 |
| נאור אטיאס ז"ל (צילום: מתוך מצגת לזכרו באתר יוטיוב) |
הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי מרכז גזר 14 שנות מאסר על קטין שהורשע בהריגת הנער נאור אטיאס ז"ל. אטיאס נהרג מדקירת סכין לאחר שנלכד במרדף שהתפתח בעקבות אירועי אלימות בפתח תקווה, אירועים בהם כלל לא נטל חלק. השופטים – רות לורך, צבי דותן ועירית וינברג נוטוביץ, הביעו בגזר הדין דאגה קשה מהתגברות תופעת בני הנוער הנושאים נשק קר ומנהלים קטטות אלימות ברחובות. הם הוסיפו כי מעשים קשים אלה מובילים לעונשי מאסר ממושכים, למרות למרות גילם הצעיר של העבריינים".
אטיאס, נער אהוב, היה בן 16 בלבד. אחד מהנאשמים, שדקר אותו בפועל, הואשם ברצח, בעוד ששני נאשמים אחרים הואשמו בחבלה בכוונה מחמירה בצוותא חדא, לאחר שהיכו את אטיאס ושני קטינים אחרים במוטות. הרקע לביצוע המעשים היה ויכוח שפרץ שעות ספורות קודם לכן בין אחד מהנאשמים לבין קטין אחר, חברו של אטיאס, על כך ש"התחיל" עם חברתו.
ב-3 בינואר, בסביבות השעה 22:00, שהו שניים מהנאשמים וקטינים נוספים בגינה ציבורית בפתח תקווה. בשלב מסוים התגלע ויכוח בין אחד מהנאשמים לבין קטינה שהיתה באותה העת חברתו. היא עזבה את הגינה עם חברתה, ולאחר מכן עזבו גם שני הנאשמים את המקום.
לאחר זמן מה שבה הקטינה אל הגינה, אז שהו בגינה מספר קטינים, ביניהם נאור. בסמוך לאחר הגעתה לגינה, התקשר אליה חברה של הנערה ושאל אותה למעשיה. היא השיבה שהיא "נמצאת בגינה עם ידידים שלה". מאחר ותשובתה לא מצאה חן בעיני הנאשם, הוא החליט להגיע אל הגינה יחד עם הנאשם הנוסף. השניים הצטיידו במוטות קשיחים, וכשהגיעו לגינההורה הנאשם לחברתו לעזוב את המקום. לאחר שסירבה, התפתח ביניהם ויכוח, ואחד הקטינים ששהה בגינה, התערב ודרש מהנאשם להניח לה. לאחר דין ודברים, היא עזבה את המקום.
הנער שהתערב בוויכוח עזב גם הוא יחד עם חבריו את הגינה. בדרכם הם פגשו נער נוסף המוכר להם, שהציע לערוך "סולחה" בין המעורבים. לכן חזרו הקטינים שוב אל הגינה, ושוב פגשו שוב את הנאשמים 2 ו-3. אחד מהם לחץ את ידו של הנער שהתערב, ועזב את המקום עם חבריו.
אבל בשעה 1:28 לפנות בוקר, בעודם בגינה, התקשר הנאשם מספר פעמים לחברו, הנאשם המרכזי שעד כה לא היה מעורב בסיפור, וביקש ממנו לסייע לו לרדוף אחר הנער שהתערב ואחרי חבריו.
 |
הנאשם המרכזי יצא אל המקום עם סכין יחד עם חברו, שנהג ברכבו ללא רישיון נהיגה. אל השניים הצטרף חבר נוסף, והם חברו לשני הנאשמים האחרים בגינה.
בזמן ששני הנאשמים המתינו לנאשם המרכזי, הם ביקשו משני קטינים אחרים ששהו שם וביקשו מהם לצאת בעקבות הנער שהתערב וחבריו, כדי שידווחו לו לאן הלכו והיכן הם נמצאים. לאחר מכן, קטינים אחרים הסיעו את שני הנאשמים למקום הימצאם של הנער שהתערב וחבריו. מיד אחריהם צעדו במהירות הנאשם המרכזי וחבריו.
בדרך היכה אחד הנאשמים את אחד מחברי הנער שהתערב ולאחר מכן השיגו הנאשמים את אטיאס ונער נוסף והחלו להכותם, תוך שאחד הנאשמים קורא לעבר אטיאס: "איפה החבר שלך?". מיד לאחר מכן, נאשם אחר היכה את אטיאס באמצעות המוט שאחז, ואילו הנאשם המרכזי בעט בו באמצעות ברכיו. כתוצאה מהמהלומות, אטיאס התכופף ואז הנאשם המרכזי שלף את הסכין ונעץ אותה בעוצמה בגופו. מיד לאחר מכן דקר אותו שוב, ללא שאטיאס התגרה בו.
אחר כך הנאשמים עזבו את המקום בריצה. אטיאס איבד את הכרתו ופונה לבית החולים, שם נקבע מותו, בעקבות פצע הדקירה בלב ובבטן.
לבקשת הפרקליטות, הוגש לבית המשפט תסקיר אודות משפחתו של אטיאס, המונה זוג ותשעה ילדים, בני 10 חודשים עד 21 שנים. הוא היה הבן השני במשפחה, שמנהלת מזה מספר שנים אורח חיים דתי – משפחה נורמטיבית וחמה, שבעקבות מותו של נאור, חוותה שבר עמוק וכואב. "האכזריות והסתמיות של האירוע שהוביל למותו של בנם הותירו אצלם זעזוע עמוק ופגיעה קשה בתחושת הביטחון", ציינו השופטים בהחלטתם והוסיפו כי מותו של נאור גרם למשפחה נזקים שונים. אמו פועלת להנצחתו, ומעבירה הרצאות לנשים ולבני נוער, בין היתר אודות קורותיו של בנה. הורי הנאשם אמרו כי הם מצפים לקבל פיצוי מהנאשם.
