נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס פרופ' מנחם פינקלשטיין, הגיש את הדו"ח השנתי לשנת 2025 לשר המשפטים יריב לוין וליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.
בשנת 2025, טיפל פינקלשטיין ב-270 תלונות שהוגשו נגד הפרקליטות, היועצת המשפטית לממשלה, תובעים משטרתיים ותובעים בכלל גופי ורשויות המדינה.
יותר מרבע מהתלונות נמצאו מוצדקות, אך לנציב אין "שיניים" לנקוט הליכים נגד פרקליטים ותובעים עקב מחדלים בתפקודם – וזו נקודת תורפה במוסד זה.
הנציב מגיש המלצות מערכתיות ופונה ליועמ"שית ולראש אגף חקירות במשטרה בדרישה לתיקון כשלים מקצועיים – אך אין הסקת מסקנות אישית.
"הרפורמה המשפטית" של יריב לוין פסחה לחלוטין, באופן תמוה, על מוסד הביקורת על הפרקליטות. לוין לא קידם הצעת חוק לחיזוק סמכויות הנציב – הצעת חוק שאותה ביקשו לקדם גם הנציב הנוכחי פינקלשטיין וגם קודמו דוד רוזן.
לוין העדיף לקדם את חוק מח"ש, אשר אמור להקים מחדש את המחלקה לחקירות שוטרים מחוץ לפרקליטות – ולהקנות לה סמכויות לפתיחה בחקירה פלילית גם כנגד פרקליטים (החוק טרם אושר סופית).
כבכל שנה, תלונות המוגשות לנציב חושפות כשלים חמורים, כמו הסתרה או מחדל בהעברת חומרי חקירה מהתביעה להגנה.
בתיק מסוים, תובע משטרתי לא העביר לסניגור חומרי חקירה מהותיים, גם אחרי שניתנה החלטת בית משפט.
כתוצאה מכך, מתלוננת בתיק – עדת תביעה מרכזית – נחקרה מבלי שלהגנה היה את מלוא החומר. הסניגור חקר נגדית את המתלוננת, ורק בהמשך גילה כי אחת מעדויותיה במשטרה כלל לא נמסרה לו.
הנציב פינקלשטיין מצא כי מדובר ב"שגגה", לכאורה בתום לב, שכן אותה עדות נרשמה בתיק חקירה נפרד. הנציב העביר את הערותיו לראש חטיבת התביעות במשטרה.
ביקורות נוספות המופיעות בדוח השנתי של הנציב:
– שרשרת פגמים בטיפול הפרקליטות בתיק בעניינם של קטינים, הובילה להימשכות הטיפול בתיק זמן רב ולפגיעה באופק שירותו הצבאי של אחד הקטינים, אף על פי שהתיק נסגר.
מדובר בתיק שבו נחקרו מספר קטינים בחשד לתקיפה בצוותא. התיק נגנז על ידי פרקליטות מחוז תל אביב רק אחרי יותר מ-15 חודשים.
אחד הקטינים התלונן, כי אף על פי שלא ביצע את העבירה, כפי שניתן להיווכח מסרטונים שהציג במשטרה, התיק נגדו נותר פתוח למעלה משנה.
בהתאם להנחיית יועמ"ש, על התביעה לפעול במהירות כאשר מדובר בקטינים ולהגיש כתב אישום תוך שנה – או לסגור את התיק.
בפועל, רק אחרי שנה וחודשיים, פנתה הפרקליטה המטפלת לשירות המבחן, כדי לקבל את עמדתו ביחס לשניים משלושת הקטינים שנחשדו בתקיפה, מאחר שלפני כן היא עסקה בעניינו של החשוד המרכזי בלבד.
התנהלות זו, כתב הנציב פינקלשטיין, "הובילה לכך שהטיפול בעניינם של הקטינים ארך זמן רב, בניגוד לתכלית חוק הנוער וההנחיות שהקציבו זמני טיפול קצרים ומוגדרים לטיפול בתיקים מסוג זה ונתנו תיעדוף לקידומם. נראה, כי דברים אלה לא עמדו לנגד עיני הפרקליטות בטיפולה בתיק זה".
