בתו של בן סוטחי בהלוויה: "אנשים חושבים שאבא היה עבריין, אבל מדהים עד כמה הוא היה אינטיליגנט"

כמה מאות אנשים התקבצו בחום הלוהט של צהרי היום לשתי ההלוויות של אלון אזולאי ובן סוטחי, שנרצחו יחד במקסיקו סיטי ונטמנו בזה אחר בבית העלמין בחולון (31 יולי 2019).

בהפסקה שבין שתי ההלוויות השקטות נעמדו במרכז רחבת הכניסה שני בניהם הצעירים של שני המנוחים, זה בן 13 והאחר נושק לשנתו ה-20, מיררו בבכי והעניקו בשמש הקופחת חיבוקים לכל מי שרק ניגש אליהם, בני משפחה כמובן, אבל גם המון המון צעירים בשחור עם כובע קסקט ומשקפי שמש. הצעירים, מרביתם עבריינים בהתהוות, לא כולם כמובן, אלא שהנסיבות והאווירה הקרינו על כולם את אותו דימוי קרימינלי חסר עתיד כמו בסצינה מ"גומורה".

דווקא עבריינים בוגרים מפורסמים כמעט ולא נראו בהלוויה של אחד העבריינים המדוברים במדינה, בן סוטחי, שהיה תקווה גדולה של רבים המייחלים לשינוי מאזן הכוחות בין ארגוני הפשע באזור תל אביב והמרכז. פה ושם נראו כמה דמויות, אבל המסה הקריטית של בוגרי שכונת התקווה, כפר שלם, דרום תל אביב, ערי הלוויין, חולון, בת ים, ראשון לציון, סוחרי הסמים הגדולים, האסירים המשוחררים, המהמרים, כל אלה לא נראו בהלוויה.

על הרקע האין המאורגן הזה בלטה נוכחות קבוצות החברים של השניים מהמשולש, נציגי משפחות כראג'ה שמחוברות לסוטחי ועבדל קאדר מטייבה שאזולאי התגורר מספר שנים במחיצתם, וגם נציגים של משפחת אבו לאטיף מהצפון הרחוק. וכולם שותפים אסטרטגיים של בן סוטחי, שנקשרו אליו בשנים ארוכות שריצו יחד בבתי הסוהר, ולמדו להכיר את האיכויות המיוחדות שלו, כפושע וכמנהיג אסירים.

אחיו הצעיר של בן שגדל תחתיו בכפר שלם לימד את הקהל בדברי ההספד המעודנים שלו, שאין מדובר כאן במשפחת פשע קלאסית. "החיים הצליחו להרחיק ביננו, אבל אני רוצה להגיד לך מה היית בשבילי, אף אחד בשכונה ובבית הספר לא העיז להתחיל איתי כי אתה תמיד שמרת עלי… כשהייתי מסתובב כמו איזה פריק מתלהב, רק הייתי אומר למישהו שאתה אח שלי כבר היה הופך לחבר הכי טוב שלי… אני אזכור אותך תמיד כמי שידע לסדר הכל עם אינטיליגנציה ואינטואיציה, וכל הזמן החיוך הזה שלך והתחושה שהכל יהיה בסדר…. אני מאוד כואב שהדברים נגמרו לנו ככה".

בתו של סוטחי מיררה בבכי ברחבת ההספדים, אבל לא ויתרה על השמעת מסר הפרידה שלה: "אנשים תמיד חושבים שגדלנו בלי אבא, אבל היה לנו האבא הכי טוב… הוא אולי לא היה איתנו פיזית, אבל בטלפונים הוא תמיד הקשיב, אין משהו שבקשתי ולא קיבלתי תוך דקה… 'כן המפקדת' היה אומר לי… אנשים חושבים שהוא היה עבריין, אבל זה מדהים עד כמה הוא היה אינטיליגנט".

סימה, אשתו של סוטחי, התקשתה למקד את דבריה מרוב צער אבל הקפידה להבטיח, "כל השנים האלה תמיד בקשת ממני להיות חזקה, ואני מבטיחה לך שגם עכשיו אני אהיה חזקה".

צמודה אליה נשאה דברים האחות ליהי, "אני בחלום בלהות, שעה לפני מותך דיברנו איתך בשיחת וידאו… לא האמנתי בחיים שנגיע לרגע הזה, תמיד אמרת לי אחותי אני אחיה לנצח, ואני, מבחינתי, כל מה שהיית אומר לי היה קדוש… כשהשתחררת לפני חמישה חודשים זה היה היום המאושר בחיינו, כאילו נולדנו מחדש… תמיד כולם אומרים, בן סוטחי, סיפורים, סרטים, אבל רק אני יודעת כמה אתה אדם טוב, ואיזה לב יש לך, עשית טוב להמון אנשים שלא ישכחו לעולם את החסד שעשית איתם… היופי המהפנט שלך הוא יצירת מופת של השם יתברך…".

ליהי נשואה ליענקל'ה אמסלם, יד ימינו של סוטחי ושותפו מזה שנים ארוכות, בטוב וברע שחוו שניהם. חודשיים לפני שחרורו של סוטחי, יענקל' נעצר בתיק סמים חמור והשניים לא נפגשו בחוץ. "יענקלה גיסך בוכה, הוא מטפס שם על הקירות, כל כך כואב לו שהוא לא הספיק להיות איתך, כמה הוא אוהב אותך בן, הרי התאהבנו אחד בשנייה רק בגללך".