נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות דחתה (16 פברואר) את בקשת אמיר ברמלי, באמצעות הסנגוריה הציבורית, לפסול את השופט חאלד כבוב ממתן גזר דין לברמלי, עקב תלונת עו"ד ווליד כבוב נגד הנאשם וחקירתו של ברמלי בחשד לסחיטה באיומים של בנו של השופט.
השופט כבוב דחה לפני שבועיים את בקשת הפסילה וכתב כי אין לו, או לבנו, עניין אישי בתיק בו הוא הרשיע את ברמלי בגניבת 340 מיליון שקל ממשקיעים. השופט המוערך הדגיש כי ברמלי שמר "כנשק סודי" את טענותיו הבלתי מוכחות על קשר עסקי כביכול שהתקיים עם בנו, והעלה אותן רק בסיום המשפט, לפני מתן גזר הדין, "בנסיון לעשות שימוש ציני בדיני הפסלות".
הנשיאה חיות מצטרפת לעמדת השופט כבוב ודוחה את הערעור שהגישה בעניין הסנגוריה הציבורית באמצעות עו"ד גיא עין צבי. הסנגוריה חזרה על הבקשה לפסול את השופט בהתאם לאחת העילות הקבועות בחוק, עקב "קיומו של עניין אישי ממשי של בן משפחה (עו"ד כבוב) בצד להליך (ברמלי, ז.ק)". האחרון ביקש אף בימים האחרונים לצרף להודעת הערעור את תמלולי חקירותיו האחרונות במשטרה, בה העלה את טענותיו בעניין קשר כביכול עם בנו של השופט, כחיזוק לבקשתו להעביר את התיק למותב אחר.
נשיאת בית המשפט העליון מאשרת היום כאמור את עמדת השופט כבוב, וכותבת: "כפי שנפסק לא אחת, העובדה שבעל דין איים על המותב או נהג כלפיו באופן שעולה כדי עבירה פלילית, אינה מקימה כשלעצמה עילת פסילה… עיקרון יסוד בדיני הפסלות הוא שאין לאפשר לבעל דין לקבוע מי יפסוק בעניינו או להחליפו כאוות נפשו באמצעות פרובוקציות. עיקרון זה כוחו יפה גם כשמדובר באיומים על בן משפחה של השופט. אחרת, יתאפשר לכל בעל דין שדעתו אינה נוחה מן המותב הדן בעניינו, לייצר לעצמו בדרך זו 'עניין אישי ממשי' ובכך ייפתח פתח רחב לכל בעל דין לבחור את המותב המתאים לו".
כמו כן, הוסיפה הנשיאה, "הדבר עלול ליצור תמריצים מסוכנים לפגיעה בשופט ובבני משפחתו על מנת להביא לפסילתו. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח הרקע להגשת התלונה במשטרה על ידי עו"ד כבוב, אשר על פי דברי המערער עצמו עניינה בסחיטה הקשורה להשפעה על ההליך המשפטי המתנהל נגדו".
הנשיאה חיות ציטטה מהלכת מיארה (2001), שעסקה בסיטואציה קיצונית, אז הועבר מידע מודיעיני להרכב שדן בעניינם של נאשמים ברצח, על כך ששניים מהנאשמים מתכננים לפגוע פיזית באחד משופטי ההרכב, והשאלה היתה האם הדבר מצדיק את פסילת השופט. במקרה זה נקבע כי "רק בנסיבות חריגות ביותר יהא באיום על שופט כדי להוות עילת פסלות. לא ניתן לקבוע כי עצם השמעת איום על שופט מקימה עילה לפסלותו… בנסיבות בהן המערערים מבקשים לסמוך על עילת פסלות שאותה יצרו לכאורה הם בעצמם".
הנשיאה חיות הדגישה כי "פסילת מותב בשל איומים המופנים נגדו או נגד מבני משפחתו, תהיה אך בנסיבות נדירות וחריגות, וקיומן ייבחן על פי עובדות המקרה הקונקרטי תוך מתן משקל של ממש לתחושתו של המותב עצמו".
"בעניין שלפנינו אין מתקיימות נסיבות חריגות כאלה", הוסיפה הנשיאה חיות וציינה כי השופט כבוב בהחלטתו "הבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי יכולתו להמשיך ולנהל את המשפט ולגזור את דינו של המערער באופן מקצועי וללא משוא פנים, לא נפגמה".
היא הוסיפה וציטטה מדברי השופט כבוב, כי "הערכה באשר ליכולתו של שופט היושב בדין לבצע את מלאכת השיפוט… מושתתת על אדני היסוד בדבר מומחיותו של הדיין, מעמדו המקצועי ונסיונו המצטבר כגורם שיפוטי – ובהתאם לאלה, יכולתו לבצע את מלאכת עשיית הדין באופן נקי, משוחרר וללא מטען רגשי או עובדתי כלשהו הפוגם ביכולתו לקיים משפט צדק".
הנשיאה דחתה את בקשת ברמלי לצלול ל"ראיות" שנבדקות בחקירת המשטרה בעניין התלונה שהגיש עו"ד כבוב, עקב פניותיו לכאורה של ברמלי אליו באמצעות צדדים שלישיים. הנשיאה סיכמה: "קבלת טענת פסלות בנסיבות כגון אלה חותרת תחת העקרונות שלהם מחויב כל שופט, ולפיהם עליו למלא את תפקידו ללא משוא פנים, אך גם ללא מורא… לסיום, ומבלי שיש בכך הבעת עמדה לעניין חקירתו של המערער שעדיין נמשכת וטרם הושלמה, חשוב לומר כי הסכנה הטמונה באיומים על שופט או על מי מבני משפחתו מצד בעל דין, היא ברורה ומובהקת ומקומם לא יכירם במדינת חוק".
ביום חמישי הקרוב, 18 בפברואר, יתקיים כמתוכנן איפוא דיון הטיעונים לעונש בעניין ברמלי בפני השופט כבוב.
בהליך העיקרי מייצגים את הנאשם עורכי הדין עמית זיו ולירן זילברמן, לאחר שהשופט כבוב דחה כזכור את בקשתם להשתחרר מהייצוג עקב הפרשה החדשה.