– פגמים בהליכי שימוע לחשודים: בהחלטה אחרת, אשר פורסמה בעקבות תלונה של עו"ד פיני פישלר, הנציב פינקלשטיין ביקר את יחידות התביעה המשטרתית, על כך שבניגוד לפרקליטות הן נמנעות מליידע חשודים על זכויותיהם המלאות בעריכת שימוע לפני כתב אישום.
בבדיקת הנציב בעקבות תלונת עו"ד פישלר, נמצא כי התביעה המשטרתית אינה מיידעת חשודים על זכותם לקבל את עיקרי חומר החקירה, בטרם הגשת כתב אישום, כדי שיתקיים שימוע אמיתי. התביעה המשטרתית הודיעה כי תתקן את הנהלים בעניין זה.
ההחלטה פורסמה לראשונה ב"פוסטה" במאי 2025.
– ממצאים בדויים על ידי בינה מלאכותית. חוקרת משטרה הסתמכה על ממצאים בדויים שנוצרו בידי בינה מלאכותית. חוקרת וקצינים במחלק אכיפה כלכלית בלהב 433, עשו שימוש בתוכנת בינה מלאכותית, כדי לנסח מסמך משפטי – בקשה להארכת תפוסים של תושב אום אל-פחם, בעל צ'יינג' שנחשד בתיק הלבנת הון.
הסנגור של החשוד עו"ד תמיר קלדרון ממשרד דורון טיקוצקי, חשף, כי המסמך שהגיש קצין החקירות לבית המשפט, ציטט נוסח בדוי של סמכויות חיפוש ותפיסה במחשב ושל חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.
המשטרה למעשה נימקה את בקשתה להאריך צו לתפיסת רכושו של החשוד, תוך התבססות על "סעיפי חוק" לא קיימים, משום שהחוקרים שערכו את המסמך לא בדקו את הטקסט שהכתיב להם ה-AI.
בעקבות המלצת הנציב פינקלשטיין, גיבשה היועצת המשפטית לממשלה כללים מנחים לשימוש בכלי הבינה המלאכותית בכל יחידות התביעה והפרקליטות.
ההחלטה פורסמה לראשונה ב"פוסטה" באוגוסט 2025.
גניזת תיק הונאה חמור (כולל זיוף חתימות של רשם בית משפט)
הסיבה: מחדלי המשטרה והפרקליטות:
מדובר בתלונה שהגיש עו"ד שחר מנדלמן, בגין סגירת תיק חקירה נגד מנהלת מרפאה בתל אביב, שנחקרה בחשד לזיוף חתימות של רשם בית משפט מכהן וזיוף תצהירים. בגין אלה היא קיבלה, לכאורה במרמה, ביטול של צווי עיכוב יציאה מהארץ.
בתגובה לערר שהגיש עו"ד מנדלמן על סגירת התיק, המשנה לפרקליט המדינה אפרת גרינבוים, ציינה כי פעולות חקירה נדרשות לא בוצעו על ידי המשטרה במשך מספר שנים ולכן עבירות ההונאה המיוחסות לחשודה התיישנו, הגם שהיו ראיות לכאורה כאלה.
הנציב פינקלשטיין מתח ביקורת חריפה גם על הפרקליטות, אשר לא עמדה במועדים הקבועים בחוק לטיפול בערר. הנציב כתב: "לא מוצה הדין עם חשודה בעבירות חמורות, רק בשל מחדלים ממשיים מצד רשויות אכיפת החוק. המשטרה והפרקליטות הזניחו הטיפול בתיק – ואז העלו טענת התיישנות כנימוק לגניזתו… אין מדובר בתקלה נקודתית, אלא תקלה מערכתית חוזרת הפוגעת פגיעה ממשית באינטרס הציבורי למיצוי הדין עם חשודים ומובילה לכרסום באמון הציבור במערכת המשפט".
החלטת הנציב פורסמה לראשונה ב"פוסטה" בספטמבר 2025.
