 |
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה לשבעה חשודים בפרשת ויזה כ.א.ל כי נשקלת העמדתם לדין פלילי בכפוף לשימוע. עם החשודים נמנים חברת כ.א.ל עצמה, המנכ"ל לשעבר בועז צ'צ'יק, הסמנכ"ל לשעבר סטיב גרינשפן, ואחרים אשר חשודים בעבירות שוחד, מרמה והלבנת הון בשל סליקת אשראי בהיקפים של מיליארדי שקלים בניגוד לחוק ולכללי חברות האשראי העולמיות.
בית משפט השלום בתל אביב התיר לפרסם, כי לבקשת הפרקליטות בית משפט המחוזי הוציא צווי תפיסה לחשבונות בנק, נכסי נדל"ן ורכוש נוסף של החברה והחשודים, בשווי של מיליוני שקלים, כדי להבטיח את חילוט הרכוש בעתיד.
במקביל, הפרקליטות עדכנה את המפקח על הבנקים, דודו זקן, בדבר החשדות כלפי החברה וההליכים הצפויים, והאחרון הורה לחברת כ.א.ל שלא לחלק דיבידנדים לבעלי המניות בחברה, עד לתום הבירור בהליך הפלילי, נוכח החשש שיושת על החברה חילוט בסכומי עתק, אם תורשע בסוף ההליך.
החקריה הגלויה נפתחה בדצמבר 2011 על ידי יאח"ה להב 433, ובסיוע כוח משימה מיוחד להימורים באינטרנט ביאל"כ. החקריה נפתחה נגד חברת כ.א.ל, שבשליטת בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי, ובעיקר נגד מנהלה לשעבר צ'צ'יק, שכיהן גם כיו"ר החברה-הבת כ.א.ל אינטרנשיונל. גם המנכ"ל גרינשפן וחשודים נוספים נעצרו ו / או נחקרו. בדצמבר 2014 הועבר תיק החקירה למחלקה הכלכלית בפרקליטות, שגיבשה את עמדתה בתוך זמן קצר יחסית, למרות היקף החומר ומורכבותו.
במהלך החקירה נבחנו חשדות לפיהם בין השנים 2006-2009 חברת כ.א.ל ונושאי המשרה הבכירים בה, צ'ציק וגרינשפן, רימו את חברת ויזה העולמית תוך שהם מבצעים עבירות של הלבנת הון, שוחד וקבלת דבר במרמה, בהיקפים של מיליארדי שקלים.
 |
| בועז צ'צ'ק |
החשד בפרשה הראשונה הוא, שלאור התפתחות המסחר המקוון החלה חברת כ.א.ל לחדור לשוק סליקת עסקאות באינטרנט, וסלקה עסקאות הימורים במיליארדי שקלים במרמה ובניגוד לחוק. במסגרת הגדלת נפח הפעילות וזיהוי הפוטנציאל העסקי בתחום הוקמה ב-2008 חברה בת בשם ויזה כ.א.ל אינטרנשיונל, שבאמצעותה ביצעה כ.א.ל את הסליקה במסחר האלקטרוני הבינלאומי.
עלפי החשד, החל משנת 2007 סלקה החברה אתרי הימורים שסיפקו שירות לתושבי ארה"ב עליהם אוסר החוק האמריקאי להמר באינטרנט. כ.א.ל, נטען, עשתה זאת באמצעות קידוד כוזב שהעיד כביכול על פעילות של אותם מהמרים מול חברות מסחר לגיטימיות אשר אינן עוסקות בהימורים. לפי החשד, החברה אישרה בתי עסק לסליקה ללא הליך זיהוי לקוח, כמתחייב, וביצעה פעולות מרמה נוספות במטרה להגדיל את נפח הפעילות שלה, תוך התעלמות מהוראות החוק לאיסור הלבנת הון, נהלי בנק ישראל והרגולציה של חברות האשראי הבינלאומיות אשר אוסרות סליקה באתרי הימורים.
