המאבק בשחיתות השלטונית איננו פוליטי. תנאי הכרחי לקיומן של חקירות אלה הוא עצמאות מערכת אכיפת החוק. חוקרים מורתעים לא יחקרו עבירות שחיתות".
את עיקר דבריו ייחד פרקליט המדינה לחוק מח"ש החדש. לדבריו, "החוק מעורר חשש ממשי מפני החלשת עצמאותם של גורמי החקירה והתביעה דווקא בתיקים הרגישים ביותר. החוק קובע כי מנהל מח"ש ייבחר על ידי ועדה בעלת אופי פוליטי מובהק… כאשר גוף בעל סמכויות חקירה ותביעה מצוי בתלות מבנית, תקציבית וניהולית בדרג הפוליטי, מתעוררת שאלה האם ניתן להבטיח כי חקירות רגישות, ובפרט חקירות הנוגעות לשחיתות שלטונית, יתנהלו ללא חשש, ללא השפעה וללא תלות".
מערכת אכיפת החוק, אמר איסמן, "אינה יכולה לפעול ביעילות כאשר היא נדרשת כל העת להביט מעבר לכתפה. חוקרים ותובעים חייבים לדעת כי ההחלטות המקצועיות שהם מקבלים ייבחנו על פי טיבן בלבד, ולא על פי זהות המעורבים או הרגישות הציבורית של התיק".
לדבריו, "מח"ש ספגה לאורך השנים ביקורת אשר חלק ממנה היה מוצדק. אך חרף הביקורת, היא פעלה כחלק מפרקליטות המדינה, כחלק ממערכת מקצועית ועצמאית, ללא מעורבות פוליטית בקבלת החלטותיה.
"חברה דמוקרטית נבחנת ביכולתה לחקור את בעלי הכוח וביכולתה להבטיח שלחוקרים תהיה העצמאות לעשות זאת", הדגיש פרקליט המדינה, "האמירות שנשמעו במהלך הליך החקיקה מעוררות חשש כבד, כי החוק אינו נתפס רק כרפורמה מבנית במח"ש, אלא גם ביצירת מנגנונים העלולים לשמש בעתיד כאמצעי לחץ על פרקליטים וחוקרים במסגרת מילוי תפקידם".
איסמן הבהיר כי החשש מתחדד נוכח סמכויותיו של 'הממונה על תיאום חקירות שוטרים' – בעל תפקיד חדש אשר ימונה מעל ראש מח"ש, באמצעות אותו מנגנון פוליטי, ואשר יהיה מוסמך להכריע מי יהיה הגוף החוקר במקרים רגישים שבהם מעורבים באותו אירוע שוטרים וגורמים נוספים, ובהם גם פרקליטות ופרקליטים.
"זוהי סמכות בעלת משמעות רבה, שכן ההחלטה איזה גוף יחקור עשויה להשפיע על אופן ניהול החקירה, על זהות הנחקרים ועל תוצאותיה", אמר איסמן.
פרקליט המדינה התייחס בקצרה גם למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית: "פרקליטות המדינה מגויסת למאבק באופן מלא באמצעות כלים פליליים, אזרחיים, מינהליים וכלכליים. הגשת כתבי אישום, דרישה להחמרת הענישה בעבירות אלימות ואמל"ח, צווי הגבלה מנהליים, מבצעי אכיפה משולבת, הליכים מנהליים אזרחיים כנגד קבלנים וחברות שמירה ואכיפה כלכלית משמעותית.
"בשנה האחרונה בלבד הוגשו, יחד עם גורמי האכיפה, כתבי אישום משמעותיים נגד ארגוני פשיעה מרכזיים, ובהם ארגוני אבו לטיף, חרירי ובכרי. אני מאמין כי ריכוז מאמץ מקצועי, רב־תחומי וייעודי הוא אחד המפתחות המרכזיים להשגת פריצת הדרך הנדרשת במאבק בפשיעה המאורגנת".
יו"ר לשכת עורכי הדין במחוז חיפה, עו"ד שאדי סרוג'י, היה אחד הדוברים שפתחו את הכנס לצד דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, פרופ' טל ז'רסקי; נשיא בית המשפט המחוזי השופט אבי לוי; ראש לשכת עורכי הדין עו"ד עמית בכר; והסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מייסד כנען.
סרוג'י אמר כי כותרת הכנס – "משפט, ממשל ואחריות בתקופת משבר" – היא תמונת מצב של החברה הישראלית. "אנחנו חיים בתקופה מורכבת, רגישה, טעונה ולעתים גם מסוכנת", אמר, "בתקופה כזו, האחריות שלנו נבחנת גם בדרך שבה אנחנו מתווכחים, מבקרים, חולקים, ומכבדים את מוסדות המדינה".
"מערכת המשפט, כמו כל מערכת ציבורית במדינה דמוקרטית, נתונה לביקורת. ביקורת עניינית, מכבדת ואחראית. מותר לחלוק על פסק דין. מותר לבקר החלטה. מותר לנהל ויכוח ציבורי ומשפטי נוקב. אבל יש גבול ברור שאסור לחצות", הוסיף עו"ד סרוג'י.
לדבריו, "ביקורת אינה ביזוי. מחאה אינה אלימות. חופש ביטוי אינו היתר לאיים. ומחלוקת, חריפה ככל שתהיה, אינה יכולה להצדיק פגיעה בכבוד בית המשפט, בכבוד השופט היושב בדין, או בכבודו של אולם בית המשפט. אולם בית המשפט הוא לא עוד חדר. זה המקום שבו המדינה פוגשת את האזרח בשם החוק.
"לשם מגיעים אנשים ברגעים הקשים והרגישים ביותר בחייהם. נאשמים, נפגעי עבירה, משפחות, בעלי דין, עובדים, מעסיקים, קטינים, קשישים, וכל חלקי החברה הישראלית. כבוד לאולם בית המשפט אינו עניין של טקס. הוא עניין של מהות. הוא כבוד להליך. הוא כבוד לאדם. הוא כבוד לאמון הציבור בשלטון החוק".
על רקע האירועים האחרונים שהתרחשו באולמות המשפט, והתקיפה החמורה בביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, אמר עו"ד סרוג'י: "אין מקום לאלימות. אין מקום לאיומים. ואין מקום להפיכת ההליך המשפטי לזירת התגוששות. מי שמרים יד על שופט, מרים יד על שלטון החוק. מי שמבזה אולם בית משפט, פוגע באמון הציבור כולו. ומי שמנסה לפרק את הכבוד ההדדי בין הרשויות ובין האזרחים, פוגע במדינה כולה.
"מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין הוא מחוז שמכיל את כל החברה הישראלית. יהודים וערבים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים, חילונים ודתיים, ימין ושמאל, מרכז ופריפריה. אנחנו לא תמיד חושבים אותו דבר. וטוב שכך. חברה בריאה אינה חברה שחושבת בקול אחד. אבל חברה אחראית היא חברה שיודעת לחלוק בלי לשבור את הכלים".
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין צווארון לבן >>
"מדינה חזקה אינה נמדדת רק בכוח צבאי, בכלכלה או בטכנולוגיה. מדינה חזקה נמדדת גם ביכולת שלה להחזיק מחלוקת בלי להתפרק. ביכולת שלה לכבד מוסדות בלי לוותר על ביקורת. וביכולת שלה לשמור על מערכת משפט עצמאית, מקצועית ומכובדת, לצד ממשל אחראי וחברה אזרחית חזקה. זו בעיניי המשמעות של הכנס הזה: לא משפט נגד ממשל. לא ממשל נגד משפט. מדינה מתוקנת זקוקה לשניהם".
