כתב אישום על סחיטת קבלן חשמל: דרשו אחוזים מפרויקט בבסיס צבאי

שתף כתבה עם חברים

לפי כתב האישום, הנאשמים דרשו חוב של מיליון שקל שלטענתם הקורבן חייב לבעל צ'יינג' לשעבר, ושמירה על הפרויקט בבסיס פיקוד העורף ברמלה בתמורה לעשרה אחוז מההכנסות

כתב אישום על סחיטת קבלן חשמל: דרשו אחוזים מפרויקט בבסיס צבאי
אילוסטרציה: LINLI XU מאתר unsplash

לבית משפט השלום בראשון לציון הוגש כתב אישום נגד שלושה מוכרים למשטרה, המייחס להם סחיטה באיומים של קבלן עבודות חשמל מנס ציונה (19 נובמבר). כך נודע לאתר "פוסטה".

הנאשמים הם:
ארתור יזראילוב (43) מרמלה,
חסן אבו שחאדה (32) מרמלה,
עבדאללה מקלד (25) מבאקה אל-גרבייה.

לפי כתב האישום שהוגש על ידי הפרקליטות בתום חקירת ימ"ר מרכז, הקורבן ביצע עבודות חשמל עבור חברת נדל"ן גדולה בבאר שבע, והתעתד לבצע עבודות חשמל במסגרת פרויקט נוסף של החברה בבסיס פיקוד העורף ברמלה, בשווי מוערך של מאות מיליוני שקלים.

מהחקירה עלה כי בין הקורבן לבין בעלים לשעבר של צ'יינג' בחולון, שנסגר בשנת 2025, סכסוך הנוגע לחוב כספי של הקורבן כלפי בעל הצ'יינג' לשעבר. נטען כי על רקע החוב, ומבלי שיש היכרות בין הנאשמים לבין הקורבן, הנאשמים קשרו קשר לסחוט את הקורבן ולגבות את החוב, כמו גם דמי שמירה על הפרויקט בבסיס פיקוד העורף.

לפי האישום הראשון, ב-5 באוקטובר נפגשו מקלד והקורבן במסעדה, שם ביקש ממנו מקלד לבחון אפשרות להעסקת עובדים זרים דרכו בפרויקט, אך הקורבן סירב והשניים נפרדו לדרכם.

בחלוף יומיים יצר אלמוני קשר עם הקורבן ואמר לו שהוא מתקשר בנוגע לחוב. לאחר שהקורבן הכחיש קיומו של חוב, הוא ניתק את הטלפון.
ב-10 באוקטובר נזרק לעבר ביתו של הקורבן רימון רסס. כתוצאה מכך נגרם נזק לחצר ולצנרת בבית.
נטען כי בחלוף שלושה ימים יצר אבו שחאדה קשר עם הקורבן, הציג עצמו כמי שמקושר למשפחת ג'רושי, והורה לקורבן להגיע לפגישה ברחוב נורדאו בראשון לציון על מנת לדבר על אירוע השלכת הרימון.

הפרקליטות טוענת כי באותו יום התקיימה פגישה שבמהלכה הודיע הנאשם לקורבן כי הוא חייב לבעל הצ'יינג' לשעבר 600 אלף שקל. בנוסף, נטען כי הוא הבטיח לקורבן שיסייע לו להחזיר את החוב הנטען וידאג ל"שקט וביטחון" לו ולבני משפחתו, בתמורה לשישה אחוז משווי הפרויקט וכנגד חשבוניות על "שירותי שמירה והגנה". הקורבן נאות להצעת השמירה.

מכתב האישום עולה כי בשלב מסוים הצטרף יזראילוב לפגישה, ואבו שחאדה הציג אותו בפני הקורבן כ"בחור המטפל בענייני יהודים", שאתו על הקורבן להיות בקשר.
לפי האישום, למחרת נפגשו מקלד והקורבן במסעדה, ובמהלך הפגישה העלה מקלד בפניו את עניין החוב וציין שיוכל לסייע לו לפרוע אותו, הקורבן ציין כי אינו חב בדבר והפגישה הסתיימה.

בכתב האישום נטען כי בהמשך נפגשו הקורבן ויזראילוב בבית קפה, האחרון הטיח בקורבן פרטים אישיים שידע אודותיו, וחזר על הצעת השמירה שיספקו הנאשמים בתמורה לשישה אחוז. בשל חששו, הקורבן הסכים להצעה.

נטען כי ב-15 באוקטובר, בפגישה בין הקורבן לבין יזראילוב, האחרון טען שביררו מדוע נזרק הרימון לביתו, ולדבריו זה קשור לחוב הנטען לבעל הצ'יינג' לשעבר ולמשפחת ג'רושי. הקורבן שב והכחיש את החוב וביקש לראות מסמך המאמת זאת. נטען כי בהמשך הפגישה אמר יזראילוב לא לדאוג ו"אף אחד לא יגע בך".

