הדו"ח השנתי של הסניגוריה הציבורית הוגש הבוקר לשר המשפטים (1 יולי). בשנת 2025 ייצגה הסניגוריה הציבורית בכ-125 אלף הליכים שונים בבתי המשפט. הסניגוריה ייצגה יותר מ-31 אלף עצורים וכ-31.6 אלף נאשמים בתיקים פליליים.
בתוך כך, שר המשפטים יריב לוין הודיע, כי החליט להאריך בחמש שנים נוספות את כהונתה של הסניגורית הציבורית הארצית, עו״ד ענת מיסד כנען. לוין המבקר בחריפות את הפרקליטות, מלא שבחים כלפי הסניגוריה הציבורית בהנהגתה של מיסד כנען, אשר לדבריו "הוכיחה בשנים האחרונות חוסן יוצא דופן ומקצועיות ללא פשרות, תוך שמירה על רציפות תפקודית ומתן ייצוג שוטף ואיכותי, הן בימי שגרה והן בתקופות החירום".
האם שר המשפטים יטה אוזן באותה מידה גם להתרעות והקריאות היוצאות מהסניגוריה הציבורית, על הפגיעה המתמשכת בזכויות אסירים בישראל ותנאי הכליאה הבלתי אנושיים?
בדו"ח שנתי המסכם את השנה החולפת, הסניגוריה הציבורית מתריעה על החרפה במשבר הכליאה. מצבת האסירים והעצורים – בטחוניים ופליליים – אשר זינקה מאז תחילת המלחמה, עומדת כבר על למעלה מ-23,200 בני אדם – הרבה מעבר לתקן הכליאה הקבוע בחוק (16,300).
כ-61% מהכלואים, מתוכם 41% מהאסירים הפליליים, מוחזקים בשטח מחיה קטן מ-3 מ"ר שאינו עומד בהוראות בג"ץ. כ-4,400 כלואים (מתוכם כ-1,900 פליליים) ישנים על מזרונים על הרצפה, ללא מיטה.
אף על פי שמלחמת "חרבות ברזל" הסתיימה – ההכרזה הממשלתית על "מצב חירום כליאתי" עדיין נמשכת ומכשירה המשך דרדור התנאים בבתי הכלא, לרבות מצב הצפיפות, ההגיינה והתברואה, מבלי שנראה שינוי ממשי באופק.
הסניגוריה הציבורית העלתה הצעות רבות להתמודדות עם משבר הכליאה, אך לדבריה "מקבלי ההחלטות" לא ערכו שום דיון לעומק, למרות חלוף הזמן מאז תחילת "מצב החירום".
הסניגוריה קוראת לקדם באופן מיידי צעדים לצמצום מספר האסירים הפליליים – כגון אימוץ חלופות מאסר, קידום ענישה בקהילה, הפחתת השימוש בעונשי מאסר קצרים, צמצום מעצרים מיותרים והגברת שחרורים מוקדמים במקרים מתאימים.
אחד הפתרונות שהועלו היה קידום חקיקה ל"מאסר בית בפיקוח אלקטרוני" – אך הדיונים מתנהלים בקצב איטי.
נתוני המשטרה מספקים זווית נוספת למשבר: על פי המשטרה, כמות המעצרים הכללית עלתה ב-8% בשנת 2023 (השנה האחרונה לגביה ניתן דיווח מלא) – ונראה כי מעצרים רבים לא נחוצים. כ-60% מהמעצרים שהחלו לצרכי חקירה, לא הבשילו בסופו של דבר לכתבי אישום.
הסניגוריה הציבורית מתריעה בדו"ח כנגד מגמת חקיקה של חברי הכנסת, להרחבת סמכויות המשטרה, תוך "ייבוא" כלים קיצוניים מהתחום הביטחוני אל התחום הפלילי האזרחי.
בצל מצב החירום, הקואליציה ובעיקר השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר פועלים להרחיב עוד ועוד את סמכויות האכיפה. המטרה המוצהרת היא להתמודד עם הפשיעה, בעיקר בחברה הערבית.
האמצעים שמציעה הקואליציה:
– הצעות חוק דרקוניות כגון הכרזה על ארגוני פשיעה כארגוני טרור. הצעה זו מבקשת להחיל הסדרים כמו מניעת מפגש עצור עם עורך דינו – בדומה לעצירים בטחוניים (מחבלים); השהיית הבאת עצור בפני שופט; וסמכות חיפוש סמוי בחומר מחשב ובטלפונים – למעשה אישור מחודש לשימוש ברוגלות.
