יוסף אלמעאבדה (20) משבט אבו רוקייק שבפזורה הבדואית בנגב הגיע בצהרי ה-7 בנובמבר 2024 עם רכב הסקודה שלו למעבר הגבול הישראלי סמוך לאילת, על מנת להמשיך בנסיעה לירדן.
הוא עורר את חשד בודקי המכס במעבר, שנעזרו בכלבן לגילוי סמים שסימן את אזור תא המטען.
בחיפוש באזור החשוד, לאחר פירוק חלק פלסטיק פנימי הצמוד לכנף האחורית, בדופן תא המטען, התגלו חבילות חשיש ארוזות במשקל 62 ק"ג ברוטו.
נגד הצעיר הוגש כתב אישום שייחס לו ניסיון לייצוא סמים והחזקת סם שלא לצריכה עצמית. הפרקליטות גם ביקשה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים, אך בפברואר אשתקד הוא שוחרר לחלופת מעצר.
השחרור הגיע לאחר שהסנגור, עו"ד יוסי זילברברג, חשף בחומרי החקירה כי טביעות אצבעות של הנאשם אשר נמצאו בצד הפנימי של רכיב הפלסטיק בדופן תא המטען – שייכות בכלל לאדם אחר, בעל עבר פלילי רלוונטי בתיקי סמים.
אותו אדם נחקר וטען שהוא עובד במכון שטיפת רכבים, אך העסק שבשמו נקב היה סגור במשך שנה לפני תחילת החקירה.
חרף סימני השאלה, רק נגד אלמעאבדה, בעל הרכב, הוגש כתב אישום.
ניקיון יסודי
בחקירתו של א', זה שטען כי עבד במכון לשטיפת כלי רכב, עלו ספקות ותהיות באשר גרסתו.
עו"ד זילברברג טען בדיון בנוגע לראיות בתיק, כי החקירה לגבי טביעות האצבע הזרות לא מוצתה, ואין ראיות למודעות של הנאשם לסמים שהוסתרו ברכבו. הסנגור הדגיש את חקירותיו של א' במשטרה, שחלקן מובאות כאן.
חוקרת: "בוא תפסיק עם השקרים. על השטיפה שלך כבר נחקרת בחודש ספטמבר וכבר אז המשטרה הוכיחה לך שאתה לא עובד בתחנת השטיפה. אתה רוצה להתחיל לספר את האמת?".
א': "תבואי אליי ואני אראה לך ציוד של שטיפת רכבים בבית, יש לי עסק של שטיפת רכבים…".
חוקרת: "טביעת אצבע שלך על חלק פנימי שנמצא בתוך הרכב, תסביר לי איך טביעת האצבע שלך הגיעה למקום הזה?".
א': "לפעמים בן אדם מבקש לפרק כל דבר באוטו".
חוקרת: "איך טביעת אצבע שלך הגיעה לחלק פנימי שבמקרה שימש כחלק מחבר למקום ההסלקה של הסמים?".
א' "לא יודע"
חוקרת: "רק במקום שבו הוסלקו הסמים באוטו נמצאה טביעת אצבע שלך ולא במקומות אחרים. תגובתך?".
א': "אולי נשארה טביעת אצבע שלי שם…".
חוקר אחר בחקירה אחרת: "אין סיכוי שבעולם שבמקום שנמצאו טביעת אצבע שלך, שזה המקום המדויק של ההסלקה של הסמים, יהיו טביעות אצבע כפי שאתה מספר לנו. כל הסיפור שלך לא אמיתי… על פי הממצאים אתה לא רק פירקת פלסטיק אלא גם ניסרת בגוף הרכב…".
א': "אני מפרק כל פלסטיק בשביל השטיח, כשבן אדם אומר תנקה את כל האוטו – אני מנקה".
חוקר: "נשמע לי לא סביר".
א': "זהו מספיק, אני שומר על זכות השתיקה".
השופט אבו טהה התייחס גם הוא לחקירתו של א', ובהחלטתו לשחרר את הנאשם ממעצר אמר כי דבריו של א' "טעונים הסבר". והוא הוסיף: "ניתן לומר כי כנגד הנאשם אכן נמצאו ראיות לכאורה, אך אין מדובר בראיות שאין בהן כל קושי".
הסדר טיעון
לנוכח הקשיים והבעיות בתיק החקירה, הצדדים הגיעו בסופו של דבר להסדר טיעון, במסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן שבו הורשע הנאשם בעבירות ניסיון ייצוא סמים ובהחזקת סם שלא לצריכה עצמית.
הצדדים לא הסכימו לגבי העונש, והנאשם אלמעאבדה נשלח לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן.
במסגרת הטיעונים לעונש, הפרקליטות הדגישה את חומרת העבירות ועתרה לגזור על הנאשם עונש בתחתית מתחם ענישה של 32-52 חודשי מאסר בפועל.
מנגד, עו"ד זילברברג הדגיש את הקושי בראיות וטען לאכיפה בררנית, לצד העובדה שמרשו נעדר עבר פלילי. הוא עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן להסתפק בעבודות שירות לנוכח הליך שיקום שמרשו עבר.
השופט אלון גביזון בחן פסיקה בתיקים דומים וציין כי מתחם העונש ההולם אמור להיות 30-60 חודשי מאסר.
בהחלטתו התייחס השופט לטענת ההגנה בדבר אכיפה בררנית: "התקשיתי להבין את בחירתה של המאשימה שלא להגיש כתב אישום גם נגד א' וזאת למרות שטביעת האצבע שלו נמצאה בדופן תא מטען הרכב ובמקום בו הוסלקו הסמים. היחידה החוקרת חקרה את א' פעמיים, ותשובותיו להימצאות טביעת האצבע שלו תמוהות בעיניי, ואף למעלה מכך".
"ההסבר שנתן לפיו ייתכן ושטף את הרכב במתקן השטיפה שלו ביישוב ביר-הדאג', כלל לא נבדק", הוסיף השופט, "לשאלת בית המשפט הבהירה ב"כ המאשימה כי היחידה החוקרת לא בדקה האם יש ל-א' מתקן שטיפה שכזה והאם עבד בו".
עוד ציין השופט: "לא ברור מדוע היחידה החוקרת והמאשימה בחרו שלא להטיל ספק בהסבריו של א' כי לעיתים הוא מפרק חלקים בתוך הרכבים במהלך שטיפתם ובאופן המסביר לכאורה את מקום המצאה של טביעת האצבע שלו. סבורני כי הימצאותה של טביעת האצבע של א' בדופן תא מטען הרכב ובמקום בו הוסלקו הסמים, בצירוף הסבריו התמוהים והלא הגיוניים, מחזקים את האפשרות כי לקח חלק משמעותי באירוע שבענייננו, ומבססים סיכוי סביר להרשעתו, ככל שהיה מוגש גם נגדו כתב אישום".
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
"משהמאשימה בחרה שלא להגיש כתב אישום גם נגד א' ללא כל הסבר הגיוני, קמה לנאשם טענה של הגנה מן הצדק – אכיפה בררנית, והמענה הראוי לכך יינתן בהקלה בעונשו", אמר השופט.
בסופו של דבר, לאחר בחינת נסיבותיו האישיות של הנאשם, המלצת שירות המבחן, ההליך הטיפולי שעבר וקבלת טענת ההגנה בדבר אכיפה בררנית, השופט החליט לגזור על הנאשם תשעה חודשי עבודות שירות, צו מבחן לשנתיים, מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 שקל.
