 |
| עופר מקסימוב (צילום מסך מתוך התוכנית "עובדה") |
לאחר שריצה כ-16 שנות מאסר, עופר מקסימוב הגיש (שני, 11.12) לנשיא המדינה ראובן ריבלין מכתב בקשה לחנינה.
מקסימוב אמור לסיים בעוד כשנה לרצות את עונשו, אך ימשיך לשהות בבית הסוהר עוד 17 חודשים בתקופת ה"חלף קנס", מאחר שאינו יכול לשלם את הקנס שהוטל עליו – כשלושה מיליון שקלים. לאחרונה נדחתה בקשתו לשחרור מוקדם. כעת, במכתב לנשיא הוא מבקש להמתיק את עונשו ולאפשר לו לשקם את חייו. את בקשת החנינה הגישה פרקליטתו, עו"ד סוזי עוזסיני-ארניה.
במכתב מתאר מקסימוב את השינוי שעבר בבית הסוהר. "בפעם הראשונה בחיי אני מרגיש בושה אמיתית. בושה על המקום שאליו הבאתי את עצמי ואת אחרים. אני חושב על הקורבנות של המעשים שלי, אנשים שאת פניהם ראיתי רק בטלוויזיה, עומדים מול הבנק עם שלטים שהלך להם הכסף. לקיחת אחריות היא כבר לא סיסמה עבורי".
 |
| נשיא המדינה בביקור בבתי כלא |
בהמשך מתייחס מקסימוב גם לאחותו, אתי אלון, ששוחררה ממאסרה לפני למעלה משנה: "יכלו להיות לאתי החיים הכי נורמטיביים בעולם ואני מנעתי אותם ממנה, גזלתי לה את השנים הכי טובות. התמונה שלה יוצאת משער בית הכלא לא יוצאת לי מהראש. זה היה היום הכי מאושר בחיים שלי. כל כך שמחתי לראות אותה חופשייה".
חייו של מקסימוב מתנהלים למעשה ברובם מחוץ לבית המאסר. בכל בוקר בשש הוא יוצא לעבודה כרתך במפעל לדלתות, מסיים לעבוד בשבע בערב, וחוזר לכלא. "אני נמצא המון שעות בחוץ במהלך היום, וגם יוצא כל חודש לחופשות", כתב לנשיא, "אז למעשה אני נמצא בחוץ יותר ממה שאני נמצא בפנים, וזה עוזר לי להרכיב בדמיון שלי את היום הזה שבו אשתחרר".
בסוף דבריו כותב מקסימוב: "יש הרבה נקודות בחיים שלי שאם רק הייתי יכול, הייתי מוחק. הייתי מוחק את ההימור הראשון שלי, ואת הקזינו הראשון שביקרתי בו. הייתי מוחק את הצ'ק הראשון שלקחתי מאתי, ובראש ובראשונה הייתי מוחק את הסבל הגדול שנגרם לקורבנות. אם רק יכולתי, הייתי מפצה את כולם אחד אחד. הייתי מבקש סליחה מכל אחד ואחת מהם, ואולי עוד אזכה לעשות את זה".
 |
||
| עו"ד סוזי עוזסיני-ארניה |
אסיר למופת
עו"ד סוזי עוזסיני-ארניה טוענת בבקשת החנינה כי כל הגורמים המטפלים במקסימוב מודעים לכברת הדרך השיקומית שעבר, שהביאה לשינוי בדפוסי חשיבתו ובאופן התנהלותו. "הוא השתתף בקבוצות טיפוליות בכלא", היא מפרטת, "השתתף בפרויקטים רבים בתוך הכלא, שימש כאסיר מלווה לאסירים אחרים, השתלב כאסיר בעבודה קבועה, יוצא לחופשות בקביעות אחת לשבועיים וכן הוכנה בעבורו תוכנית שיקומית בקהילה על ידי הרשות לשיקום האסיר".
התנהגותו של מקסימוב בכלא, הדגישה עו"ד עוזסיני-ארניה בבקשת החנינה, היתה מופתית ונטולת עבירות משמעת, והוא השתלב בהצלחה בטיפול שיקומי קבוצתי וגם בטיפול שיקומי פרטני: "אין ספק כי יציאתו לעבודה מדי יום ושובו לבית המאסר לבדו, מתאפשרת אך בשל האמון הניתן בו מצד הגורמים השונים בשב"ס, הסומכים עליו בעקבות אותו שינוי מהותי בדפוסי התנהגותו ובהלך מחשבתו".
בבקשת החנינה מדגישה עו"ד עוזסיני-ארניה כי בשלב זה על המסר הציבורי להיות שיקומי: "צריך להיות ברור כי לתהליך ממושך ומשמעותי כזה של שיקום יש משמעות. זהו מסר ציבורי השם לנגד עיניו לא רק את טובתו של האסיר הבודד, אלא את טובת הציבור בכללותו, שרוצה לקבל אל שורותיו אנשים טובים יותר ומשוקמים, ולא רק כאלו אשר ריצו את עונשם מאחורי סורג ובריח ללא כל שינוי תפיסתי ותודעתי".
בסיום כותבת עו"ד עוזסיני-ארניה: "בכל מידות האל, מידת הרחמים זוהרת הרבה יותר ממידת הדין. אפילו בשעת כעסו, הקב"ה זוכר את הרחמים. סבורני כי זכות גדולה היא לאדם לנהוג במידה זו. בהתחשב בכל האמור לעיל, מבוקש מכבוד הנשיא לעשות שימוש בסמכותו ולהורות על חנינתו של מרשי".