– תיקונים נרחבים בחוק המאבק בארגוני פשיעה כפי שפורסם השבוע ב"פוסטה", לרבות הסדרים מנהליים בתחום תפיסת וחילוט רכוש, רק על בסיס מידעים מודיעיניים כאשר אין ראיות קבילות.
בשנים האחרונות אושרו יוזמות חוק נוספות להגברת הכוח של רשויות האכיפה:
– חוק הגבלות מנהליות על פעילים בארגוני פשיעה.
– הארכת הוראת השעה בדבר הרחבת סמכות שוטר לבצע חיפוש בבית/במקום ללא צו שיפוטי.
– שורת הצעות חוק שקבעו החמרה דראסטית במדיניות הענישה. הכל, לדברי הסניגוריה הציבורית, תוך התעלמות מוחלטת ממשבר הכליאה החמור והמתעצם והצפיפות הקשה במתקני המעצר ובבתי הסוהר.
הסניגוריה הציבורית קוראת לקדם יוזמות חקיקה לחיזוק זכויות נחקרים – ובראשן עיגון הזכות לנוכחות סניגור בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלויות; וכן לפעול לייעול ההליך הפלילי ולהפחתת העומס על מערכת המשפט, תוך שמירה על זכויות החשודים והנאשמים.
הסניגוריה הציבורית תומכת גם בהצעת חוק להגבלת זכות הערעור של המדינה על זיכוי נאשמים. הצעה ברוח זו מונחת על שולחנה של ועדת חוקה בכנסת.
הישג משמעותי של הסניגוריה הציבורית בשנה החולפת, היה קבלת עתירה שהגישה לבג"צ בעניין חיפוש בטלפונים. בג"ץ קבע בפסק דין דרמטי הנוגע לכל נחקר בישראל – כי בתוך כשנה ייאסר לחלוטין חיפוש משטרתי בטלפון נייד ללא צו שופט.
בעקבות עתירת הסניגוריה, בג"ץ פסל בספטמבר 2025 את הנוהל המשטרתי והנחיית פרקליט המדינה שאפשרו ביצוע חיפושים בטלפונים על בסיס "הסכמה מדעת" כביכול של הנחקר וללא אישור שופט.
בעתירה טענה הסניגוריה, כי "הסכמת החשוד" אינה יכולה להוות תחליף לצו שופט ואין לתת לה משקל כאשר החשוד ניצב בפני איש מרות וחושש מתוצאות סירוב. בג"ץ קבע בפסק הדין, כי חיפושים ללא צו ייאסרו – אם המחוקק לא יסדיר אותם כחריג בחקיקה תוך שנה וחצי.
שנת 2025 נרשמה כשנת מפנה גם במאבק של המחלקה למשפטים חוזרים בסניגוריה הציבורית – לאחר שבג"ץ קיבל שתי בקשות למשפט חוזר בתיקי רצח סבוכים.
אסיר העולם סופיאן מסלוחי מירושלים זוכה מרצח של סוחר התכשיטים מנשה עטר מרעננה בשנת 1990 – לאחר שהספיק לרצות בכלא יותר מ-30 שנות מאסר.
מסלוחי הורשע בזמנו על סמך הודאה שנגבתה ממנו על ידי מדובב. הבקשה למשפט חוזר נסמכה על ארוע חריג שהתקיים בתא המעצר בין מסלוחי בן ה-18 דאז לבין המדובב. הסניגוריה הציבורית טענה, כי הנאשם עבר תקיפה מינית על ידי המדובב. בית המשפט העליון בחן את הראיות ואישר עריכת משפט חוזר – אך הפרקליטות הסכימה לזכות את מסלוחי גם ללא קיום משפט נוסף.
עוד משפט חוזר נקבע בעניינו של אסיר העולם ג'מיל סרור, שהורשע ברצח בשנת 2009 על רקע סכסוך דמים, בהתבסס על ארבעה עדי ראייה. צוות ההגנה הציג מספר תצהירים חדשים המצביעים על כך שגרסת התביעה היתה חסרה ומטעה. הוכח, כי עדויות התביעה תואמו מראש על ידי בני המשפחה היריבה, במטרה להסתיר את זהות היורה האמיתי, ובית משפט העליון קבע כי משקלן של הראיות החדשות מחייב בירור מחודש של האמת.
פרקטיקה פסולה
בעקבות עבודת סניגורים ציבוריים, התביעה המשטרתית חזרה בשנת 2025 מ-1,273 כתבי אישום – קרוב ל-9% מכל התיקים הפליליים שהסתיימו בשנה זו. בין העילות שבגינן ביקשה הסניגוריה מחיקת כתבי אישום, בולטת טענת "זוטי דברים", שלפיה מדובר במעשים קלי ערך שאין בהם עניין ציבורי-פלילי.
