זיכוי בתיק סמים עקב מחדלי חקירה וחומר דפוק מהספק של יובל המבולבל

מאור הלל, סוחר סמים צעיר, עלה לכותרות לאחר שהתברר כי מכר קוקאין לכוכב הילדים יובל שם טוב, אך החקירה נגדו הוכיחה כי היו לו לקוחות נוספים, ביניהם גם א' מחיפה.
א' נעצר ונחקר באזהרה. החוקרים הטיחו בו כי בארבע הזדמנויות שונות הוא קנה מהלל סם מסוג MDMA, תוך שהסתמכו על ממצאים מהטלפון הסלולרי של הלל, שם תועדו העסקאות בהתכתבויות בין השניים.
כבר כאשר נחקר לראשונה, א' טען כי אמנם סיכם עם הלל על קניית MDMA, אלא שבפועל – הסוחר מכר לו חומר "דפוק". הוא אף ביקש מחוקריו לבדוק את ההתכתבויות שלו עם הלל, שם הוא הביע את אכזבתו מאיכות החומר שנמכר לו, ובאחת הפעמים כאשר הסוחר הציע לו לקנות, הוא אמר אמר לו: "אני מאוד מאוכזב".
"ממה אחי?", שאל הלל, וא' השיב לו שנראה לו שמדובר באבקה מעורבבת, אם בכלל.

בדרך כלל התביעה מתרכזת בכתבי אישום נגד סוחרי סמים, ופחות נגד משתמשים ולקוחות, אבל הפעם – למרות גרסתו זו של א' – הוחלט להגיש נגדו כתב אישום שבו יוחסו לו עבירות החזקה ושימוש בסמים.
כאן נכנס לתמונה סנגורו של א', עו"ד אבירן אסבן. מאחר והלל התפרסם כמי שמכר סמים ל"יובל המבולבל", התפרסמו לא מעט ידיעות הקשורות בפרשה, ועו"ד אסבן עקב אחר הפרסומים השונים בדריכות. הוא השווה את הפרסומים לגרסת הלקוח שלו, וחשב לעצמו כי לא יתכן שא' הוא הלקוח המאוכזב היחיד. לפיכך, הוא ביקש מהתביעה לקבל לידיו את כלל ההתכתבויות בין הלל לבין לקוחותיו.

חומרי החקירה נמסרו לאסבן, שבדק את כל ההודעות שתועדו. אז התברר לו כי בזמן אמת, הלקוחות השונים התלוננו בפני הלל על איכות החומר שמכר להם, חלקם אף התעקשו שלא מדובר בסמים, או שמדובר בסם שעורבב עם חומר אחר.
וכך כתב אחד הלקוחות להלל: "תקשיב אחי, אני אומר לך. אין אחד שלא התבאס, זה דפוק מגעיל לא שווה שקל. באמא שלי… בשביל זה נסעתי עד תל אביב אחי?".
לקוח אחר כתב: "תעשה טובה, להבא שלא יהיה כזה זבל".
"על הפנים, פשוט על הפנים, לא יודע מה יש בפנים, על הפנים", כתב לקוח נוסף להלל.
"אל תביא לי לעולם פח כזה. תכבד", כעסה לקוחה.
עו"ד אסבן לא הסתפק בכך, ואיתר בתיק חוות דעת סם של המעבדה המשטרתית לזיהוי פלילי, הנוגעת לחומרים שנתפסו בבית שבו התגורר הלל יחד עם שותף. בחדרו של הלל נתפס בזמנו חומר החשוד כקוקאין במשקל של 23 גרם, אך חוות הדעת קבעה כי כלל לא מדובר בסם.

את חוות הדעת הזו הציג עו"ד אסבן במהלך המשפט נגד א', והוא העלה גם טענות נוספות למחדלי חקירה משמעותיים. הטענה העיקרית של הסנגור היתה שא' לא זכה להתייעץ עם עורך דין. חיזוק לטענה זו התקבל כאשר לדוכן העדים עלה החוקר שחקר את כלל המעורבים. בחקירתו הנגדית הוא השיב על כך לסנגור: "במידה והיה רוצה עורך דין היה מבקש. זה לא התפקיד שלי לוודא אם הוא רוצה עורך דין. התפקיד של החוקר זה להסביר לחשוד את הזכויות שלו, להבין שהוא הבין את הזכויות שלו ולא מעבר".
החוקר נשאל, הן על ידי הסנגור והן על ידי השופט עלאא מסארווה, האם נהג לשאול את החשודים האם הם מעוניינים להיוועץ עם עורך דין, והשיב: "לא נהגתי לעשות זאת".
האם הצגת את ההתכתבויות בין הנאשם לבין הלל, שאל הסנגור את החוקר, וזה השיב מעל דוכן העדים: "נכון שבחקירה לא הצגתי בפני החשוד את ההודעות הרלבנטיות. תקלה".

אם כל זה לא מספיק, אז הסנגור טען גם לאכיפה בררנית. הוא איתר תיקים שונים – בהם התביעה גנזה תיקים ל"לקוחות" והאשימה רק את הסוחרים – והציג אותם בבית המשפט.
בתביעה בחנו היטב את טיעוניו של עו"ד אסבן, עד שהודיעה לבית המשפט כי היא חוזרת בה מכתב האישום נגד א'.
בהתאם לכך, השופט מסארווה הורה על זיכוי הנאשם מהמיוחס לו.