ברשות המסים יוצאים למאבק משפטי במטרה לעצור את הסחף העלול להיווצר בעקבות פסק דין דרמטי שניתן בחודש פברואר על ידי ועדת הערר בחיפה.
לפי החלטה זו של ועדת הערר – יזמים שזכו במכרז של מחיר למשתכן אינם מוגדרים כ"רוכשי קרקע", ולכן אינם חייבים במס רכישה בגין הקרקע שעליה בנו את הפרויקטים.
הפרשה החלה להתגלגל עוד בשנת 2019, אז פנתה אשדר חברה לבניה בע"מ למנהלי מיסוי מקרקעין בחיפה ובמרכז, ביקשה לתקן את השומות ודרשה החזר כספי, בטענה שזכייה במכרזים של מחיר למשתכן אינה דומה להסכם סחר רגיל.
ברשות המיסים סירבו. לכן, החברה הגישה שלושה עררים שאוחדו ונדונו יחד בוועדת הערר בחיפה.
מאבקה של החברה הביא בסופו של דבר לפסיקה תקדימית בת 100 עמודים של השופטת אורית וינשטיין. לפי ההחלטה כאמור, זכייה במכרז של מחיר למשתכן וחתימה על החוזים מול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) – אינן עולות כדי רכישת "זכות במקרקעין כהגדרתה בחוק" – ולכן היזם אינו מחויב במס רכישה.
הנימוק העיקרי של השופטת וינשטיין היה שבמקרים מסוג זה, יזם אינו קונה קרקע כדי לעשות בה כרצונו, אלא משמש כקבלן ביצוע או זרוע ביצועית ("פרויקטור") של המדינה, ולכן המדינה היא שמכתיבה את כללי המשחק מתחילתם ועד סופם, והיזם הוא רק "צינור" להעברת הדירות לזכאים.
משמעות ההחלטה היא שיזמים מסוג זה אינם חייבים במס רכישה.
מה קורה בוועדות לתכנון ובנייה >>>
מה חדש בנדל"ן בארץ >>>
בעקבות פסק הדין, עשרות חברות בנייה הגישו באופן מיידי בקשות לתיקון שומות והחזרי מס רטרואקטיביים (לפי סעיפים 85 ו-107 לחוק מיסוי מקרקעין). ההערכה היא כי נכון להיום, ישנם למעלה מ-150 עררים דומים של קבלנים בכל רחבי הארץ.
ברשות המיסים עושים כעת ניסיון לעצור את המפולת באמצעות המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה. ביום חמישי הגישה הרשות ערעור לבית המשפט העליון (11 יוני).
לעמדת רשות המיסים – פסק הדין אינו נכון, ממספר נימוקים. בין היתר נטען בערעור, כי העסקאות בין היזמים לרשות מקרקעי ישראל עונות על כל ההגדרות של "הסכם חכירה", לרבות אופי השימוש של היזמים בקרקע, התמורה ששולמה עבורה ומשך תקופת החכירה.
עוד נטען, כי חוזי המכר של היזמים עם רוכשי הדירות כוללים העברה של יתרת זכויות החכירה אל רוכשי הדירות ולא מלוא זכויות החכירה.
זאת ועוד, נטען כי בפסק הדין נקבע שלא מדובר בהסכמי חכירה.
ברשות המסים אומרים כי לפסק הדין יש השלכות רוחב משמעותיות – הן על היבטים אחרים של התנהלות היזמים מול רשויות המס והן על מעמדם של חוזי המכר שבין היזמים לבין רוכשי הדירות, ויתכן שאף על חבות במס רכישה של רוכשי הדירות.
לכן, בערעור נטען כי על בית המשפט העליון להתערב בקביעות שבפסק הדין.
לפי ההערכה, ההכרעה הסופית של בית המשפט העליון צפויה לקחת בין שנה לשנתיים. בזמן הזה – נוכח הגשת הבג"ץ – המדינה נוקטת הליך הגנתי שמאפשר לה לא לשלם ליזמים שדרשו החזרים בעקבות פסק הדין של ועדת הערר – וליזמים שמחכים לכסף אין הרבה מה לעשות חוץ מלהמתין.
גם דיונים בתביעות שהוגשו בוועדות הערר בעקבות מקרים דומים למקרה אשדר, נדחו בינתיים. ראשי הוועדות מבינים שאין טעם לקבל החלטה כל עוד הנושא עומד בפני הכרעת בג"ץ.
