מפרץ חיפה: יצא לדרך הפרויקט שיוביל לפינוי המפעלים הפטרוכימים

שתף כתבה עם חברים

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה נתנה אור ירוק לבדיקות הסביבתיות הנדרשות. עלות הפרויקט מוערכת במיליארדי שקלים והוא ימומן משיווק קרקעות שעליהן ייבנו כ-70 אלף יחידות דיור

מתחם 2 מפרץ חיפה הדמיה - הדמיות: יער אדריכלים ומתכנני ערים
מפרץ חיפה בסביבות 2034 (דמיות: יער אדריכלים ומתכנני ערים)

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה הבוקר (7 ביולי) לאשר את ההנחיות, שעל פיהן יתבצע תסקיר ההשפעה על הסביבה של פרויקט "מתחם 2" במפרץ חיפה. התסקיר יהיה חלק מיישום תוכנית המתאר הארצית למפרץ חיפה (תמ"א 75).

"מתחם 2", שמקדמת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), משתרע על שטח של כ-12,400 דונם. זהו אחד ממתחמי הפיתוח המרכזיים בתמ"א 75 למפרץ חיפה.

המתחם יכלול כ-70 אלף יחידות דיור, כ-1,000 חדרי מלון, שטחי תעסוקהב שישתרעו על פני כ-1.8 מיליון מ"ר, אזורי מסחר ומלאכה, לצד פארקים, שטחים פתוחים ופתרונות לניהול נגר (מפרץ חיפה סבל בעבר מהצפות קשות), כחלק מתהליך שיקום ופיתוח המרחב.

הנחיות התסקיר יחייבו את המפתחים לבצע מיפוי ובדיקות מחמירות של זיהומי הקרקע, המים וסיכוני החומרים המסוכנים שמצויים במתחם. המטרה היא לקבוע כיצד יש לטהר את השטח משאריות של מזהמים לפני שתחל הבנייה.

ההנחיות שמות דגש על ההשפעות ההדדיות הנובעות משינוי היעוד והפיכת האזור למעורב שימושים וכן למימוש הפיתוח ביחס להפסקת פעילות המפעלים הקיימים.

ההליך הכרחי מכיוון שללא השלמת תסקיר ההשפעה על הסביבה ואישורו על ידי המשרד להגנת הסביבה – לא ניתן יהיה להפקיד את התוכנית המפורטת של "מתחם 2" לעיון והערות הציבור.

לפי התוכנית של רמ"י, המתחם מיועד להפוך מאזור של תעשייה פטרוכימית כבדה למרכז עירוני חדש שישלב תעסוקה נקייה, שטחי מסחר, פארקים מטרופוליטניים ירוקים ואלפי יחידות דיור.

מדובר במתחם השני מתוך ארבעה מסוגו שאותם החליטה המועצה הארצית לקדם.

אף על פי שבמנהל התכנון הודיעו על ההחלטה בחגיגיות, צריך לציין שתחילת הבנייה ב"מתחם 2" של מפרץ חיפה (האזור הכולל את בתי הזיקוק) רחוקה מאוד. ההערכות מדברות על שנת 2030 עד 2034, מכיוון שהקרקע תחת המפעלים הפטרוכימיים ספוגה בחומרים מסוכנים ובדלקים.

תסקיר ההשפעה על הסביבה שאושר היום נועד כדי למפות את שיירי החומרים. הליך פינוי הקרקע, החפירה והטיהור יימשך להערכת המומחים בין 3 ל-5 שנים מרגע סגירת המפעלים.

עלותו של הפרויקט – כמה מיליארדי שקלים והוא כולל פיצויים לחברות האנרגיה, חברת בז"ן ולחברות הבת, בגלל קיצור תקופת הזיכיון והשבתת המתקנים לפני הזמן.

המנוע הכלכלי המרכזי למימון הפרויקט צפוי, על פי התכנון, להגיע משיווק הקרקעות.