המלצות שאינן מיושמות
פינקלשטיין מונה בדוח מספר "המלצות" או הערות מערכתיות, שניתנו על ידי הנציבות (חלקן אף על ידי קודמו דוד רוזן) וטרם יושמו על ידי המשטרה והפרקליטות.
– המלצת הנציב מ-2020 בנושא פרקטיקה בלתי ראויה שנהוגה על ידי משטרת ישראל, לפיה הגשת תביעה אזרחית נגד שוטר גורמת להפסקת בירור תלונה פנימית או הליך משמעתי המתנהלים נגד השוטר במשטרה.
הדבר עלה מבירור תלונה של תושב שכונת התקווה, שהתלונן על מעצר שווא עקב עימות עם שוטרת ברחוב. מח"ש העבירה את התיק לטיפול יחידת תלונות הציבור של המשטרה – שם החליטו לעצור את הבירור כי האזרח הגיש תביעה. הנציב רוזן כתב בעניין זה, כי מהתנהלות היחידה לתלונות הציבור במשטרה (מסתבר שיש יחידה כזו), עולה כי במקום טיפול בתלונות, עולה "מראית עין של רצון המשטרה להגן על הנמנים על שורותיה, חלף בחינת התנהלותם באופן אובייקטיבי ובלתי תלוי".
הנציב פינקלשטיין מציין כעת, כי המצב לא השתנה: המשטרה מבקשת להשאיר על כנה את המדיניות שהגשת תביעה על ידי האזרח עוצרת בירור פנימי או הליך משמעתי נגד השוטר.
משרד המשפטים עדיין לא גיבש עמדתו בסוגיה.
המלצה אחרת של הנציב מ-2020 לפרקליט המדינה – לקביעת מדיניות להעברת תיקי העבודה של המעבדה הפורנזית (מז"פ) לתביעה, ולהנחיית התביעה לכלול את תיק העבודה המלא במסגרת רשימת חומרי החקירה – לא יושמה. הגם שחלפו כמעט שש שנים ממתן ההמלצה של הנציב רוזן, לא התקבלה כל החלטה אופרטיבית.
בפברואר 2026 המשנה ליועמ"ש עדכן את הנציב פינקלשטיין כי הנושא עדיין בבחינה בלשכת היועצת המשפטית לממשלה.
היועמ"שית נדרשת לבחון שוב
הדוח מציין מספר תלונות שהוגשו נגד היועמ"שית גלי בהרב מיארה עצמה, לרוב בשל עיכוב ארוך בקבלת החלטות בתיקי חקירה רגישים. למשל, תיקים נגד נבחרי ציבור, או כאלה העוסקים בעבירות הסתה ומחייבים אישור מיוחד לפתיחה בחקירה.
אחת התלונות נגד היועמ"שית שנמצאה מוצדקת, הוגשה על ידי עו"ד פיני פישלר.
עו"ד פישלר התלונן על כך שבהרב מיארה דחתה על הסף את הערר שהוא הגיש על סגירת התיק בפרשת "המימד החמישי", מבלי שהערר עצמו נבחן.
כזכור, משקיעים ומנהלים בחברת "המימד החמישי" נחקרו בחשד להצגת מצגי שווא למשטרה, במסגרת התקשרות בפטור ממכרז, לאספקת פיילוט למערכת בינה מלאכותית למשטרה ב־2014.
היועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט קיבל כמה החלטות בתיק. למשל, הוא קבע שיו"ר החברה בזמנו, בני גנץ, אינו חשוד.
לימים התיק נסגר גם לאחר חקירה נגד בעלי מניות ומנהלים בחברה.
עו"ד פישלר הגיש ערר על גניזת התיק, אך היועמ"שית בהרב מיארה סירבה לדון בו מחמת "מניעות" – משום שהיועמ"ש הקודם מנדלבליט קיבל את ההחלטות.
הנציב פינקלשטיין קיבל תלונה של עו"ד פישלר בנושא וקבע כי הסירוב של היועמ"שית לבחון את הערר אינו מוצדק. לכן היועמ"שית תידרש שוב לבחון את התיק.
