נצרת: 18 שנות מאסר לנאשם שירה למוות באחר על רקע סכסוך בין משפחות

אין הרבה מקרים בהם נאשם בעבירת הריגה מגיע לדיון המשפטי המכריע בעניינו (טיעונים לעונש) כאשר הוא זה שמייצג את עצמו. אבל כך היה במקרה של אברהים סלימאן (47) מנצרת, שהגיע למבוי סתום עם הסנגור שליווה אותו בחלק הראשון של המשפט, ו"ניתק מגע" גם עם נציג שהגיע מטעם הסנגוריה הציבורית כדי לסייע לו להציג את טיעוניו.

סלימאן הורשע בהריגת תאמר חג'יר (30), אף הוא מנצרת, בשל סכסוך שנוצר בין המשפחות. המשפט שהתנהל היה ארוך, מייגע ומורכב, והגיע לשיאו עם זיכויו של סלימאן מעבירת רצח. בהמשך הוא הורשע כאמור בהריגה, וכן בחבלה בכוונה מחמירה, יריות בשטח מגורים, עבירות בנשק, תקיפה ואיומים. שני נאשמים אחרים בתיק, סאלח סלימאן ומוחמד כנעאן, הורשעו עוד קודם לכן בעבירות פחותות, לאחר שהגיעו להסדר טיעון ונשלחו לעונשי מאסר קצרים.

הסכסוך בין שתי המשפחות פרץ על רקע החלטה של צעירה מנצרת להינשא עם צעיר שאיתו התארסה. בשלב מסוים בני משפחתה החליטו כי הארוס אינו מקובל עליהם, ומכאן החלה סדרת אירועים אלימים שהידרדרו ליריות שנורו מרכב חולף וגרמו למותו של חג'יר, אחיו של הארוס. סלימאן, בן דוד של אביה של הצעירה שהתארסה והחליטה להתחתן בניגוד להחלטת משפחתה, נאשם כי ניסה בדרכים שונות להביא להפסקת האירוסין, ובין היתר אף נטען שאמר כי יגרום למותו של הארוס ובני משפחה נוספים אם האירוסין לא יבוטלו. באחד המקרים נטען כי הנאשם ראה את בני הזוג יושבים ברכבו של הארוס, מה שהעלה את חמתו והוא הואשם שהיכה אותו באגרוף בפניו, קילל אותו ואיים עליו כי יהרוג אותו באמצעות אקדח שהחזיק בידו. למחרת, כך נכתב בכתב האישום, הארוס ובני משפחתו הגיעו לאזור ביתו של סלימאן, כדי להשיב את כבודו של הארוס, ורק בזכות שכנים ובני משפחה לא נוצרה תגרה אלימה.

האירוע הזה, שהתרחש ב-30 באוגוסט 2015, הידרדר למקומות לא צפויים. בכתב האישום נטען כי סלימאן הזעיק את חברו, והשניים היו מצוידים באקדח. באותו זמן תאמר חג'יר צעד ברגל עם חברו, סלימאן זיהה כי מדובר באח של הארוס הלא רצוי, והואשם כי ירה לעברם מספר כדורים שגרמו למותו של חג'יר. חברו הטוב של המנוח נפגע באורח קל והספיק להסתתר בחצר בקרבת מקום.

הפרקליטות ביקשה להשית על סלימאן 24-28 שנות מאסר – עונש מקסימלי של 20 שנות מאסר על עבירת ההריגה, ועונש מאסר נוסף עקב הרשעתו בהחזקת הנשק, האיומים ומעשי האלימות האחרים. "נסיבות המקרה הינן מסוג הנסיבות העומדות בבסיס מגמת החמרת הענישה בפסיקה. אילולא נגישותו של הנשק החם, לא היה מסתיים האירוע בתוצאה הטרגית של אובדן חיים. הנאשם החזיק במספר כלי נשק ועל רקע אירוע של מה בכך בשל סכסוך עם אחי המנוח, הצטייד באחד מכלי הנשק בהם החזיק, ירה מטווח קרוב ביותר והרג אותו. כך, ברגע נמהר אחד, סתם הנאשם את הגולל על חייו, תוכניותיו, שאיפותיו ועתידו של המנוח", טענה הפרקליטות.

סלימאן החליט כאמור להגיע לדיון הטיעונים לעונש ללא עורך דין שייצג אותו. בית המשפט התיר לו להשתמש בטיעונים שהציג עורך דינו בשלב המוקדם של המשפט, גם בשלב הטיעונים לעונש. סלימאן ביקש להשית על עצמו עונש מאסר שינוע בין 5-8 שנות מאסר, בטענה שנגרם לו עינוי דין, לאחר שהואשם תחילה בעבירת רצח, זוכה ממנה והורשע בהריגה. כמו כן הביע הנאשם חרטה על מות המנוח. לדבריו, בשל התנהלות משפחת המנוח, כמו גם בשל התנהלותו, נחרבו בתי שתי המשפחות. סלימאן הוסיף ואמר בבית המשפט כי הוא עצמו איבד את ביתו ואת כספו, אביו נפטר והוא לא נכח בהלווייתו, אחיו מכר את ביתו ואחותו חלתה. "נכון שאני עדין חי, אבל ביתי נחרב. אני גם בן אדם מת מבפנים", אמר הנאשם והוסיף כי לאחר שניתנה הכרעת הדין בעניינו, נקבע בין הצדדים תאריך לעריכת סולחה, אולם משפחת המנוח הפרה את ההסכמות שהושגו.

השופטת אסתר הלמן, יחד עם השופטים אשר קולה ודני צרפתי, החליטו להטיל על סלימאן 18 שנות מאסר, 24 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, ופיצוי של 258 אלף שקל למשפחת המנוח.

פרטים בהמשך.