ההסדר והעונש של אלעד בן חיים בתיק ניסיון הפגיעה ברוסלן מוגילובסקי

שתף כתבה עם חברים

מהפרטים בתיק עלה כי בן חיים "פיקד" על מבצע ניסיון החיסול של מוגילובסקי בקיסריה, אבל במסגרת הסדר טיעון הוא הודה והורשע בקשירת קשר לפשע וסיוע לעבירות בנשק

אלעד בן חיים (רשתות חברתיות)

בבית משפט השלום בחדרה ניתן גזר הדין בעניינו של אלעד בן חיים (42), בתיק ניסיון הפגיעה ברוסלן מוגילובסקי בספטמבר 2024.

בן חיים מוגדר על ידי המשטרה כעבריין מוכר שעומד בראש קבוצת פשיעה מסוכנת בחדרה. באתר "פוסטה" פורסם בעבר כי בן חיים נעצר בפרשה מיד לאחר שנחת בישראל בטיסה מחו"ל.

בפרשה נעצרו, הועמדו לדין ונשפטו בנובמבר 2025 ארבעה מעורבים:
ליאור מרדכייב,
משה אבוהיי,
אוראל גניש אלמלח,
צהיו וונדימיג.

לפי כתב האישום המקורי, הארבעה תכננו לפגוע במוגילבסקי במתחם נאות גולף בקיסריה, ולצורך כך התכוננו ממושכות והשתמשו במכשירי מעקב ורכבים גנובים שנועדו לסייע בניסיון החיסול.
מכתב האישום המקורי עלה כי בזמן שהנאשמים המתינו מחוץ לבית בכוונה לירות בו כשייצא, שוטרים שהגיעו למקום חסמו את אחד מרכביהם.

מהפרטים בתיק עלה כי סמוך לרכב "הביצוע" של המעורבים המרכזיים המתין רכב נוסף שפיקד על ה"מבצע". ברכב זה ישבו לפי החשד שני מעורבים נוספים, ביניהם בן חיים.

רוסלן מוגילבסקי (רשתות חברתיות)

על חלקו בפרשה, בן חיים הואשם בתחילת חודש פברואר בעבירות קשירת קשר לפשע, סיוע להחזקת נשק, שינוי זהות ברכב ופגיעה בפרטיות.
התשתית הראייתית נגדו התבססה על דוחות פעולה משטרתיים של השוטרים אשר עצרו את יתר הנאשמים ותפסו את כלי הנשק, דוחות מעקב, האזנת נפח, ממצאים מטלפון שנתפס על ידי המשטרה, צילומי אבטחה ועוד.

בן חיים שמר בחקירותיו על זכות השתיקה וטען שהוא חף מפשע כאשר הוטחו בו הראיות. כאשר הוצגה לו תמונה של מוגילובסקי הוא טען: "אנחנו חברים טובים".

אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>

לאחר דין ודברים בין ההגנה לבין הפרקליטות, הצדדים הגיעו להסדר טיעון. סוכם בין היתר, כי התביעה תגביל את עמדתה העונשית כך שתעתור לקביעת מתחם ענישה של 14-32 חודשי מאסר, בעוד שההגנה תוכל לטעון לכל עונש אחר, אף פחות מהרף התחתון של המתחם אותו דרשה התביעה.

בהתאם לכתב האישום המתוקן, בן חיים הודה והורשע בקשירת קשר לפשע וסיוע לעבירות בנשק (החזקה).

במסגרת הטיעונים לעונש, הפרקליטות הדגישה את חומרת המעשים.
הסנגורים – עו"ד ציון שמעון ועו"ד דורון נוי ממשרד נוי סננס חצרוני – טענו כי חלקו של ארביב שונה מזה של נאשם אחר בפרשה (מרדכייב), ועל כן יש לקבוע לגביו מתחם ענישה שונה.

הסנגורים הציגו את עמדם לפיה העונש צריך להיות ברף הנמוך של מתחם ענישה של 6-9 חודשי מאסר, כך שניתן יהיה להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם כריצוי העונש.

השופט אלכס אחטר שמע את טיעוני הצדדים ובחן פסיקה בתיקים דומים. הוא קבע מתחם ענישה של 10-28 חודשי מאסר וציין בגזר הדין כי הודאת הנאשם חסכה זמן שיפוטי והעדת העדים. לצד זאת ציין את הרשעותיו הקודמות של הנאשם.

לבסוף, השופט גזר על הנאשם 11 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו מאז חודש פברואר. כמו כן הוטלו על הנאשם מאסרים מותנים וקנס של 18 אלף שקל.