עורכת דין רותם טובול מבקשת מבית משפט העליון לקבוע כי לעצורים לאחר כתב אישום, לרבות עצורים הכלואים בהפרדה ארצית, יש זכות בסיסית לקיים קשר טלפוני עם בני משפחתם, וכי בניגוד לאסירים שפוטים לא מדובר בטובת הנאה שפיקוד שב"ס יכול לשלול על בסיס מידעים מודיעינים לא מבוססים.
סמיר בכרי נאשם בניהול ארגון פשיעה וסחיטה באיומים בפרשה שבה נכלל גם ראש עיריית נצרת לשעבר עלי סלאם, לצד כעשרה חברי ארגון הפשע, פקידים ואנשי עסקים.
מאז מעצרו והגשת כתב האישום בסוף פברואר בכרי מוחזק בתא הפרדת יחיד בכלא גלבוע. בנוסף להחזקתו בבידוד מוחלט 24/7 ללא פעילות חברתית מכל סוג שהוא, שב"ס החליט למנוע ממנו גם את הקשר הטלפוני עם בני משפחתו, כולל הוריו, בת זוגו והעולם כולו, זאת במקביל למניעת ביקורים. מניעת הקשר הוארכה שוב ושוב בהחלטות מינהליות של שב"ס, ללא שניתנה לו זכות שימוע.
היחידים שאיתם בכרי מורשה לשוחח הם עורכי דינו.
לאחר שבית משפט המחוזי צפון בנצרת נוף הגליל דחה עתירה שהגישה עו"ד טובול נגד מניעת קשר טלפוני עם בני משפחתו, היא הגישה כעת בקשת רשות ערעור לבית משפט העליון. בעתירה, בכרי אמצעות עו"ד טובול מבקש כי בית המשפט העליון יבחן את נושא שיחות הטלפון בהיבט החוקתי: יאשר מחדש את זכותם של עצורים לשמור על קשר עם בני משפחתם, ולהשתמש בטלפון הציבורי בכלא לרבות בתאי ההפרדה, כל עוד אין בסיס קונקרטי בהתנהגותם לשלילת שיחות הטלפון.
"מדובר בשאלה משפטית רחבת היקף בעלת השלכות עקרוניות, שעניינה מעמד זכויות עצורים, ומעמדן החוקי והנורמטיבי של פקודות שב"ס", טוענת עו"ד טובול. לדבריה, פקודות נציבות שב"ס בנושא הזה עומדות בניגוד ובסתירה לחקיקה ראשית של הכנסת, שעיגנה את הזכות של העצורים המנהלים את משפטם לקיים שיחות טלפון.
השאלה שבמחלוקת היא – האם רשאי שירות בתי הסוהר למנוע מעצור שהוגש נגדו כתב אישום לעשות שימוש בטלפון הציבורי על בסיס הנוהל הפנימי שנקבע על ידי שב"ס בניגוד לחוק המעצרים של הכנסת.
הרווחה הנפשית של סמיר בכרי
לטענת עו"ד טובול, חוק המעצרים קובע את מעמד הקשר הטלפוני כזכות המוקנית לעצורים – בין היתר לצורך ניהול הגנתם המשפטית אבל גם לשמירה על רווחתם הנפשית. בהקשר הזה הסנגורית מתארת בעתירה כיצד הבידוד המוחלט הזה פוגע ביכולת של העצור להתכונן למשפט: "ניהול הליך הוגן מחייב לאפשר לנאשם להתמודד עם פערי הכוחות בינו לבין המאשימה, דבר שאינו מתקיים בעניינם של עצורי הפרדה… קיים קושי לנהל את ההליך ולתקשר עם עורכי הדין שמוגבלים במספר שעות שיחה ביום… הם גם אינם זוכים לתמיכה נפשית ממשפחתם שכן הם מנועים מביקורים וטלפונים, ואף אינם זוכים לשמירה על שפיותם במקום שבו הם מצויים בבידוד תמידי ובתנאי מחייה ירודים".
עו"ד טובול מציינת כי שב"ס נוהג באופן דומה כמעט בכל האסירים המוגדרים כראשי ארגוני פשיעה, זאת משום שבניגוד לחוק המעצרים הכנסת לא עיגנה זכות דומה בנוגע לאסירים שפוטים שדינם נגזר, עבורם שיחות טלפון מוגדרות כטובת הנאה – פריווילגיה המותנית בתפקוד חיובי.
