פרסום ראשון באתר פוסטה: בעוד שהמשטרה מדווחת על ירידה בחלק מתחומי הפשיעה ועל עלייה בתחומים אחרים על רקע התפשטות נגיף הקורונה, מסתבר שיש גם כאלו שמשתמשים בנגיף שמפחיד את רובנו לצורך ביצוע עבירות פליליות. דוגמה לכך אפשר למצוא במקרה של זהר זכריה (50) מאור עקיבא, הנאשם באיומים על מעסיקו והצתת רכב.
מכתב האישום, שהוגש על ידי הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתום חקירת משטרת חדרה, עולה, כי בחודש פברואר החלה מתיחות בין זכריה לבין מעסיקו, בעל חברה לנגרות, על רקע טענתו של זכריה לפיה החברה חייבת לו כסף. כתב האישום אמנם לא חשף את מהותו של הסכסוך, אולם במהלך החקירה נבדק חשד לפיו העבירות בוצעו על רקע טענתו של זכריה לפיה לאחר שפוטר מעבודתו החברה נותרה חייבת לו עשרות אלפי שקלים.
בכתב האישום נטען, כי בין ה-28 בפברואר ל-4 במרס זכריה התכתב עם בעל החברה באמצעות וואטסאפ ואיים לפגוע "בנכסיו ובפרנסתו". בין היתר כתב לו: "אני חולה קורונה בדוק… צריך להכניס אותנו לבידוד, את כל המפעל… אני מתקשר למשרד הבריאות…". בהמשך דבריו כתב: "צריך להכניס את כל המפעל לבידוד לשבועיים… אני חולה בדוק… אלק אני בניסיון, אני נשא של קורונה… תתעלם ונראה מה יקרה בבוקר. אני מצהיר ואומר שאני נשא קורונה, מה זה אומר? מצאת לך עם מי להתעסק?".
לפי כתב האישום, זכריה כעס על כך שבעל החברה ביקש ממנו להשיב את הרכב בו השתמש, ולכן הוא החליט להצית את הרכב. נטען כי בצהרי ה-12 במרס הוא נסע לחוף "הזהב" בקיסריה, הדליק אש ועזב את המקום ברכב אחר של מכרה שלו, במחשבה שהצליח להצית את הרכב. חצי שעה לאחר מכן כתב לבעל החברה, המתלונן: "תראה מישהו שזה עתה ניסה להתנקש בחיי ושם לי פצצה ברכב, הרכב בוער". לאחר מספר דקות המשיך וכתב כי שם מטען חבלה ברכבו וניסה לשרוף אותו. בהמשך כתב גם לעובד אחר בחברה: "מישהו ניסה להתנקש בחיי, שרף לי את הרכב. הרכב בחוף של קיסריה". שעה חלפה, ולפי האישום זכריה ביקש מהמכרה שלו לנסוע לחוף ולצלם לו את הרכב. אז התברר לו שההצתה לא צלחה.
מאוחר יותר, כפי שעולה מכתב האישום, זכריה הגיע שוב לחניון בחוף, הצית שוב את הרכב ועזב את המקום באמצעות רכבה של המכרה שלו. עוברי אורח שהבחינו ברכב שעולה באש הזעיקו את כוחות הכיבוי שהשתלטו על הלהבות. כתוצאה מהצתת הרכב, נגרם לו נזק בשווי 80 אלף שקל.
כתב האישום נגד זכריה מתבסס על עדות בעל החברה אשר סיפר כי זכריה עבד בה כשלוש שנים. לטענתו, לאחרונה העלה זכריה טענות הנוגעות לחוב כספי מצד החברה כלפיו, וחדל מלהגיע לעבודה. המעסיק גם מסר לחוקרים את תדפיס ההתכתבויות בינו לבין הנאשם. בתיק החקירה גם עדות של המכרה שהסיעה את הנאשם לזירת ההצתה, וצילומי אבטחה מהחוף. כשהוטחו בזכריה הראיות, הוא הכחיש את המיוחס לו ומסר גרסאות שונות, כשבין היתר הכחיש היכרות עם אותה מכרה.
עם הגשת כתב האישום, הפרקליטות ביקשה להאריך את מעצרו של זכריה עד תום ההליכים, אך השופט ניצן סילמן קיבל את עמדת הסנגור, עו"ד משה אורן, והורה על שחרורו של הנאשם למעצר בית. זאת, תוך התחשבות בהיעדר עבר פלילי, מפקחים ראויים והעדפה לשחרר עצורים נוכח תקנות לשעת חירום בעת משבר הקורונה. עו"ד אורן מסר בתגובה: "אני מברך על החלטת בית המשפט שקיבל את טענותיי ושחרר אותו לחלופת מעצר. כעת נצלם את חומר החקירה ונגיב לכתב האישום בהתאם".
