מה שהתחיל כסיפור אהבה פרק ב' והמשיך ל-14 שנות זוגיות ללא נישואים, הפך לאחד המאבקים הסוערים שנדונו בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, כאשר בני הזוג הגישו תביעות הדדיות.
הוא, גרוש ואב לילד מנישואיו הקודמים. היא – גרושה פעמיים ואם לתאומות. הם הכירו בשנת 2005 וניהלו קשר זוגי מאז 2006. הוא סיפר שנמנעו מנישואים בעיקר משום שהיה שקוע באותה תקופה בהליכי פשיטת רגל.
בשנת 2007 רכשה האישה דירה שנרשמה על שמה בלבד, אך זמן קצר לאחר מכן חתמו הצדדים על הסכם ממון ראשון, שלפיו מחצית מהזכויות בדירה שייכות לאיש והם אמורים היו לשאת יחד בתשלומי המשכנתה.
אלא שבשנת 2009 נחתם הסכם ממון שני, שקבע בדיוק את ההיפך: הדירה תהיה שייכת לאישה בלבד ולאיש לא יהיו בה כל זכויות.
האיש טען כי במקביל נחתם "הסכם שלישי", שביטל למעשה את ההסכם השני והחזיר לתוקף את ההסכם הראשון. לטענתו, גם הוריה של האישה חתמו על אותו מסמך.
תפנית דרמטית
כאן קיבל הסכסוך תפנית דרמטית. מומחה לכתבי יד שמונה על ידי בית המשפט קבע, כי החתימות על גבי "ההסכם השלישי" – אינן מקוריות, אלא הועתקו בשיטת פוטומונטאז' – הרכבה צילומית.
על אף שהודיע כי יגיש חוות דעת נגדית או יחקור את המומחה, בן הזוג לא עשה זאת והממצאים נותרו ללא מענה.
השופטת מורן ואלך-ניסן ציינה בהחלטתה, כי ניתן היה להחיל במקרה זה את "חזקת השקר", משום שהגרסה שהציג האיש נגעה ללב המחלוקת.
פרט מביך נוסף שנחשף במהלך הדיונים נגע להליכי פשיטת רגל שניהל האיש. במסגרת אותם הליכים, הוא הצהיר שאין לו נכסים ובהסתמך על כך קיבל הפטר בשנת 2016. אלא שבהליך הנוכחי טען, כי למעשה היו לו זכויות בדירה במשך כל השנים.
השופטת קבעה כי מדובר בטענות סותרות וכי האיש מושתק מלטעון כיום את ההיפך ממה שהצהיר בעבר. בחקירתו אף נשמע האיש מזלזל בהליך פשיטת הרגל ואמר: "זה מראה לך כמה שהמדינה היא בדיחה… איזה הליך שטותי זה". השופטת לא נותרה אדישה לדברים וכתבה: "הזלזול שבו מתייחס האיש להליך פשיטת רגל… מלמד אף הוא על התנהלות חסרת תום לב".
בן הזוג טען כי חיפש את הדירה, השתתף בכלכלת הבית, שילם במזומן את חלקו במשכנתה ואף מימן שיפוץ מקיף בדירה מכספו. האישה הציגה תמונה שונה לחלוטין.
לדבריה, היא זו שנשאה לבדה בתשלומי המשכנתה, בעוד שהוא לא תרם שקל לרכישת הדירה ולא עמד בהתחייבותו להשתתף בהחזרים. לטענתה, גם התיקונים שביצע בבית היו "כאין וכאפס" לעומת העובדה שהתגורר בדירה במשך כ-14 שנים מבלי לשלם דמי שכירות או דמי שימוש.
האישה, שעבדה כמזכירה ובמקביל התמודדה עם מחלת קשה שממנה היא סובלת עד היום, טענה גם שבן זוגה לשעבר נהג להפעיל עליה בריונות וסחטנות רגשית, ניצל את חולשותיה ואת מצבה הנפשי ובכל פעם שלא היה מרוצה – גרם לה לפרוץ בבכי ואף הכריח אותה לשבת מול המחשב ולהקליד מסמכים שנועדו לשרת את האינטרסים שלו. הכול – כדי לשמור על שלום בית.
לצד המחלוקת הרכושית, התיק כלל גם טענות לאלימות והתנהגות פוגענית. הוגשו מסמכים נוספים הנוגעים להתנהלות האיש.
עוד סיפורים מרתקים במדור לענייני משפחה >>
עורך דין מומלץ לענייני משפחה >>
בפסק הדין הודגש, כי בית המשפט נתן משקל גם להתכתבויות, לתמלילים ולהתרשמות הכוללת מהתנהלות הצדדים, בעת בחינת מהימנותם. פסק הדין אף מציין, כי ממצאי האלימות וההתעללות, כפי שעלו מהראיות, נשקלו במסגרת בחינת מערכת היחסים וההתנהלות הרכושית בין הצדדים.
דיבורים כמו חול
בסופו של דבר קיבלה השופטת את גרסת האישה, שלפיה הסכם הממון השני נחתם לאחר שהתברר שהאיש אינו עומד בהתחייבותו לשלם מחצית מהמשכנתה. האיש אמנם טען שהעביר כספים במזומן, אך לא הצליח להציג ראיות ממשיות לכך.
מנגד, התברר כי כאשר שילם מזונות לבנו וידע היטב לבצע הוראות קבע מסודרות ולתעד אותן. השופטת קבעה כי בן הזוג לא הוכיח השקעות משמעותיות בדירה, לא הראה כוונת שיתוף אמיתית ולא הצליח להוכיח זכויות קנייניות כלשהן.
בנפרד תבעה האישה את האיש בגין הלוואות שנטלה עבורו, כמו רכישת קטנוע. בית המשפט קיבל את התביעה במלואה, לאחר שהתכתבויות בין השניים חשפו הודאות מפורשות של האיש בחובו.
בסיכומו של דבר הורתה השופטת לאיש לפנות את הדירה בתוך 30 יום ולשלם לאישה כ-142 אלף שקל בתוספת ריבית והצמדה.
כאילו לא די בכך שאיבד את המאבק על הדירה וחוייב להשיב יותר מ-142 אלף שקל, האיש יצא מבית המשפט עם חשבון נוסף: השופטת הטילה עליו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום מצטבר וחריג של 100 אלף שקל. בין היתר, לנוכח אורך ההליכים והתנהלותו במהלך ניהול התיק.
פסק הדין מהווה תזכורת לכך שגם במאבקי רכוש בין ידועים בציבור, בתי המשפט בוחנים לא רק מסמכים והסכמים, אלא גם אמינות, התנהלות קודמת, הליכים אחרים, ולעיתים גם את הצדדים הפחות מחמיאים של החיים המשותפים.
ב"כ האיש: עורכי הדין איתי ביטון וגיא אברהמי.
ב"כ האישה: עו"ד מוטי ימין.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