לפיכך, בבקשת הערעור נטען כי "פקודת הקשר הטלפוני" של שב"ס לגבי עצורים מנוגדת לכאורה לחקיקה הראשית בכנסת. בעוד שבחוק המעצרים נקבע כי שיחות טלפון הן זכות מוקנית לעצורים במהלך ניהול המשפט, פקודת שב"ס קבעה כי ניתן להגביל או למנוע לחלוטין את הקשר של העצור (למעט עם עורכי דינו), אפילו אם תפקודו בבית המעצר תקין, רק על בסיס מידע מודיעיני "המעיד על אפשרות שינצל את הקשר הטלפוני לפגיעה בביטחון הציבור או בית הסוהר".
פקודת שב"ס נחשבת ל"חקיקת משנה" שמעמדה נמוך יותר מזה של חקיקה ראשית של הכנסת, ציינה הסנגורית, ועל כן הסמכות שקבע נציב שב"ס לשלילת קשר טלפוני מעצורי הפרדה, אינה חוקית. לפי עו"ד טובול, החקיקה הראשית בכנסת קבעה כי ניתן לשלול מעצור את הזכות לשיחות טלפון רק במסגרת הליך משמעתי בבית הסוהר עקב התנהגות שלילית קונקרטית, ולא על בסיס מידע מודיעיני עמום או מידע צופה פני עתיד הנובע מהערכת מסוכנות.
לסיכום בקשת רשות הערעור מזכירה עו"ד טובול, כי "קשר טלפוני של עצורים עם גורמים מחוץ לבית הסוהר, מלבד עורכי דינם, דרוש להתנהלות תקינה ולצורך הגנתו של האסיר בהליך הפלילי… כמו כן, עומדת זכות יסוד של האסיר למשפחה, כנגזרת מכבוד האדם".
לטענתה, "הגבלת ושלילת הזכות – בהעדר סמכות חוקית לכך – נעשית בעת הזו חדשות לבקרים באופן גורף ולא מידתי… לסתירות העולות מההסדרה החוקית יש השלכה על זכויות כלל העצורים אשר נשללה זכותם זו".
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
מידע מודיעיני שתורגם להליך משמעתי
פרקליטות המדינה טענה בתגובה שהוגשה לבית המשפט העליון, כי "מידע מודיעיני מוצק שהצטבר בעניינו של המבקש, בכרי, מלמד כי הוא מנסה להמשיך להכווין פעילות פלילית תוך היותו מאחורי סורג ובריח, באמצעות אחרים הסרים למרותו".
הפרקליטות עדכנה גם, כי הוחלט למנוע מהעצור גישה לטלפון כאמצעי משמעת לאחר שנקבע כי "התנהלותו אינה עולה בקנה אחד עם החובות המוטלות עליו במקום המעצר". מתגובת המדינה עולה למעשה, כי המידע המודיעיני החסוי "תורגם" להליך משמעתי בטענה שהעצור "ממשיך בפעילות פלילית".
"בין ארבע קירות"
עו"ד טובול, שהיא גם יו"ר ועדת אסירים בלשכת עורכי הדין, הגישה לבית משפט העליון בקשת רשות ערעור על סוגייה נוספת שנדחתה בבית משפט המחוזי צפון – אישור החלטה מינהלית של שב"ס על הארכת תנאי ההפרדה הארצית של בכרי בשישה חודשים.
עו"ד טובול טוענת כי הליך השימוע שהיה לעצור לפני קבלת ההחלטה המינהלית נעשה למראית עין בלבד, לטענתה ההחלטה על הארכת ההפרדה נמסרה לו במקום ללא זכות טיעון, ללא בחינה מעמיקה ועל בסיס ידיעות מודיעיניות ישנות ולא עדכניות.
גם כאן, הסנגורית ציינה כי כליאה בתנאי הפרדה מוחלטים פוגעת אנושות ביכולת לנהל משפט. הכליאה בהפרדה "מטילה קשיים על התקשורת בין העצור לעורכי דינו ועל ההכנה לדיוני ההוכחות ולחקירת עדים, שכן מספר שעות הטלפון ביום מוגבל, ואסיר זה אינו זוכה כלל לתמיכה נפשית ממשפחתו….כל נאשם זכאי להליך הוגן ומשפט צדק… אסירי הפרדה נלחמים על שפיותם במקום שבו הם מצויים בבידוד תמידי".
בדיון שהתקיים בבית משפט המחוזי בכרי עצמו אמר את הדברים הבאים: "חצי שנה אני בהפרדה והם עדיין טוענים שיש ידיעות בענייני? מאיפה זה יצא אם אני לבד? אני בין ארבע קירות".