"הגביע הקדוש" של סניגורים הוא קבלת טענות "הגנה מן הצדק" על ידי בית המשפט. המדובר בהחלטות על ביטול כתבי אישום לנוכח מחדלי חקירה או עוולות חמורות במיוחד שבוצעו על ידי המשטרה והתביעה.
בתיק מסוים שהתנהל בבית משפט השלום באילת, בוטל כתב אישום בשל שימוש בפרקטיקה פסולה של "תשאול נעלם".
באותו אירוע, מידע מודיעיני הוביל את המשטרה לחפש בביתו של הנאשם מכשיר טלפון, אשר על פי החשד נגנב על ידו. במהלך החיפוש ביצע קצין תשאול של הנאשם בחדר סגור, שבו הבהיר הקצין כי אם יודה, צפוי לו קנס בלבד במקום עונש מאסר בפועל.
כתוצאה מהתשאול, הנאשם הודה בגניבת המכשיר. לאחר הגשת כתב האישום, התביעה השמיטה מחומרי החקירה כל זכר לנוכחותו של קצין המודיעין, אשר נחשפה במקרה על ידי הסניגור בעת עיון בסרטוני מצלמות הגוף של השוטרים.
הקצין הצהיר בעדותו, כי מדובר בפרקטיקה נפוצה שנועדה לקבל "תובנות" מהחשודים ו"לזרז הליכים". בית המשפט קבע כי מדובר בהפרה חמורה של כללי החקירה, תוך פגיעה משמעותית בזכותו של הנאשם להליך הוגן והורה על ביטול כתב האישום מכוח הגנה מן הצדק. הנאשם בתיק זה יוצג על ידי עו"ד אילון בירנבוים.
אלימות שוטרים
בשנת 2025 העמיקה הסניגוריה הציבורית את פעילותה להתמודדות עם מקרי אלימות משטרתית. הסניגוריה הגישה 297 תלונות על אלימות שוטרים בתיקים שבהם ייצגה.
באחד המקרים, במחוז ירושלים, שוחרר חשוד ממעצר בעקבות אלימות קשה. תחילת האירוע היתה כאשר האיש תיעד בטלפון הנייד שוטר שביצע חיפוש בביתו. בתגובה, עיכב אותו השוטר לחקירה בחשד לתקיפת עובד ציבור.
בהמשך בתחנה, נלקח החשוד לחדר צדדי והוכה באגרופים בכל חלקי גופו על ידי אותו שוטר. כתוצאה מכך, הוא סבל מדימומים וחבלות ונזקק לטיפול רפואי. הסניגורית אשר הגיעה לייעץ למתלונן טרם חקירתו, הבחינה במצבו הקשה והגישה ערר לבית משפט השלום בירושלים בדרישה לשחרורו המיידי. בעקבות הגשת הערר, המשטרה הודיעה כי היא מסכימה לשחרורו ותלונה הועברה למח״ש.
בתיק אחר בוטל כתב אישום נגד שוהה בלתי חוקי (שב"ח) שנעצר בנס ציונה, בשל אלימות קשה מצד שוטרים בעת מעצרו. בתיעוד המעצר נראה החשוד שרוע על הקרקע בעוד שוטרים חובטים בו ומקללים אותו. לטענתו, האלימות נמשכה לאחר מכן בניידת ובתחנה. אף שביקש להגיש תלונה – התלונה לא הועברה מהמשטרה למח"ש. לאחר שהוגש כתב אישום בגין שהייה בלתי חוקית, התקבלה טענת הסניגורית עו"ד שני מנחם להגנה מן הצדק.
הסניגורית הארצית עו"ד ענת מיסד כנען מסרה בסיכום הדוח השנתי: "במדינת ישראל יש יותר מדי מעצרים ומאסרים קצרים דווקא בגין מעשים קלי ערך. בתי הכלא עולים על גדותיהם, עד כי רשויות הבטחון משחררות עצורים בשל העדר מקום, אבל רשויות האכיפה הפלילית ובראשן הפרקליטות מסרבות להביא זאת בחשבון.
"מדיניותן המחמירה פוגעת בעיקר באוכלוסיות מוחלשות אשר נזקקות בעיקר לטיפול ורווחה ולא לכליאה. גם השנה פעלה הסניגוריה לריסון הכח של המשטרה והתביעה בייצוג בבתי המשפט, בהליכי החקיקה בכנסת ואף בבג״ץ. אני מלאת הערכה למאות הסניגורים המייצגים מטעם הסניגוריה הציבורית במסירות ובמקצועיות".
