בית משפט השלום לתעבורה בבת-ים קיבל באופן חלקי את בקשתו של נהג שנחשד בנהיגה בשכרות, והורה לקצר את משך השבתת רכבו מ-30 ל-21 ימים בלבד.
החלטה מעניינת אף יותר שקיבלה השופטת שרית קריספין מטילה את הוצאות גרירת הרכב באופן מלא על משטרת ישראל, לאחר שנמצא כי השוטרים פעלו בניגוד לתקנות התעבורה.
שוטרים שהציבו מחסום משטרתי יזום לאיתור נהגים שיכורים ברחוב יוניצמן בתל אביב, עצרו את רכבו של המבקש, הריחו מפיו ריח חזק של אלכוהול וביצעו לו בדיקת נשיפון ראשונית שהצביעה על אינדיקציית שכרות.
בהמשך, הנהג הועבר לבדיקת מכשיר "ינשוף" שקבעה רמת אלכוהול של 388 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף, כמו גם כשל ברוב מבחני הביצוע שנערכו לו בשטח.
בעקבות ממצאי הבדיקות החליט קצין משטרה להטיל על הנהג פסילה מנהלית מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 30 יום.
במקביל הוציא הקצין צו השבתה מנהלי לרכבו של המבקש, והורה על גרירתו המיידית למגרש האחסנה המשטרתי לתקופה זהה של 30 ימים.
כל זאת, לצד הזמנה לדין על נהיגה בשכרות.
הנהג מיוצג על ידי עו"ד אברהם ג'אן ועו"ד איתי חסין ממשרדו, שהגישו שתי בקשות דחופות לבית המשפט:
הראשונה – לבטל את הפסילה המנהלית של הרישיון.
השנייה – לבטל איסור שימוש ברכב.
הסנגור הדגיש כי לנהג עבר תעבורתי תקין לחלוטין ושירות צבאי ראוי. בנוגע לרכב טען הסנגור, כי בניגוד לנוהל – השוטרים גררו את המכונית מיידית מבלי לאפשר למבקש או לאישה שהיתה עמו ברכב להעבירו עצמאית למגרש.
אתר חדשות תעבורה>>
עורך דין תעבורה מומלץ>>
נציגת התביעה התנגדה בתוקף לשתי הבקשות והפנתה לחומר הראיות בתיק. היא טענה כי נהיגה בהשפעת אלכוהול ברמה שנמדדה מהווה סכנה חמורה ומיידית לשלום הציבור, אשר מצדיקה את הותרת שני הצווים המנהליים על כנם למלוא התקופה.
השופטת קריספין דחתה את הבקשה להחזרת רישיון הנהיגה והדגישה את חומרת העבירות. נקבע כי חומר הראיות – הכולל בין היתר את תוצאות הינשוף הכושלות ואת הודאת הנהג בשתיית כוס יין – מציג מסוכנות ממשית שלא מאפשרת את התערבות בית המשפט בשיקול דעתו של הקצין.
עם זאת, בכל הנוגע להשבתת הרכב, השופטת מתחה ביקורת על התנהלות המשטרה בשטח. בהחלטה נקבע כי על פי תקנות התעבורה, יש לאפשר לבעל הרכב להעביר את רכבו למגרש האחסנה בתוך פרק זמן סביר.
השופטת ציינה כי בתיק החקירה לא הופיע כל נימוק לגרירה המיידית, במיוחד כאשר היתה עם הנהג מלווה שהמשטרה כלל לא בדקה אם היא כשירה לנהוג ברכב במקומו.
לאור פגם זה, השופטת הגדירה את המקרה ככזה שיש בו "נסיבות אחרות" המצדיקות הקלה. היא הורתה על קיצור תקופת השבתת הרכב כאמור.
מאחר שהגרירה בוצעה בניגוד לתקנות, השופטת פסקה כי המשטרה תישא באופן מלא בכל עלויות והוצאות הגרירה של הרכב למגרש האחסון.
