איתן בוכריס, שחקן תיאטרון וסטנדאפיסט, הורשע בעבירה של ייבוא סמים, לאחר שהזמין באפליקציית "אליאקספרס" בקבוקון סם מסוג GBL (המכונה גם "סם האונס") בנפח של 900 מ"ל בתמורה ל-415 שקל.
החבילה הגיעה מסין לפני שנה ועליה נרשם שמו המלא של הנאשם, כתובתו ומספר הטלפון שלו. החבילה זוהתה כחשודה על ידי המכס בנתב"ג והועברה למשטרה.
שוטר שהתחזה כשליח הגיע לכתובתו של בוכריס, שאישר כי הוא המזמין, ונעצר לאחר שקיבל את החבילה לידיו.
גרסתו הראשונה של בוכריס היתה כי מבחינתו הוא הזמין חומר להסרת ריסים ופאות – המשמש אותו בעבודתו על במת התיאטרון והסטנדאפ. אלא שהמסרונים בטלפון שלו לימדו אחרת. בהמשך הוא הודה בביצוע העבירה במסגרת כתב אישום מתוקן.
לבוכריס (44) אין עבר פלילי. שירות המבחן מסר אודותיו תסקיר חיובי, לפיו השתתף בהליך טיפולי משמעותי, אין לו תפיסות עברייניות ובדיקות שמסר לימדו כי הוא נקי מסמים.
חרף זאת, הפרקליטות ביקשה להטיל עליו 12-24 חודשי מאסר בפועל. התובע טען כי על מורשעים בעבירות הנוגעות לסם זה מוטלים עונשי מאסר, בגלל הסכנה הייחודית בחומר, שיכול לשמש לביצוע עבירות מין תוך סימום הקורבנות.
התובע טען כי "סטייה מהכלל של מאסר" מתבצעת רק במקרים חריגים.
הסנגורים של בוכריס, עו"ד יוני דדון ועו"ד לימור לוי מלאך, הציגו את הפן האנושי מאחורי "התיק המשפטי היבש".
בוכריס נחשף ל-GBL בנסיבות חברתיות רגילות – במפגשים ומסיבות של קהילת הלהט"ב, שבקרבה השימוש ב-GBL מקובל ודי פופולרי. הוא החל להשתמש בחומר בעצת חברי הקהילה.
בוכריס הזמין את הסם בכמות נמוכה ובסכום נמוך של כ-400 שקל, מבלי שניסה להסוות את זהותו, ולשימוש עצמי.
הסנגורים טענו כי הדבר מעיד שהוא פעל בהיעדר תחכום ובדרך שאינה עבריינית.
עורכי הדין דדון ולוי מלאך אמרו כי המעצר היווה עבור הנאשם טראומה קשה, כאדם שהעולם הפלילי זר לו.
זאת ועוד, נטען כי ההליך הפלילי גבה ממנו מחירים אישיים ומקצועיים רבים. בין היתר, בתסקיר המבחן צוין כי האירוע גרם לחשיפת זהותו המינית בפני משפחתו וסביבתו השמרנית.
המעצר והפרסום אודותיו של בוכריס פגעו בו קשות גם בתחום עיסוקו. הוא נאבק שנים רבות כדי לפרוץ דרך בקריירה, ובשנים האחרונות הופיע עם אמנים מוכרים, אך ה"פרשה" קטעה את התקדמותו.
הסנגורים ביקשו לתת משקל רב לתסקיר החיובי אודות אישיותו של הנאשם וביקשו להטיל עליו עונש של עבודות שירות אשר לא יפגע בשיקום.
נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט אבי לוי, קיבל את בקשת ההגנה, נוכח התרשמותו מהנאשם.
השופט כתב כי מדיניות הענישה בעבירות סמים מסוג GBL, עברה מגמת החמרה בשל היותו מוכר כ"סם אונס", ובית המשפט העליון אף התווה צורך בהטלת עונשי מאסר בפועל בתיקים אלה.
בנוסף, הכמות שהזמין הנאשם בדואר, עולה על זו המוגדרת בפקודה "לשימוש עצמי".
עם זאת השופט הדגיש: "מדבריו של הנאשם ניתן להתרשם כי רכש סם זה, הנפוץ בקרב הקהילה הלהט"בית, כחלק מהשתייכותו לקהילה הגאה, לשימושו העצמי ויכול שגם לשימוש חבריו ולאו דווקא למטרות רווח".
הנשיא לוי הדגיש: "התרשמתי מהנאשם באורח בלתי אמצעי. בשום אופן אין עסקינן ב'סוחר סמים' אלא באדם חסר ניסיון לחלוטין בעולם הפלילי אשר ביצע מעשה בלתי חוקי של ייבוא סמים בלא שהחליט למוכרו או להפיצו לרבים. האמור במעשה אשר איננו מאפיין את אישיותו בשום אופן ומוכן אני להניח לטובתו שלא הבין עד תום בעת ביצועו את משמעות מעשיו ומידת חומרתם".
הנשיא לוי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין תשעה ל-20 חודשי מאסר – ומיקם את בוכריס ברף התחתון, נוכח אורח חייו הנורמטיבי.
השופט ציין: "לא נעלמו מעיניי תעודות ההוקרה אשר הוגשו לעיוני, המעידות על תרומתו של הנאשם לקהילה. מדובר באדם חיובי, בעל מודעות חברתית גבוהה אשר תרם רבות מזמנו בהתנדבות… נוסף על כך, ייחסתי משקל למחירים הרבים שגבה ההליך המשפטי מהנאשם".
על בוכריס הוטל עונש של תשעה חודשי עבודות שירות וקנס בסך 2,000 שקל.
