בית המשפט המחוזי מרכז דן בערעור שהגיש אסיר צעיר בן 18 (קטין בעת ביצוע העבירות), שהורשע בעבירת פציעה בנסיבות מחמירות של אסיר אחר.
כתב האישום שהוגש נגדו ייחס לו עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות.
נטען בו, כי ב-27 אפריל 2025, בעת שהיה אסיר בבית הסוהר "אופק", התנפל הנאשם על אסיר אחר (א.א.) בחצר בית הסוהר ודקר אותו בראשו באמצעות חפץ חד.
כתוצאה מהתקיפה נגרם למתלונן מעל המצח חתך באורך של כ-15 ס"מ ובעומק של 1.5 ס"מ, פציעה שהצריכה טיפול רפואי של הדבקה.
הנאשם הודה בכך שהיכה את המתלונן באגרופיו, אך כפר בשימוש בחפץ חד וטען כי אינו יודע מה גרם לפציעה.
בחודש אפריל 2026, בית משפט השלום לנוער דן את האסיר ל-17 חודשי מאסר בפועל, 15 מהם במצטבר למאסר אותו הוא ריצה באותה העת.
הערעור הוגש על עצם ההרשעה ועל חומרת גזר הדין.
הסנגורית, עו"ד מעיין שמחון, טענה כי מלכתחילה היה ספק באשר לשימוש שנעשה בחפץ חד. לטענתה, סוהרים שהעידו מסרו כי ראו אותו מכה באגרופים ולא הזכירו חפץ חד, מה גם שבכניסה לחצר הוא עבר בדיקת מגנומטר. באשר לקביעת בית משפט השלום, לפיה יתכן והוא הסתיר את החפץ החד מתחת לחולצה טענה הסנגורית, כי לא נתפסו עליו סימני דם בכניסה לאגף, חפץ חד לא נתפס עליו וגם בחצר הכלא לא נתפס כזה לאחר האירוע.
לאחר דיון על פרטי הכרעת הדין, בהמלצת שופטי הערעור שהגיעו למסקנה כי נפגע העבירה נפגע מחפץ חד בו עשה הנאשם שימוש, חזרה בה הסנגורית מהערעור בנושא ההרשעה.
עם זאת, עו"ד שמחון בקשה שמחדלי החקירה שנחשפו על ידה, וזכו לאישור בית המשפט, יבואו לטובת הנאשם בערעור על חומרת העונש.
הסנגורית הזכירה בערעור, כי הנער נפגע בעבר בפיגוע טרור והיה עד לאסון הר מירון, אירועים שלטענתה הותירו בו טראומה עמוקה.
עוד הוסיפה עו"ד שמחון, כי הנאשם נעצר באפריל 2025 ומאז שהה במשך כשנה במעמד של "שפוט-עצור", שלטענתה כרוך בתנאי כליאה קשים יותר מאלו של אסיר רגיל.
לטענתה, מעצרו בתיק הנוכחי מנע ממנו שחרור מינהלי במאסר הקודם, שהיה צפוי בדצמבר 2025.
לטענת עו"ד שמחון, כל אלה נתונים המצדיקים התחשבות נוספת במסגרת גזירת הדין.
מנגד, המדינה התנגדה לערעור והציגה את עמדתה באשר לחומרת העבירה, תוך הדגשת הצורך בענישה מרתיעה במקרים של אלימות חמורה.
הרכב השופטים, דנה מרום-מרשק, עידו דרויאן-גמליאל ואילה אורן, קבע כי חרף מחדלי חקירה משמעותיים שהוצגו, קיימת מערכת ראיות נסיבתית מחמירה נגד הנאשם.
השופטים ציינו את הרושם הקשה שקיבלו מעיון בצילום החתך על מצחו של נפגע העבירה, והדגישו את מחוייבות בתי המשפט להגן על אסירים בבתי סוהר לנוער, שמוגדרים כאוכלוסייה מוחלשת.
בהקשר זה הם חזרו ותיארו את עברו הפלילי החמור של הנאשם, שעל אף גילו הצעיר צבר הרשעות בעבירות סמים רכוש ואלימות, וזה לו מאסרו השני אחרי מספר מעצרים רב.
יחד עם זאת, בית המשפט החליט לקבל את נימוקי הערעור לעניין העונש ולהפחית מעונשו של הצעיר.
מאסרו קוצר מ-17 חודשי מאסר מאסר ל-12 בלבד, מתוכם רק 10 חודשים יהיו במצטבר למאסר שנשא בעת ביצוע העבירה.