כתב אישום על סחיטת קבלן חשמל: דרשו אחוזים מפרויקט בבסיס צבאי
על ביתו של הקורבן הושלך רימון (צילום ארכיון להמחשה: משטרה)

לפי כתב האישום, בפגישה נוספת בין השניים למחרת אמר יזראילוב לקורבן שהנאשמים דאגו לו "לשקט תעשייתי" ולא יזרקו רימונים בעתיד לעבר ביתו. בהמשך אמר לו, כך נטען, שהנאשמים החליטו שייפרעו בעצמם את החוב המוערך במיליון שקל, והקורבן יחזיר להם את התמורה ששילמו. בתגובה ענה הקורבן שהוא מרגיש נסחט ועליו לחשוב על זה.

הפרקליטות טוענת כי לאחר פגישה זו ניסו יזראילוב ומקלד ליצור קשר עם הקורבן מספר פעמים, אך הוא התחמק ממתן תשובה. נטען כי ב-28 באוקטובר נפגשו מקלד והקורבן בבית קפה, שם הודיע הנאשם לקורבן ששוחח עם אחרים בנוגע לחוב, וחזר על כך שגובה החוב שעליו לפרוע הוא מיליון שקל.

נטען כי במסגרת הפגישה הראה הנאשם לקורבן סרטון שבו נראה ירי על בית, ואיים: "הם פוגעים ואחר כך מתקשרים, בוודאות בתוך שבוע אתה תקבל משהו, זאת פעם ראשונה, פעם שנייה זה לא אותו דבר, עולים עוד דרגה… אתה מגיע אחרי חצי שנה אומרים לך תביא מיליון, הוא לא שילם, מה עשו לו? באו שני אנשים עם M16 וירו על הבית ועוד רימון, לא שילם, פעם הבאה אותו דבר… זה עולם תחתון… יש משפחת חרירי ומשפחת בכרי ומשפחת אבו לטיף…".

נטען כי בשל חששו, הקורבן הסכים לתשלום החוב של מיליון שקל במספר תשלומים.

אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>

לפי הפרקליטות, ב-3 בנובמבר בפגישה נוספת עם מקלד, הקורבן אמר שיוכל להעביר לנאשמים 100 אלף שקל כל חודש לטובת פירעון החוב. לבקשת הקורבן, מקלד צירף את אבו שחאדה לפגישה באמצעות שיחת וידאו, על מנת שיאשר את הפרטים.

נטען כי אבו שחאדה ציין שבנוגע לשירותי השמירה עבור הפרויקט, סוכם על על תשלום עשרה אחוזים מהתמורה, אך הקורבן עמד על כך שסוכם על שישה בלבד, ובנוסף ביקש חשבונית על מיליון שקל שהסכים לשלם.

הפרקליטות טוענת כי בתגובה, מקלד טען שלחוב יש להוסיף מע"מ ושלושה אחוז עמלה, אך הקורבן סירב ואבו שחאדה השיב שיוכל לגשר על הפער. בשלב זה, כך נטען, מקלד פנה לקורבן והורה לו לחפש את שמו ופרטיו באינטרנט, במטרה להלך עליו אימים ולהפחידו. לאחר שעשה כן, הקורבן ביקש ממקלד שהות עד הערב לחתימה על הפרטים.

אלא שבאותו יום נעצרו הנאשמים על ידי המשטרה. אישום זה מייחס להם עבירות סחיטה באיומים וגביית דמי חסות בצוותא חדא, וכן קשירת קשר לפשע.

אישום נוסף מייחס ליזראילוב לבדו הפרת הוראה חוקית, בטענה שהפר תנאי שחרור בתנאים מגבילים בתיק אחר שלו שבו הועמד לדין ביולי 2025.

התשתית הראייתית מתבססת על עדויות שנגבו, הודעות, התקשרויות והקלטות בין המעורבים, מחקרי תקשורת, וצילומי אבטחה ממיקומים שונים בהם נצפים הקורבן והנאשמים בפגישותיהם.
יזראילוב אישר בחקירתו את השתלשלות הדברים אך הכחיש ביצוע עבירה כלשהי. אבו שחאדה ומקלד שמרו על שתיקה גורפת.

לצד כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של השלושה עד תום ההליכים. מהבקשה עולה כי השלושה מוכרים למשטרה מעבירות שונות. נטען כי אבו שחאדה ביצע את המיוחס לו כשהוא מצוי באיזוק אלקטרוני בתיק נשק.

הנאשמים מיוצגים בין היתר על ידי עו"ד ווליד כבוב ועו"ד עומר מסארווה.