בפרשה השנייה חשודים צ'צ'יק וחברו הטוב אלברט אלחדף, כי ביקשו ולקחו שוחד, בסיועו של גרינשפן, מאיש העסקים הקנדי נתן ג'ייקובסון, בעלים של חברה אשר איגדה כמה אתרי מסחר מפוקפקים באינטרנט, אותם ביקש ג'ייקובסון לסלוק באמצעות כ.א.ל הישראלית. לפי החשד, במסגרת תפקידו צ'צ'יק התנה את ההתקשרות עם כ.א.ל בכך שאלחדף יקבל מניות שליטה בחברה של ג'ייקובסון וייהנה מרווחיה. בדרך זו שלשל אלחדף לכיסו מיליוני שקלים, מבלי שהיו לו תרומה או תפקיד כלשהם בניהול החברה הקנדית.
בפרשה השלישית, וכהמשך לפרשה השנייה, החשד הוא שחברת כ.א.ל סלקה במרמה את בתי העסק שאיגד ג'ייקובסון, רובם הגדול מתחומי סחר אלקטרוני המוגדרים בסיכון גבוה – תרופות ללא מרשם, תוכן פורנוגרפי, אתרי היכרויות ואתרי תיירות, שבהם שיעור ביטול העסקאות הוא גבוה (מוגדר: חריג). כדי להימנע מהסנקציות שהטילו ארגוני האשראי הבינלאומיים על סולקים באתרים מסוג זה, עקב שיעור ביטול העסקאות הגבוה בהם, נטען כי צ'צ'יק וגרינשפן פיתחו מערכת מורכבת של מצגי שווא כלפי חברת ויזה אירופה, שאפשרה לכ.א.ל להמשיך לסלוק לאותם בתי עסק בהיקפים של מאות מיליוני שקלים.
עוד נטען, כי במסגרת פרשות אלו השליטו צ'צ'יק וגרינשפן בכ.א.ל ובחברה הבת משטר ניהולי מאיים כלפי עובדיהם, וכפו עליהם "ליישר קו" איתם. התנהלותם של צ'צ'יק וגרינשפן הביאה להתפטרותם, בזה אחר זה, של ארבעה מנהלי סיכונים, שתפקידם היה למנוע קליטת פעילות סליקה חריגה.
לאחר דיונים בהם נותח ולובן חומר הראיות, והתייעצות עם גורמים בכירים במשרד המשפטים ובנק ישראל, הוחלט בפרקליטות לזמן לשימוע שבעה חשודים בטרם יוחלט סופית אם להעמידם לדין.
אלו החשודים נגדם נשקלת הגשת כתב האישום:
צ'ציק – לשעבר מנכ"ל חברת כ.א.ל ויו"ר דירקטוריון החברה-הבת כ.א.ל אינטרנשיונל – בחשד לשוחד, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון והפרת אמונים בתאגיד.
גרינשפן – לשעבר סמנכ"ל הסחר בחברת כ.א.ל ומנכ"ל החברה-הבת – בחשד לסיוע לשוחד, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון והפרת אמונים בתאגיד.
אלחדף – איש עסקים – חשד לשוחד (ביחד עם צ'צ'יק).
שי בן אסולין – איש עסקים, בעלים ושותף במספר חברות שעוסקות בתחום סליקת האשראי באינטרנט. בין היתר, שימש שותף של צ'צ'יק בחברה למסחר באופציות בינאריות – בחשד להלבנת הון וקבלת דבר במרמה.
עו"ד דגנית באשא שגב – אשת עסקים, שותפתו לעסקים של בן אסולין, בין היתר בחברות שעוסקות בתחום הסליקה באינטרנט – בחשד להלבנת הון וקבלת דבר במרמה.
דיטמר קנוכלמן – איש עסקים, מבעלי חברה בתחום סליקת אשראי באינטרנט – בחשד להלבנת הון וקבלת דבר במרמה.
חברת כ.א.ל – השנייה בגודלה מבין חברות האשראי בישראל, בבעלות משותפת של בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי. העמדתה לדין נשקלת בחשד להלבנת הון וקבלת דבר במרמה.
מחברת כ.א.ל נמסר בתגובה: "אנו לומדים את הודעת הפרקליטות ונשמיע את עמדתנו בפניה, במועד שיקבע. אנו מאמינים כי הפרקליטות, לאחר בחינת הדברים כהווייתם, תקבל את עמדתנו ותחליט שלא להגיש כתב אישום כנגד החברה".
