דיב עוודאללה (49) עבד במשך 15 שנים כמטפל בקשישים במוסד הסיעודי "הררית" שבקיבוץ מעלה החמישה, עד שבליל ה-22 באוקטובר 2019, במשמרת לילה, הוא תקף ניצולת שואה בת 91 שהיתה במצב דמנטי (לא יכלה לדבר ולתקשר עם סביבתה) והתעלל בה בהזדמנויות שונות, בעודה שוכבת במיטתה.
בכתב אישום שהוגש נגד עוודאללה נטען כי הוא נכנס לחדרה של הקשישה, ניגש אליה, והיכה פעמיים בפניה בעוצמה. הקשישה אחזה בפניה בשתי ידיה, ואילו עדוודאללה כיסה אותה בשמיכה, סידר את מיטתה, ואז סטר לה בפניה וכיסה את פניה בשמיכה. אחר כך החל לצאת מחדרה, אך לפתע חזר והיכה בחוזקה בפניה ובראשה, מה שגרם לה לאחוז בפניה בשתי ידיה.
סמוך לשעה 05:25 נכנס הנאשם לחדרה של הנפגעת בעודו אוחז בידו בקבוק מים קטן, ושפך את תכולתו על פניה.
כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו לקשישה שטפי דם בפניה ומתחת לעינה השמאלית.
תחילה כפר עוודאללה במיוחס לו, אולם בהמשך הוא חזר בו מכפירתו והודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן. העסקה נחתמה בין סנגורו, עו"ד עאטף פרחאת, לבין עו"ד דקלה לוי-דמרי מפרקליטות מחוזי ירושלים.
עוודאללה (49), תושב הכפר עין נקובא מערבית לירושלים, הורשע לבסוף בעבירת התעללות בחסר ישע ובתקיפת חסר ישע בידי אחראי הגורמת חבלה של ממש. לאחר הרשעתו נשלח הנאשם לשירות המבחן לקבלת תסקיר, והביע צער על מעשיו. שירות המבחן המליץ להטיל עליו לעבודות שירות, על אף עברו הפלילי, הכולל הרשעה משנת 2001 בסחר בסמים והרשעה משנת 2007 על הסעת שב"ח.
כחלק מההסדר הוסכם כי התביעה תעתור לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל. בדיון לטיעונים לעונש הציגה התביעה את סרטוני מצלמות האבטחה והדגישה את חומרתם.
סנגורו של הנאשם הדגיש כי מדובר באב לחמישה ילדים, מפרנס יחיד שמאז האירוע נמצא במעצר בית, דבר שפגע משמעותית במשפחתו מבחינה כלכלית. בנוסף הביא הסנגור מכתבי המלצה ממטופלים במוסד, לפיהם מדובר בעובד מסור. לכן ביקש הסניגור לאמץ את מסקנות שירות המבחן ולהטיל על מרשו עבודות שירות.
השופטת תמר בר-אשר ציינה בגזר הדין: "צפיתי בקטעי הסרטונים שאליהם הפנתה המאשימה ואף בקטעים ממושכים מתוך הסרטונים הגולמיים… הסרטונים, שחלקים מהם קשים לצפייה, מתעדים את ההתנהלות במהלך הלילה בחדר שבו אושפזה הנפגעת. במשך זמן רב במהלך אותו לילה הנפגעת היתה באי שקט ואף ניכר כי היא ניסתה לקרוא לעזרה באמצעות מחיאות כפיים ודפיקות. תנועות אלו חוזרות על עצמן פעמים רבות ובפרקי זמן ממושכים במהלך הלילה. רוב הזמן האור בחדר היה כבוי ולכן יש קושי לראות את ההתרחשות בחדר, אולם בכל פעם שהנאשם נכנס אל החדר, הודלק האור, באופן שאפשר לראות את אשר התרחש בחדר. כך גם במשך פרקי זמן ממושכים הנאשם השאיר את האור בחדר דלוק, למרות יציאתו מהחדר, וניכר מתנועותיה של הנפגעת, כי השארת האור דולק הפריעה לה".
בסיכומו של דבר השופטת גזרה על הנאשם 11 חודשי מאסר, מאסר על תנאי, ופיצוי של 6,000 שקל לקשישה.
אם הקשישה הייתה בת משפחה של השופטת מעניין אם גם אז היא הייתה מפילה על הנאשם כזה עונש מצחיק… וואלק אחד כזה צריך להכניס אותו לבית סוהר עם יהודים שידעו מה הוא עשה ועל מה הוא יושב ואז שיפתחו לו את…