המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה הגישה בקשה להסגרת יובל שם טוב (40) מתל אביב לגרמניה. זאת לאחר שבית משפט גרמני בבוואריה הוציא צו מעצר נגד שם טוב, המייחס לו ייסוד ארגון פשיעה ועבירות הונאה שבוצעו במסגרת הארגון לכאורה.
לפי בקשת ההסגרה מגרמניה, שם טוב יחד עם שותפו בר כהן, ייסדו וניהלו קבוצה עבריינית מאורגנת אשר ביצעה עבירות מרמה נרחבות כלפי שורה ארוכה של משקיעים בגרמניה ובמדינות אחרות, החל משנת 2016 עד 2021.
נטען כי הקבוצה הפעילה מערך מסועף של פלטפורמות אינטרנטיות, אשר נחזו להיות פלטפורמות מסחר להשקעה במוצרים פיננסיים ספקולטיביים.
הפלטפורמות עשו שימוש בתוכנה שיצרה את הרושם של אתר לגיטימי, המחקה מסחר במוצרים פיננסיים ומציג ללקוח את תוצאות המסחר בחשבונו.
הקבוצה הפעילה לפחות שני מרכזי שיווק בתל אביב ובסופיה שבבולגריה.
החקירה החלה לאחר שמספר תושבי גרמניה הגישו תלונות נגד אותן פלטפורמות מסחר. ממצאי החקירה הובילו את הרשויות למוקד הטלפונים הבולגרי שנפתח תחת חברה בולגרית ולמספר דמויות מפתח בו, ביניהם ישראלי נוסף, ליאור בקשי.
בקשי כבר הורשע ונשפט בגרמניה לארבע וחצי שנות מאסר על מעורבותו במרמה. כעת, בעקבות עדויות שמסרו עובדים נוספים שהועמדו לדין, גרמניה מבקשת גם את הסגרתו של שם טוב שמתואר כמייסד החברה.
ככל הנראה, הפרקליטות בוחנת גם בקשה דומה שהוגשה מגרמניה ביחס לשותפו המרכזי של שם טוב – בר כהן.
נגד בר כהן המתואר כשותף לניהול החברה, נוהל הליך הסגרה באנגליה, אשר אף אישרה סופית את הסגרתו לגרמניה בפברואר 2026, אך ההליך לא יצא לפועל מאחר שכהן עזב בינתיים את אנגליה.
בשלב זה, אתמול נעצר יובל שם טוב על ידי משטרת ישראל במסגרת תחילת הליכי ההסגרה (22 יוני).
מפרטי הבקשה עולה כי משקיעים בגרמניה פנו לחברה (שפעלה תחת שמות שונים באינטרנט) בעקבות פרסומים כוזבים שהחברה העלתה.
הסוכנים הזדהו בשמות כוזבים, הציגו את עצמם כמומחי השקעה, והציעו לקורבנות להעביר כסף למספר חשבונות בנק ששימשו את הקבוצה, על מנת שישמשו לכאורה להשקעה במוצרים פיננסיים שהומלצו.
נטען כי כספי הקורבנות הועברו לחברות קש. בשיחות הטלפוניות הציגו הסוכנים "שורת רווח" כוזבת כדי שהקורבנות ימשיכו להעביר כספים. קורבנות שניסו למשוך את כספיהם נתקלו בהתחמקויות ולבסוף בניתוק קשר.
עוד נטען, כי חלק הארי של הכסף הוזרם בסופו של דבר לכיסיהם של חברי הקבוצה, בעיקר ליובל שם טוב ולבר כהן, ומימן את פעילות העסק.
בבקשת ההסגרה נטען כי מאות גרמנים העבירו לחברה סכום כולל של יותר מ-20 מיליון אירו, אך הערכת רשויות גרמניה היא כי סכום המרמה הכולל גדול בהרבה, בשים לב לכך שהפלטפורמות שווקו במדינות נוספות.
בנוסף נטען כי התחקות אחר תזרים המזומנים שהושג במרמה הובילה אל שם טוב, בין היתר. נמצא קשר בין כספי ההונאה לבין ארנקים דיגיטליים המקושרים לכאורה לשם טוב ובר כהן, בהם זוהה ביטקוין בשווי מיליוני אירו.
החקירה הכלכלית בגרמניה זיהתה גם חשבון בנק בליטא המקושר לשם טוב.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין צווארון לבן >>
לפי עדויות עובדי הקבוצה, שם טוב וכהן הם שנתנו את ההוראות למנהלי המחלקות במרכז הטלפוני שפעל בסופיה. הם העבירו הכשרות לסוכנים, טיפלו בתשלומים ומשכורות ותפעלו את מערך הכספים שהעביר לפי הנטען את הכסף לחברות המצויות בשליטתם.
מנהל מחלקת שימור הלקוחות, טומי קוסטיוקובסקי, שנשפט גם הוא לארבע וחצי שנות מאסר בגרמניה, טען כי מנהלת החברה הרשמית היתה אשת קש שלא היתה מעורבת בפעילות החברה אלא קיבלה כסף לצורך פתיחתה בלבד, וכי המנהלים בפועל היו שם טוב וכהן.
עובד ישראלי אחר שהורשע בגרמניה מסר בהודעתו כי פגש את שם טוב במהלך ראיון עבודה בתל אביב, ואז נשלח על ידו לסופיה. לדבריו, כבר בשלב הראשוני לעבודתו היה לו ברור כי אופי הפעילות אינו חוקי.
נתפסו התכתבויות וואטסאפ של עובד מרכזי זה ושל טומי קוסטיוקובסקי עם שם טוב, בהם דיברו על הפלטפורמה ושם טוב לפי הנטען נתן הוראות להעברת הכספים למספר ארנקים דיגיטליים.
הפרקליטות, באמצעות עו"ד מתן עקיבא מהמחלקה הבינלאומית, מבקשת להאריך את מעצרו עד תום הליכי ההסגרה.
סנגוריו של שם טוב, עו"ד רונן רוזנבלום ועו"ד דניאל קליין, טענו כי אין עילות מעצר כאשר מדובר בתיק כלכלי, ובארץ מתנהלים תיקים דומים ללא מעצר. הם ציינו כי לשם טוב אין עבר פלילי בארץ ואין חשש מהימלטות מאחר שיש נגדו צו אינטרפול בינלאומי.
עו"ד רוזנבלום אמר כי בקשת גרמניה היתה מונחת על שולחן הפרקליטות בארץ שלוש שנים, בהן יובל היה חופשי והפרקליטות לא מיהרה, ולכן אין סיבה שלא ישוחרר כעת וההליך יתנהל בתנאי שחרור.
שופט בית משפט המחוזי בירושלים, מרדכי בורשטין, העיר כי אכן – המעצר בוצע מספר שנים לאחר שהוגשה בקשת ההסגרה מממשלת גרמניה, ועל כן יבוצע תסקיר של שירות המבחן ולאחר מכן ייבחן שחרורו של שם טוב בתנאים מגבילים כבקשת הסנגור.
