הסדר טיעון לאנשיו של גולן קקון

תיק מטען החבלה בתיכון בקרית אליעזר: בית המשפט המחוזי גזר את דינם של יהודה אמזלג, יקיר בן לולו ומשה עמוס, שהורשעו במסגרת הסדר טיעון בתיק, שכלל מלבד נשיאת מטען החבלה גם עבירה של החזקת נשק. השלושה מזוהים כמי שמשתייכים למחנהו של גולן קקון.

כזכור, עם מעצרם של הנאשמים – אז עדיין חשודים – ייחסה להם המשטרה קשירת קשר לביצוע פשע וניסיון רצח של העבריין הנחשב מודיעינית ליריב שלהם, אלי דהן. ואולם, עבירות אלה לא הוכנסו בסופו של דבר לכתב האישום, והשלושה הואשמו בהחזקת ונשיאת מטען חבלה בלבד.

במהלך ההליך המשפטי התגלו קשיים ראייתיים בתיק, שהובילו לבסוף את הפרקליטות להסכים להסדר טיעון, במסגרתו תוקן כתב האישום. לפי ההסדר, עמוס הואשם רק בהחזקת המטען מכוח נוכחות משותפת במקום עם שאר הנאשמים ולא בהחזקה בפועל. לאמזלג ובן לולו יוחסה עבירת נשיאת מטען.

סנגוריהם של הנאשמים – עורכי הדין שני דרי, יוסף לוי פריינטי, רונן חליוה ומוחמד מסרי – טענו כי בעקבות פעולות שונות של המשטרה, ובהן פירוק המטען והשמדת חלק מחלקיו, נפגעה היכולת של צוות ההגנה לטעון שרכביו אינם תקינים.

עו"ד דרי	עו"ד לוי פריינטי	עו"ד חליוה

במסגרת ההסדר חזרו בהם הנאשמים מכפירתם והודו במיוחס להם בכתב האישום המתוקן. בדיון הודתה נציגת הפרקליטות בקיומם של קשיים ראייתיים ואמרה כי לדעתה מדובר בהסדר טיעון ראוי. במסגרת ההסדר, אמזלג ירצה 30 חודשי מאסר בפועל, 16 חודשי מאסר על תנאי וישלם קנס של 5,000 שקל. על בן לולו נגזר עונש זהה, אך לנוכח מאסר על תנאי שהיה תלוי נגדו והופעל, הוא ירצה 32 חודשי מאסר בפועל. עמוס, הנאשם היחיד שסעיף האישום נגדו תוקן, ירצה 26 חודשי מאסר בפועל, 15 חודשי מאסר על תנאי וכן ישלם קנס של 2,000 שקל..

"בשים לב לטיעוני הצדדים, לחומרת העבירות מחד, ולקשיים הראייתיים מאידך, ובשים לב לחרטה שהביעו הנאשמים, הודאתם והחיסכון בזמן השיפוטי, אני מאשרת את הסדר הטיעון", קבעה השופטת ברכה בר זיו.

עו"ד חליוה, המייצג את עמוס, מסר בתגובה: "במהלך ניהול המשפט חל כרסום מהותי בטענות המדינה באופן שחייב את המדינה לתקן את כתב האישום כנגד מרשי. בשל כך מרשי נענש באופן קל יותר מהאחרים חרף הטענה, חסרת הבסיס, לפיה הוא היה היוזם והמבצע העיקרי".

עו"ד דרי: "בנסיבותיו של תיק זה ולאור הקשיים הראייתיים אשר התגלו במהלך שמיעת ההוכחות, אני סבורה כי ההסדר ראוי".

עו"ד פריינטי: "העסקה נעשתה בשל בעיות ראייתיות שהועלו במהלך התנהלות התיק העיקרי. על אף הסבירות הגבוהה של ההגנה לזכות את הנאשמים הגענו לידי הסכמה עונשית ראויה, שהיא כמובן לרף הענישה המקובל בעבירות מסוג זה".