שוק המטבעות הדיגיטליים הפך בשנים האחרונות מאפיק השקעה נישתי לתחום כלכלי משמעותי, המעסיק משקיעים פרטיים, חברות, בנקים וכמובן את רשויות המס.
לצד הפוטנציאל הכלכלי הגלום בביטקוין, אית'ריום ומטבעות דיגיטליים אחרים, קיימת סוגיה משפטית־מיסויית שרבים מהמשקיעים אינם נותנים עליה את הדעת בזמן אמת: אירוע המס עשוי להתרחש גם כאשר המשקיע לא משך שקל אחד לחשבון הבנק שלו.
מטבע דיגיטלי כנכס לצורכי מס
נקודת המוצא של דיני המס בישראל היא כי מטבע דיגיטלי אינו בהכרח "מטבע" במובן הרגיל של המונח לצורכי פקודת מס הכנסה, אלא עשוי להיחשב נכס.
להבחנה זו משמעות מעשית רבה. כאשר אדם מחזיק נכס שערכו עלה, עצם עליית השווי בדרך כלל אינה יוצרת כשלעצמה אירוע מס. אולם כאשר הנכס נמכר או מוחלף בנכס אחר, עשוי להתרחש מימוש שמקים אירוע מס.
מכאן נובעת אחת הנקודות החשובות ביותר למשקיעי קריפטו: העובדה שהכספים נשארו בתוך המערכת הדיגיטלית, בבורסה או בארנק, אינה מלמדת בהכרח שלא התרחש אירוע מס.
החלפת מטבע דיגיטלי במטבע אחר
טעות נפוצה היא לחשוב שרק מכירת ביטקוין, לדוגמה, תמורת שקלים או דולרים יוצרת אירוע מס.
מבחינה מיסויית, גם החלפה של נכס דיגיטלי אחד בנכס דיגיטלי אחר עשויה להיחשב למימוש. כלומר, כאשר משקיע מוכר מטבע דיגיטלי אחד ורוכש באמצעות התמורה מטבע אחר, ניתן לראות במהלך כשתי פעולות כלכליות: מימוש הנכס הראשון ורכישת נכס חדש.
לכן יש לחשב במועד ההחלפה את שווי הנכס שנמכר ואת עלותו המקורית. ההפרש עשוי להוות רווח או הפסד לצורכי מס.
שלוש פעולות – שלושה חישובים
נניח לשם המחשה בלבד, כי משקיע מבצע את הפעולות הבאות:
בשלב הראשון הוא רוכש מטבע דיגיטלי.
בשלב השני ערכו של המטבע עולה, והמשקיע ממיר אותו למטבע דיגיטלי אחר. בנקודה זו עשוי להיווצר אירוע מס בגין הרווח שנצבר במטבע הראשון.
בשלב השלישי המטבע החדש עולה או יורד בערכו, ולבסוף נמכר. בשלב זה נערך חישוב נוסף, כאשר בסיס העלות של הנכס השני נקבע בהתאם לשוויו בעת רכישתו.
לכן אין בהכרח להסתכל רק על התוצאה הכוללת שבין הכסף שהושקע בתחילת הדרך לבין הכסף שנותר בסופה. כל מימוש או החלפה עשויים להיבחן כאירוע עצמאי.
רווח במטבע אחד והפסד במטבע אחר
המצב נעשה מורכב יותר כאשר במימוש הראשון נוצר רווח, ואילו לאחר מכן המטבע שנרכש יורד בערכו.
מבחינה כלכלית, המשקיע עשוי להרגיש שבסופו של דבר כמעט שלא הרוויח ואולי אף הפסיד. מבחינה מיסויית, לעומת זאת, יש לבחון כל אירוע מימוש ואת האפשרות לקזז הפסדים בהתאם לדין.
יש לכך חשיבות מיוחדת כאשר הרווח וההפסד נוצרו בתקופות מס שונות. העיתוי שבו בוצעה כל פעולה עשוי להשפיע על חבות המס ועל האפשרות להשתמש בהפסד לצורך קיזוז.
הכסף נשאר בארנק – האם עדיין חייבים במס?
אחת הסוגיות המעניינות בתחום היא הפער שבין מימוש לצורכי מס, לבין קבלת כסף בפועל לחשבון הבנק.
משקיע יכול לבצע מספר עסקאות בין מטבעות דיגיטליים, כאשר כל הונו נשאר בארנק דיגיטלי או בזירת מסחר. למרות זאת, מבחינת דיני המס, ייתכן שכבר התרחשו אירועי מס.