מאחר שהנאשם המרכזי היה קטין בעת ביצוע המעשים, השופטים קבעו כי הוא ביצע את המיוחס לו מבלי להרשיע אותו. לאחר קבלת תסקיר המבחן הוא הורשע בהריגה, וצירך לכתב האישום גם כתב אישום נוסף על גניבת אופנוע.
 |
| ראש ההרכב, השופטת לורך |
הנאשם, כיום בן 18 וחצי, בן זקונים במשפחתו, הוא בן למשפחה של חוזרים בתשובה, שחזר בשאלה לפני מעצרו, אך בכלא שב לאורח חיים דתי. הוא סיפר לשירות המבחן כי נהג להסתובב עם סכין בכיסו להגנה עצמית, וכי ביום שבו דקר את אטיאס למוות הוא שתה כמות גדולה של אלכוהול. הוא טען כי הוא רצה להגן על חברו, אחד מהנאשמים האחרים, והתקשה לשחזר את אירוע הדקירה. הוא הביע חרטה עמוקה ואמר כי הוא מקבל אחריות מלאה על תוצאות מעשיו. בני משפחתו אמרו כי הם אבלים על בנם ועל הקורבן.
לפי שירות המבחן, הנער הנאשם שולב בפרויקט טיפולי שיקומי בכלא, השתתף כתומך ואף סייע לנערים חלשים, ואפילו סיים את רוב בחינות הבגרות בהצלחה.
"חובת החברה לעשות לשיקומו של העבריין הקטין אינה מקהה את הצורך בענישה אפקטיבית, אשר מביאה בחשבון גם את שיקולי הגמול וההרתעה. הצורך להגן על הציבור מפני עבריינים המבצעים עבירות אלימות חל גם במקום שמבצע הפשע הוא קטין", ציינו השופטים בהחלטתם, "סתמיות האירוע, הבחירה האקראית בקורבן, ריבוי הדקירות, וכיוונם לעבר איברים חיוניים, הופכים את המעשים לחמורים במיוחד וממקמים אותם ברף הגבוה של עבירת ההריגה, שהיא מהעבירות החמורות המצויות בספר החוקים".
"במותו בן 16 בלבד, לא זכה לספר את סיפור חייו", הוסיפו השופטים, "הוריו חווים מאז אובדן ושבר קשים מנשוא, חייהם השתנו ללא היכר, ולכאבם אין מזור".
מלבד המאסר בפועל, השופטים גזרו על הנאשם גם 18 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 258 אלף שקל למשפחת אטיאס.
על הנאשמים האחרים גזרו השופטים מאסרים של מספר חודשים בפועל, שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי של 10,000 שקל למשפחת אטיאס.
את הנאשם המרכזי ייצג עו"ד אבי ריכטמן. את הנאשמים האחרים ייצגו כל אחד בנפרד, עורכי הדין בן נון וגיורא זילברשטיין. את הפרקליטות ייצגה עו"ד ליאת פלג.
עו"ד ורד אנוך, המייצגת את משפחתו של נאור אטיאס, מסרה בתגובה: "המשטרה סבורה שהעונש שנגזר על שלושת הנאשמים לא הולם בחומרתו לא את נסיבות האירוע ואת הערך שמאוד חשוב למשפחה, וזה הרתעה עתידית. למרות שמדובר בנאשמים שהיו קטינים אז המשפחה ציפתה לענישה חמורה יותר גם לגבי הנאשם המרכזי וגם לגבי שני הנאשמים האחרים שלמעשה לא נגזר עליהם עונש מאסר בין כותלי הכלא".
עו"ד אבי ריכטמן, המייצג את הנאשם המרכזי, מסר בתגובה: "לדעתנו העונש חמור . לא התחשבו מספיק בנסיבות אישיות והעובדה שמדובר בקטין שבתקופת מאסרו עד עכשיו שיקם את עצמו בצורה יוצאת דופן . הוא נבחר למצטיין שנתי בבית הסוהר אופק , הפך לחונך שתמך בהרבה אסירים אחרים,, הוא לקח אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה. בהתחשב בכל אלה והעובדה שהוא היה רק בן 16 וחצי בזמן ביצוע העבירה אנו סבורים שהעונש הוא חמור. אנחנו שוקלים לערער על גזר הדין".
עו"ד גיורא זילברשטיין, המייצג את אחד מהנאשמים שהורשע בחבלה בכוונה מחמירה, מסר בתגובה: "אני מאוד מרוצה מהתוצאה. בית המשפט הטיל על מרשי עונש יותר חינוכי ופחות עונשי לאחר והוא ראה שמרשי במשך תקופה ארוכה שיקם את חייו, הוא נמצא בפנימייה בצפון, הוא לומד ועובד ושינה את דרכיו. לגבי התיק עצמו, בתיק לא הייתה שום ראיה לכך שהנאשם המרכזי ישלוף סכין וידקור את המנוח. בית המשפט השכיל להפריד בינו לבין הנאשם העיקרי והעונש שלו שונה בתכלית".
