חמש שנים אחרי הלינץ' בבת-ים בערבי-ישראלי על רקע מהומות "שומר חומות", בית המשפט המחוזי בתל אביב פרסם את הכרעת הדין בעניינם של שבעה נאשמים.
דוד בוטיאר הורשע במעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, אך זוכה מגניבה ממניע גזעני.
משה מנסור הורשע במעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא.
יצחק סבן הורשע במעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא.
מאור מוגרבי הורשע במעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, אך זוכה מעבירת התפרעות.
תמיר סרור הורשע במעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, התפרעות ממניע גזעני וחבלה במזיד לרכב ממניע גזעני בצוותא.
אושר איתגב הורשע בחבלה בכוונה מחמירה בצוותא, אך זוכה מהעבירה החמורה של מעשה טרור.
יצחק גויטע הורשע בחבלה לרכב ממניע גזעני בצוותא, הסתה לטרור והסתה לגזענות, אך זוכה מהעבירות של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא והתפרעות ממניע גזעני.
השופטת שרית זמיר כתבה: "תיק זה עניינו באירוע אלימות קשה שהתרחש במאי 2021, במהלך מבצע 'שומר חומות'. סעיד מוסא, אזרח ערבי-ישראלי אשר נקלע לאזור הטיילת בבת-ים, מצא עצמו נלחם על חייו מול המון זועם של אנשים שתקפו אותו שוב ושוב באכזריות, רק בשל היותו ערבי.
"האזרח שהגיע למקום פגש בהמון מוסת וזועם שהשמיע קריאות גזעניות, השחית ובזז בתי עסק בבעלות ערבית, ותר אחר אזרח ממוצא ערבי בכוונה לפגוע בו. תוך שניות הפך המפגש בין המתלונן, שזוהה כערבי, לאותו המון לזירת קרב.
"ההמון שעט לעבר רכבו של המתלונן, כשאת ריצתו מלוות קריאות 'ערבי, ערבי'. המתלונן הוצא מרכבו, הופל ארצה והוכה קשות על-ידי ההמון. מכה ועוד מכה. אחת ועוד אחת. זה במקל, זה בדגל, זה באגרופים, זה בבעיטות, זה באלה וזה באמצעות שוקר, זה בידיים חשופות, והאחר בקורקינט. תקיפה קשה ואכזרית".
ההתארגנות החלה באותו בוקר, בקבוצת ווטסאפ ששמה היה "הפגנה 19:00 טיילת בת ים". הנאשם יצחק גויטע כתב בה את ההודעות הבאות: "היום לא שותקים!!! ערבי גבר זה ערבי בקבר אחים שלי".
גויטע כתב: "היום שעה 19:00 טיילת בת-ים נפגשים בעיגול כמו בכל כיפור, מחזירים את הכבוד היהודי של העם שלנו. אם הממשלה לא תצליח, אנחנו אלה שנעזור לה. תעשו מה שאתם רוצים. חלק מהטיילת בת-ים זה עסקים של ערבים, ככה שנתתי לכם רמז לא לרחם לא על המשפחות שלהם ולא על שום דבר שקשור אליהם. אנחנו עם גדול הם רק חלק שאירכנו בארצנו. היום נחזיר אותם עם הראש למטה … אנחנו מחזירים את הכבוד שלנו ושל דורות קודמים שלנו".
בהמשך אחרים בקבוצה כתבו:
"אירגנתי RPG לאן הולכים",
"נעשה להם שואה היום, שולחים אותם בארונות".
גויטע הוסיף: "וחברים לזהות יהודים, שלא יהיה מקרה לא נעים. אל תבואו אם מסכות על כל הפנים".
בשעה 21:36 הגיע סעיד מוסא לטיילת, ברכבו מסוג שברולט. הוא עצר את רכבו בפקק תנועה, ואחד הפורעים, שזהותו אינה ידועה, ניגש אליו ושאל אותו האם הוא ערבי. ברגע שסעיד השיב בחיוב, הוטח לעברו אגרוף. הוא ניסה לברוח מההמון, אך התנגש ברכבים שלצידיו.
בהמשך תקפו הנאשמים את סעיד בצוותא עם עשרות אחרים. הנאשמים, כל אחד לפי חלקו, הוציאו את סעיד מהרכב, חשמלו אותו בשוקר, הפילו אותו לרצפה והכו אותו באגרופים, בבעיטות, במקלות ובאלה טלסקופית.
בנוסף הוטח בפניו קורקינט חשמלי.
התקיפה הופסקה על ידי עוברי אורח אחרים, אשר הגנו על סעיד והרחיקו את התוקפים.
סעיד סבל משברי ריסוק באף, שברים בארובות העין, שברים בשיניים, חתכים עמוקים ושטפי דם בפנים ובראש; וחבלות וחתך בחזה.
במענה לכתב האישום, הנאשמים כולם כפרו ובעבירות שיוחסו להם.
הנאשם משה מנסור, שיוצג על ידי עו"ד נס בן נתן, טען כי נהג להגיע לטיילת בבת-ים בסיום יום עבודתו ולשבת עם חבריו בקיוסק, וכך היה גם במועד האירוע.
לדבריו, הוא שחשב שמדובר במחבל כי שמע צעקות "פיגוע דריסה", והבחין ברכב שנסע במהירות לתוך המולת אנשים.
לטענת מנסור, הוא לא היה חלק מההתארגנות ולא היה לו כל קשר למי מהנאשמים שהיו במקום. לטענתו, מיד לאחר שהוציא את מוסא מהרכב והפיל אותו, הוא עזב את המקום.
השופטת זמיר כתבה: "האירוע תועד כמעט במלואו מזוויות שונות, הן על-ידי כלי תקשורת שנכחו במקום, הן על-ידי אזרחים שהגיעו למקום בכוונה או נקלעו אליו, כמו גם על ידי אזרח שתיעד את האירוע מלמעלה, ממרפסת ביתו, והן על-ידי מצלמות אבטחה של בתי עסק במקום ומצלמות רחוב של עיריית בת-ים.
"סרטונים אלו היו הכלי המרכזי באמצעותו בחן בית המשפט את מעשיהם של הנאשמים. לצד זאת, נבחנו עדויות עדי הראיה שנכחו במקום לאורך אותו ערב, לצורך בחינת האווירה ולתיאור ההתרחשויות בטיילת עובר לאירוע ובמהלכו".
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
השופטת ציינה כי "זירת המחלוקת העיקרית נסובה סביב השאלה מהו היסוד הנפשי שנלווה למעשים, כפי שאלו נקלטו במצלמות. האם הנאשמים פעלו במחשבה פלילית גרידא, או שמא מדובר במעשי טרור, מתוך מניע לאומני או אידיאולוגי".
לדברי השופטת בסיכום הכרעת הדין, התיעוד החזותי משקף את ההתרחשות כפי שהיתה, ויש לתת לכך את המשמעות הרגילה והגלויה של הדברים – תקיפת המתלונן באכזריות אך ורק על רקע זיהויו כערבי.
"מקום בו מבקשים הנאשמים לייחס לתיעוד פרשנות החורגת באופן מהותי מן המסקנה העולה ממנו על פניו, נדרש בסיס ממשי, ברור ומשכנע, שיש בו כדי להצדיק סטייה מן המראה הישיר, וזאת לא עלה בידי רוב הנאשמים להציג", כתבה השופטת. "צפייה בתיעוד האירוע מלמדת באופן מובהק על הלך הרוח במקום, על מעשי הנאשמים ועל המניע מתוכו בוצעו".
הטיעונים לעונש יתקיימו במועד אחר.