במילים אחרות: "לא משכתי את הכסף לבנק" אינה בהכרח תשובה לשאלה "האם נוצר אירוע מס?".
המבחן המרכזי הוא טיבה המשפטי והכלכלי של הפעולה שבוצעה, ולא רק המקום שבו נמצאת התמורה לאחר העסקה.
השקעה פרטית או פעילות עסקית?
סוגיה מרכזית נוספת היא סיווג הפעילות.
כאשר מדובר במשקיע פרטי המבצע השקעות הוניות, הרווח עשוי להיות מסווג כרווח הון ולהיות ממוסה בהתאם לכללים החלים על רווחי הון.
לעומת זאת, כאשר הפעילות מקבלת מאפיינים עסקיים למשל פעילות אינטנסיבית ושיטתית, תדירות עסקאות גבוהה, מומחיות, מנגנון מסחרי, היקפים משמעותיים ומאפיינים נוספים המעידים על עסק – רשות המסים עשויה לבחון האם מדובר בהכנסה עסקית.
המשמעות עשויה להיות דרמטית, שכן שיעור המס ואופן חישוב ההכנסה עשויים להיות שונים מהותית.
אין מבחן יחיד שמכריע בשאלה זו; יש לבחון את מכלול נסיבות הפעילות.
חשיבות התיעוד בעולם הקריפטו
מטבעות דיגיטליים יוצרים קושי ראייתי מיוחד. משקיע עשוי לבצע במשך שנים מאות עסקאות, להעביר נכסים בין ארנקים שונים ולהשתמש במספר זירות מסחר.
כאשר מגיע מועד הדיווח, עליו להיות מסוגל לשחזר את שרשרת העסקאות.
לכן יש חשיבות לשמירת תיעוד של מועדי הרכישה והמכירה, שערי המטבעות במועד העסקה, עמלות, העברות בין ארנקים, אסמכתאות לרכישת המטבעות והיסטוריית הפעילות בזירות המסחר.
התיעוד חשוב לא רק לחישוב המס, אלא גם להוכחת מקור הכספים כאשר מבקשים בעתיד להעביר את התמורה למערכת הבנקאית.
החיבור בין מיסוי, בנקאות ואיסור הלבנת הון
תחום הקריפטו אינו מסתיים בפקודת מס הכנסה. מימוש נכסים דיגיטליים עשוי לעורר במקביל שאלות של ציות בנקאי ושל איסור הלבנת הון.
כאשר משקיע מבקש להכניס למערכת הבנקאית כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים, עשוי להתעורר צורך להציג מסלול כספים ברור: מאין הגיע ההון הראשוני, היכן נרכשו המטבעות, באילו ארנקים הוחזקו, אילו המרות נעשו והאם מולאו חובות המס הרלוונטיות.
לכן תכנון מס, תיעוד מקור הכספים וציות להוראות איסור הלבנת הון אינם עוד שלושה עולמות נפרדים. בתחום הנכסים הדיגיטליים הם משתלבים זה בזה.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין צווארון לבן >>
סיכום: הטעות המרכזית
הטכנולוגיה השתנתה במהירות, אולם העיקרון המיסויי הבסיסי נותר: יש לבחון את המהות הכלכלית של כל פעולה.
הטעות המרכזית שמשקיע במטבעות דיגיטליים עלול לעשות היא להמתין ליום שבו הכסף יועבר לחשבון הבנק ולראות רק בו את יום המימוש. בפועל, שרשרת של המרות בין נכסים דיגיטליים עשויה ליצור מספר אירועי מס עוד קודם לכן.
לפיכך, משקיע המבצע פעילות במטבעות דיגיטליים צריך לבחון לא רק כמה הרוויח בסופו של דבר, אלא גם מתי נוצר כל רווח, מתי מומש כל נכס, מה היה בסיס העלות של הנכס הבא, האם נוצרו הפסדים הניתנים לקיזוז ומהו סיווג הפעילות הוני או עסקי.
בעולם הקריפטו, עסקה המתבצעת בלחיצת כפתור יכולה להיות פשוטה מבחינה טכנולוגית אך מורכבת מאוד מבחינה מיסויית ומשפטית.
הכותב ד"ר עו"ד אבי שקד הוא מומחה לעבירות כלכליות ומנוי באינדקס עורכי הדין של אתר פוסטה
