לילך בר-כוכבה (31), תושבת תל-אביב, הורשעה בהחזקת 55 גרם של סמים מסוכנים לצריכתה העצמית (23 בדצמבר).
ביום ה-17 בספטמבר 2019 עוכבה בר-כוכבה במהלך נסיעה על כביש 531, בסמוך לכפר-סבא, עקב שימוש בטלפון הסלולארי בזמן נהיגה. השוטר שעיכב אותה הבחין כי בדלת הרכב ישנה שקית חשודה, בה אותרו כ-9.4 גרם של קנביס. בחיפוש נוסף שנעשה בכליה של הנאשמת, נמצאו עוד 8 שקיות ובכל אחת מהן בין 5 ל-10 גרם קנביס.
בכתב האישום המתוקן שהוגש נגדה, ייחסה התביעה לבר-כוכבה החזקת סמים מסוכנים לצריכתה העצמית. זה המקום לציין כי בשום שלב לא נטען כלפיה, כי היא נהגה תחת השפעת הסמים.
במשא ומתן שניהלה עם הפרקליטות עורכת-דינה של הנאשמת, עו"ד אליז קסנטיני, סוכם כי במסגרת הסדר הטיעון יוטלו על בר-כוכבה תקופת מאסרים על תנאי, מפוצלת בעבירות עוון ופשע וקנס בסך 3,000 שקלים. אך בסעיף נוסף של העונש, המתייחס לרישיון הנהיגה של הנאשמת, לא הצליחו הצדדים להגיע להסכם.
בשלב הטיעונים לעונש טענה נציגת התביעה, עו"ד רוני אלסטר, כי יש להטיל על הנאשמת פסילת רישיון נהיגה בפועל בהתחשב בכך כי הסמים נמצאו בכלי-רכבה. התובעת הציגה לבית-המשפט את עברה התעבורתי של בר-כוכבה עם גיליון של שלוש הרשעות שונות.
מנגד, טענה עו"ד קסנטיני כי מלכתחילה הושג הסדר בתיק היות וקיימים קשיים ראייתיים משמעותיים. עוד אמרה הסנגורית, כי מרשתה נמצאת כיום בהריון ראשון ונוכח התקופה הכלכלית הקשה המתרגשת בכלל העולם, היא עובדת בכמה מקומות שונים. הסנגורית סיפרה כי הנאשמת נעה בין נקודה לנקודה באמצעות כלי-רכבה ופסילת רישיון הנהיגה בפועל, משמעה פגיעה ישירה בפרנסתה של הנאשמת. עו"ד קסנטיני ביקשה לציין לטובה כי מרשתה ללא עבר פלילי וכי בעצם הודאתה במיוחס לה, היא חסכה זמן שיפוטי יקר ומשמעותי.
"באשר למחלוקת היחידה בעניין פסילת רישיון הנהיגה, יאמר מיד, תחילה נטיתי לדעה שיש מקום לפסילה בפועל, הלא ארוכה יש לומר, לה עתרה המאשימה וזאת בשים לב לכך שהחזקת הסמים בוצעה תוך כדי נהיגה ברכב", כתב השופט עמית פרייז בהחלטתו. "יחד עם זאת, כאשר הנאשמת נמצאת בהריון, הסבירות שתעשה שימוש בסמים בעת הקרובה ואגב-כך תסכן את ציבור העושים בדרכים במהלך נהיגתה, הינה נמוכה למדי. על-כן, מצאתי לנכון להסתפק בפסילה מותנית משמעותית".
מלבד פסילת רישיון הנהיגה על תנאי, גזר השופט פרייז על הנאשמת תקופת מאסרים על תנאי, מפוצלת בעבירות עוון ופשע, קנס בסך 3,000 שקלים וצו להשמדת הסמים. בכך קיבל השופט את הסדר הטיעון ואת טענת ההגנה.
